יאיר: 74 שנה לרצח המשורר שנרדף על ידי בני עמו
היום לפני 74 שנה נרצח אברהם (יאיר) שטרן - האיש שהתמודד לא רק מול האויב הזר אלא גם מול בני עמו, שונאיו מבית
"אני יודע: יום יבוא או ערב, אפל בדד, גוסס בשדה קרב וסביבי תרבצנה חיתו טרף: הישימון, המוות השרב" \ יאיר, פירנצה (טבת תרצ"ד)הבוקר לפני 74 שנה - כ"ה בשבט תש"ב, 12 בפברואר 1942 - פשטה הבולשת הבריטית על דירה ברחוב מזרחי 8, שכונת פלורנטין, דרום תל אביב. מקום המסתור של יאיר, אברהם שטרן, מחולל תנועת לוחמי חרות ישראל.
עוד בעמוד הדעות של nrg:
-לעצור את ה-BDS, לפני שהוא יהרוס אותנו
-עליית מדרגה: הפיגוע שמעורר שאלות מהותיות
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"פנינו לארון הבגדים... הסטנו את הווילון ואחר כך את הבגדים שהיו תלויים ומצאנו אדם כפוף ומכורבל בחוסר אונים, בלתי חמוש, יחף, לבוש במכנסים וגופיה. כך ניצבנו זה מול זה. הוא היה כפוף ומבוהל, שני שוטרים חמושים עומדים מעליו. והוא לבד מולם. הוא לא היה מסוגל לעשות שום דבר, אפילו אם רצה", סיפר ב-1986, הבלש הבריטי ברנרד סטמפ בראיון לעיתונאית אילנה צור.
אברהם שטרן ביום חתונתו. נרצח בודד ומנודה
באדיבות בית ז'בוטינסקי
"מורטון שלח את וילקין לתחנה עם האישה שגרה בדירה (טובה סבוראי). בחדר נשארו ארבעה חמישה בחורים. סטיוארט היה שם, גם טנגס. עמדנו שם. ואז מורטון אמר משהו כמו that’s it. הוא ניגש לשטרן שישב. משך והעמיד אותו על רגליו, גרר אותו לכיוון הדלת או החלון, סובב אותו וירה בו. מורטון, עם אקדח ביד, ירה בו פעם אחת. שטרן נפל מיד לאחר הירייה הראשונה, מעוצמת הירייה. אח"כ גם סטיוארט ירה בו".
כך, בודד, נרדף ומנודה, נרצח אברהם "יאיר" שטרן.
קודם לרצח הוצב על ראשו פרס בסך 1,000 לא"י. הסטודנט המצטיין ללימודים קלאסיים, המשורר יפה התואר, הפך שנוא ורדוף. תמונתו התנוססה על לוחות מודעות ובעיתונות העברית. נמלט על חייו.
תל אביב הפכה למחנה אויב
"תל אביב הגדולה, עיר ואם בישראל, נהפכה למחנה אויב", כך כתב על ימיו אחרונים, נתן ילין–מור, ממנהיגי הלח"י (הפלג השמאלי). "לא היה בית אחד בכרך, שעל דלתו יוכל יאיר להקיש ולבקש מחסה מרודפיו. לא היה איש בת"א ובנותיה, שיאות להלין אותו אפילו ללילה אחד, שיציע לו כוס מים ופת לחם...הרוב הגדול הוסת...אחרים רעדו כעלה – נידף". שנים קודם לכן כתב ועתה חש את הדברים על בשרו: "אלוה, רחץ בדמנו צואת לשונם הנואפת: המורד –מטורף, וגואל דם עברי –עבריין!".
מאין עמד לו הכוח למשורר העדין? איך התמודד לא רק מול האויב הזר אלא גם מול בני עמו, שונאיו מבית. מאין היו לו תעצומות הנפש. זו לא הייתה רומנטיקה מצועצעת של מאבק מהפכני אלא מתוך הזדהות טוטאלית עם הגורל העברי המתחדש בהיסטוריה.
המרד בגורל הסביל, בזמן שמחוץ לזמן.
יאיר יכול היה ונעשה למלומד בעל שם בתרבות הקלאסית, הוא בחר בחיי המחתרת, "בטחב אפלת מרתף, בו מנורה תבאש חיוורת". אולי היה הופך למשורר חשוב, מופקר ומתהולל בלילה, לאומי ביום. לא יאיר. הוא ושירתו היו לגוף אחד. במובן אלתרמני, הוא גם כתב את מגש הכסף וגם היה מגש הכסף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם