"לשבור את התלות בנפט זר שמסכן את ישראל וארה"ב"
מושל טקסס גרג אבוט, עוד לא תומך רשמית באף מועמד לנשיאות ארצות הברית אף שהמועמד הרפובליקני, טד קרוז, עבד תחתיו. בינתיים, הוא מבקר בישראל ומותח ביקורת חריפה על ממשל אובמה. "הוא איבד כל היגיון". ריאיון
גרג אבוט היה בן 26 כשהחליט לעשות הפסקה בלימודיו לקראת בחינות לשכת עורכי הדין, ולצאת לריצה על שפת נהר האוקס ביוסטון. הוא לא ידע שבעוד כמה דקות ישתנו חייו מן הקצה אל הקצה. היה זה יום סוער למדי, והרוחות העזות טלטלו בעוצמה את ענפי האלונים שעל גדת הנהר. לפתע, ללא כל אזהרה, עקרה הרוח ענף גדול בדיוק ברגע שבו עצר אבוט כדי לקשור את שרוכי נעליו. הענף מחץ את גבו ושיתק את עמוד השדרה שלו.
עוד כותרות ב-nrg:
- 74 שנה לרצח המשורר שנרדף על ידי בני עמו
- יש קשר בין התחממות כדור הארץ להתפרצות הזיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאז צמוד אבוט לכיסא גלגלים, ומשותק חלקית. הדבר לא מנע ממנו לסלול את דרכו לפוליטיקה, להצטרף למפלגה הרפובליקנית, להתמנות לשופט, לכבוש את משרת התובע הכללי של טקסס ב־2002 ולהיבחר לפני שנה בדיוק, בגיל 57, למשרת מושל המדינה. הוא הכריז על מועמדותו בדיוק במקום שבו נפצע. "רק משום שזה קרה, אין הדבר אומר שאינני יכול לעשות כל מה שברצוני לעשות. כשאמי אמרה לי 'לעולם אל תאמר אינני יכול', התרוממתי ממיטתי בבית החולים והתחלתי להתקדם", אמר עם היבחרו.
אבוט נחשב מגייס כספים מוכשר. במרוץ למשרת המושל הצליח לגייס 20 מיליון דולר. בנאום ההכתרה שלו לא היסס לנצל את נכותו, והכריז: "יש פוליטיקאים שמדברים על כך שיש להם עמוד שדרה מברזל. לי יש אחד כזה גם באופן ממשי. אשתמש בו כדי להילחם עבור ערכי טקסס בכל יום".
למרות שתבע את בעלי השטח שבו נפצע ואת חברת הגננוּת שלטענתו לא טיפלה בעצים כראוי, זכה במשפט וקיבל פיצויים בסך 6 מיליון דולר, בתפקידו כתובע הכללי הוא לא נמנע מלבקר עורכי דין המגישים תביעות נזיקין נמהרות ואף הגן על המדינה נגד חוק לזכויות בעלי מוגבלויות.
את עבודתו המשפטית כתובע כללי נהג אבוט לתאר כך: "אני נכנס למשרד, תובע את ברק אובמה והולך הביתה". יותר מעשרים תביעות הגיש נגד נשיא ארה"ב וממשלו. בין היתר הוא נמנה עם קבוצת התובעים הכלליים שהגישו תביעה נגד תוכנית ביטוח הבריאות של אובמה, נגד הכללת אמצעים למניעת היריון בכיסוי הביטוח הרפואי ונגד תקני זיהום האוויר של הסוכנות להגנה מפני זיהום סביבתי. באותם ימים עבד במשרדו עורך דין צעיר בשם טד קרוז, היום סנאטור המתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב.
יש לך מועמד לנשיאות בחצר האחורית. האם תתמוך בו לנשיאות?
"קרוז עבד בשבילי חמש שנים וחצי. הוא ידידי ואני מכיר אותו היטב, ואני יודע שהוא ידיד גדול של ישראל ללא רתיעה. אולם טרם החלטתי במי ממועמדי המפלגה הרפובליקנית לתמוך".
הפריימריז החלו רק השבוע, כאשר קרוז מצליח לגבור על טראמפ ולהפיח תקווה בתומכיו. אבוט מעדיף בינתיים להמתין להתבהרות המצב. "אני משוכנע שכל רפובליקני שייבחר יהיה בעל מחויבות עמוקה לישראל, יגבש אסטרטגיה עולמית חדשה ויעשה הכול כדי להעצים את נוכחותה ומעמדה של ארה"ב בעולם", הוא מעריך.
עם זאת, אבוט הצטרף לאחרונה ליוזמתו של מועמד אחר, מרקו רוביו מפלורידה, לכונן לראשונה מזה מאתיים שנה את 'ועידת המדינות' כדי להביא לשינויים בחוקה האמריקנית. האינטרס המשותף לו ולרוביו הביא אותו לכמה אמירות בזכות המועמד הצעיר מפלורידה. אבל גם לו ברור שהן רוביו הן קרוז צריכים עדיין לעמול קשה כדי להתגבר על התמיכה הסוחפת שצובר מועמד שעד לפני כמה חודשים איש לא התייחס אליו ברצינות: דונאלד טראמפ. בכוחן של תוצאות הבחירות באיווה, שבהן כאמור הפסיד, אין כדי להפחית מסיכוייו לקבל את מינוי המפלגה בסופו של דבר.
"הצלחתו של טראמפ נובעת מהתסכול של רבים מאזרחי אמריקה", מנתח המושל אבוט. "הציבור מאס בצביעות של פוליטיקאים שפיהם ומעשיהם אינם שווים. טראמפ איננו פוליטיקאי מהזן המסורתי. הוא אומר את מה שהוא חושב ומרגיש, והאזרחים מקווים שאכן ידבק בדברים שהוא אומר. דבר נוסף הוא הנושאים שבהם הוא מטפל. אלה נושאים שרוב האמריקנים מודאגים מהם, כמו הטרור האסלאמי.הדמוקרטים והתקשורת מנסים להמעיט בחשיבותם של הנושאים האלה, ואילו הוא פונה אל מוקד הדברים שרבים חושבים בלבם".
אתה מסכים גם עם התקפותיו על האוכלוסייה המוסלמית בארה"ב?
"אני מסכים שהטרור האסלאמי הוא סכנה גדולה שיש לטפל בה. עלינו לזהות את הטרור הג'יהאדיסטי כמות שהוא ולעקור אותו מהשורש. עלינו להיות מחויבים לבעלות בריתנו כמו ישראל, ולהיות מסוגלים להילחם נגד אותו איום. אי אפשר להילחם בטרור הג'האדיסטי באמצעים של פיוס".
זה כולל גם מניעת כניסתם של מוסלמים לאמריקה?
"הוא עצמו חזר בו מהאמירה הזאת. זו עמדה אסטרטגית על האנשים המאיימים על ארה"ב. בכנות, הם יכולים להיות טרוריסטים מהאסלאם הרדיקלי או קרטל סמים ממקסיקו. הקריאה הזאת מכוונת לאנשים שונים, מקטגוריות ומאזורים שונים. התוצאה חייבת להיות הצבת פתרונות אסטרטגיים כלפי כל הגורמים המהווים סכנה לכל אזור בעולם".
שלושה נשיאים העמידה טקסס עד היום: לינדון ג'ונסון בתחילת שנות השישים, ג'ורג' בוש האב בשנות התשעים, וג'ורג' בוש הבן בשנות האלפיים. שאלתי את אבוט אם אחרי כס המושל הוא מתכוון לכבוש גם את הבית הלבן על כיסא הגלגלים שלו, ממש כמו פרנקלין רוזוולט בשעתו. תשובתו הפתיעה גם אותי: "זה לא יקרה".
לאבוט, כמו לטקסנים ככלל, יש יחס מיוחד למדינת ישראל בעיקר בשל מה שהם מכנים 'רוח מצדה'. הם מרבים להשוות את לוחמי מבצר אלמו בטקסס, שניגפו לפני צבא מקסיקו במלחמת העצמאות של טקסס ב־1836, ללוחמי מצדה. הטקסנים מזהים בישראלים רוח דומה, כאלה המוכנים להילחם כדי להבטיח עתיד טוב יותר לצאצאיהם. כך מכל מקום מופיע בדף המסרים שפרסמה לשכתו של אבוט ערב ביקורו בישראל לפני כשבועיים.
תמיכתו של אבוט בישראל נובעת גם מאמונתו הדתית העמוקה. כך, למשל, הוא נלחם בדיון בבית המשפט העליון על כך שהצבת לוח גרניט שעליו עשרת הדברות בחזית בית הנבחרים של טקסס, איננה סותרת את חוקת ארצות הברית המפרידה בין דת ומדינה, וזכה.
אבוט הגיע לישראל בשבוע שבו החליטו המעצמות על הסרת הסנקציות מאיראן. בריאיון ל'מקור ראשון' ול-nrg הוא אומר כי המעצמות עוד יתחרטו על כך. "עצה רעה ונטולת מחשבה", מגדיר אבוט את ההסכם עם איראן. "במקום לשמור על ביטחונן של מדינות העולם ועל זכותן לחיות בשלום, ויתרנו על המשך הסנקציות וההגבלות שאמורות היו להבטיח את שלום העמים הריבוניים בעולם כולו. בעוד כמה שנים נביט לאחור ונצטער על כך צער רב".
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אישרה כי איראן עמדה בתנאי ההסכם. איזו סכנה אתה רואה לעולם אחרי הצעדים שננקטו?
"למרות זאת אני עדיין מודאג מהסכנות שאיראן מציבה לעולם כולו, ולישראל בפרט. הרי מדובר במדינה שתומכת בטרור העולמי הג'יהאדיסטי, וכעת היא תוכל להתחמש ביתר שאת, להתעצם ולהרחיב את מקורות המימון שלה, שרק יגדילו פי כמה את הסכנה לשלום העולם".
אבוט מודע לכך שההסכם מקנה לאיראן יתרונות אסטרטגיים. עתה הם יוכלו להרחיב את ייצור הטילים הבליסטיים וטילי השיוט, לפתח לוחמת סייבר הגנתית והתקפית ותשתיות חסינות מפני תקיפה כמו אמצעי מודיעין, פיקוד, בקרה ושליטה ומערכות גיבוי. הוא מודאג מכך שאחרי חמש שנים אמברגו הנשק יאפשר לאיראנים לרכוש מערכות לחימה מתקדמות, כולל מערכת אווירית ליירוט כל סוגי כלי הטיס וטילים. על פי ההסכם, כעבור שמונה שנים וכאשר יתברר שכל מעשיה של איראן הן "למטרות שלום", יוסרו כל העיצומים גם מתוכניות הטילים. אך אז כבר תהפוך הרפובליקה האסלאמית לחסינה מפני תקיפה צבאית ואף עלולה לצאת למתקפת מנע, בשל שדרוג מערכות ההגנה שלה ושיפור ביכולות ההתקפה שלה.
האם ממשל אובמה, שהלך בעיניים פקוחות להסכם, איננו מודע לכל הסכנות הללו?
"הממשל הזה איבד כל היגיון ואינו נוהג בשום אמת מידה סבירה בכל הקשור ליחסים עם איראן. הוא מעמיד בסכנה לא רק את ישראל, אלא מדינות רבות בעולם. לעשות הסכם עם מדינה הקוראת בקביעות 'מוות לאמריקה' ולצפות שיעמדו בו. אין זה רק קוצר ראות, אלא עיוורון מוחלט למציאות הגאו־פוליטית. זהו ניסיון לקדם את 'מורשת אובמה' על חשבון ביטחוננו הלאומי".
במכתב ששיגר בספטמבר לנציגי טקסס בקונגרס בוושינגטון, הביע אבוט התנגדות חריפה לעסקה. "יחד נפגין שטקסס עומדת לצד ישראל, ולא לצד מדינות המממנות טרור", כתב. הוא קרא לחברי בית הנבחרים של טקסס למנוע השקעות ציבוריות באיראן: "קרנות הפנסיה של העובדים והמורים הטקסנים לא ישמשו למימון הטרור הבינלאומי", כתב. בנוסף קרא אבוט גם לחברות פרטיות בטקסס להצטרף להתנגדות לסייע לממשל הרשע האיראני.
המפגש בין אבוט לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך הביקור היה חם ואוהד. במרכזו עמדה הבטחתו של אבוט כי מדינת טקסס תתעלם מהסרת הסנקציות על איראן ותמשיך לקיימן. הצהרה זו משתלבת במדיניותו המקדמת שינויים חוקתיים שתכליתם לתת עצמאות למדינות השונות ולנתקן במישורים רבים מהממשל הפדרלי, גם בנושאי מדיניות חוץ.
"טקסס תמשיך במדיניות השוללת קשרים עם איראן, ואני מתכוון ליזום כמה חוקים חדשים לחיזוק האיסורים המוטלים במדינה על השקעות מצד קרנות ציבוריות באיראן", אמר אבוט לנתניהו. "אני קורא לחזק את החוקים הקיימים בטקסס נגד השקעות באיראן, ולהבטיח שכספי משלם המסים הטקסני לא יעשירו אותה. במושב הבא של בית הנבחרים בטקסס אפעל לקידום תקנות שיחייבו גופים ממשלתיים להימנע מהשקעות באיראן או בכל גוף המקיים קשרים כלכליים עם איראן מכל סוג, ולא להותיר זאת לבחירתה והחלטתה של הממשלה המקומית. אציע לבדוק מחדש ו'לסתום את החורים' בכל החוקים המגבילים את הסחר וההשקעות באיראן".
אתה מקבל את האמירה שהנשיא אובמה "זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס"?
"ישראל היא הידידה ובעלת הברית הקרובה והחזקה ביותר של ארה"ב באזור הזה, אם לא בעולם כולו. המדיניות הנוכחית מציבה את ישראל בעמדת סכנה, כמו את יתר העולם. ארה"ב חייבת לחזק את מאמציה לעבוד עם ישראל ולצדה ולא נגדה, כדי להבטיח את שלומה וביטחונה".
בשנים האחרונות חל פיחות ביחסי ארה"ב עם מדינות שפעם היו בסיסים אסטרטגיים איתנים שלה באזור כמו טורקיה, מצרים ששליטה א־סיסי זוכה לכתף קרה מאובמה, ואפילו סעודיה שעתידה כמדינה אחת לוט בערפל. השחיקה המתמשכת במעמדה של ארה"ב בעולם, התגובה הרפה של הממשל להתפתחויות במזרח התיכון, הנסיגה מעיראק ומאפגניסטן והפייסנות כלפי אויבותיה איראן וסוריה במקביל לנטישת מנהיגים ידידותיים, מחזקים את הרושם שמדיניות החוץ האמריקנית חלשה ומבולבלת. בישראל, אני אומר לאבוט, שואלים אם במצב כזה אמריקה מסוגלת לעשות שיקול דעת אסטרטגי ולעמוד לצדנו.
"במשך עשרות שנים הייתה ארה"ב המעצמה החזקה בתבל", משיב המושל. "נראה שיש מאמץ לחסל את מעמדה זה, וחיוני שארה"ב תניע מחדש את פעולותיה להשבת מעמדה בעולם. מדינות העולם צריכות לראות כי היא מאמינה שיש בכוחה לקבוע מחדש את אמות המידה הדרושות לביטחון העולמי, ומוטב שהסטנדרטים האלה יישמרו. אבל הממשל פועל דווקא בכיוון השלילי, בניגוד למדיניות שאני מאמין בה. אני מקווה שאזרחי ארה"ב יבחרו כעת נשיא חדש שיוביל את ארה"ב בדרך הנכונה, ושיתמקד הן ביצירת ביטחון לאומי פנימי והן ביצירת ביטחון בינלאומי, במיוחד באזור זה. שותפינו באירופה מבינים באופן לקוי את האיום העולמי החדש, ועליהם להכיר בו".
מהו, לדעתך, הצעד הראשון שהנשיא החדש יצטרך לעשות כדי להשיב לארה"ב את מעמדה?
"הדבר הראשון הוא לחזק את שיתוף הפעולה עם כל ידידותינו, ובראש ובראשונה ישראל. אם ייבחר הנשיא הרפובליקני הנכון, הקשרים בין מדינותינו יהיו חזקים מאי־פעם. עלינו גם לייצב את יחסינו עם בעלות בריתנו, לבנות ולתקף מחדש את מנהיגותנו העולמית, ולהשיב את רמת השקט והשלום שהעולם זקוק לה. הדבר יכול להיעשות אם נפחית את רמת הסכנה שמדינות או ארגונים מסוימים מציבים לעולם".
בינתיים דווקא הרוסים לוקחים חלק פעיל באזור. האם הנשיא הבא יצטרך לגלות אקטיביות גדולה יותר, למשל על ידי כניסה למלחמה קרקעית בסוריה?
"הנשיא אובמה וממשלו מתעלמים ומעמידים פנים כאילו הסכנה אינה קיימת. על ארה"ב למלא תפקיד תוקפני יותר, להיות פעילה יותר ובעלת יוזמה בזיהוי דאעש והארגונים הג'יהאדיסטיים האחרים ובחיסולם".
הקשרים הכלכליים בין ישראל וטקסס הם מהחזקים בארה"ב. טקסס הייתה הראשונה לחתום על הסכמים עצמאיים עם ממשלת ישראל בתחום החקלאות, בעיקר בפיתוח שיטות למאבק בבצורת. עם הקמתה של לשכת המסחר הישראלית־טקסנית לפני למעלה משלושים שנה, הורחבה הפעילות. לפחות 15 חברות ישראליות פועלות במדינה, בעיקר בשטח החקלאות. שש חברות טקסניות פועלות בישראל, והבולטת שבהן היא חברת 'נובל אנרג'י'.
על פי העיתון 'דאלאס מורנינג ניוז', הייצוא מטקסס לישראל ב־2014 עמד על 823 מיליון דולר, גידול של 21 אחוזים ביחס לשנה הקודמת. בעקבות טקסס מיהרו מדינות נוספות לחתום על הסכמים עם ישראל בתחום ביטחון הפנים (אילינוי) והאנרגיה (קולורדו)
"ישראל וטקסס חייבות לעבוד יחד בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כדי לשבור את התלות המסוכנת בנפט זר, שמסכנת את ביטחונן ועצמאותן של ישראל ושל ארה"ב", אומר אבוט. "תחת מנהיגותי טקסס תמשיך להתמקד במתן עדיפות לפיתוח העושר האנרגטי של המדינה, והחלפת מידע עם ישראל תהיה חלק נכבד וחשוב מהתמקדות זו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם