סוד השפם המופלא
מה אורי אורבך ז"ל החביא מתחת לשפם? דוסיות, טוב לב, רצינות וגם חיוך. שנה לפטירת האיש שנגע בו מלאך
למה אורי אורבך ז"ל גידל שפם? לשאלה הזו יש ודאי תשובה על דרך הפשט. אני רוצה להציע לה ארבע תשובות על דרך הדרש.
ראשית, שפם הוא רבע זקן. אורבך היה דוס, אבל הוא לא רצה שכולם ידעו זאת, אז הוא גידל את הזקן פנימה. אורי המצחיק, השנון והמעודכן היה גם אורי שאהב תורה, שאהב את רבותיו, שהקפיד על תפילות ושדקדק במצוות. אלוקים היה מאוד נוכח בחייו. אורי היה כל כך מגניב, עד שלא שמו לב כמה הוא דוס. הזקן גדל פנימה, ורק במקום אחד הוא התפרץ החוצה, שם בין האף לפה.
שנית, בפנים מגולחות האף מחלק את הפנים באופן אנכי, בין ימין לשמאל. השפם מדגיש חלוקה אחרת, אופקית: בין מעלה ומטה. לאורי הייתה עמדה ברורה בשאלות של ימין ושמאל. כל אחד ידע באיזה צד פוליטי נמצא אורבך. אבל הייתה חשובה לו יותר החלוקה השנייה, בין מה שלמעלה למה שלמטה. אורי אהב כל מי שבחר בצד העליון, כל מי שבחר באחריות ובערכים, ובז לכל מי שבחר בצד התחתון, בפופוליזם ובגסות רוח. הוא העדיף להתווכח בעדינות עם הערכיים שבשמאלנים, מאשר להסכים בהתלהבות עם הרדודים שבימניים.
בחנוכה השתתפתי בפאנל לצד ח"כ שלי יחימוביץ'. פתחתי וסיפרתי איך בשניים מספריו של עמוס עוז הוא כותב על מפגשו עם עגנון. הסטודנט הצעיר עוז הגיע לביתו של עגנון, ושאל אותו איך מצא בצעירותו שפה משותפת עם הסופר הבוגר יוסף חיים ברנר. כל כך שונים הייתם, אמר עוז, ולא ברור לי איך התקרבתם. עגנון אמר במסתוריות: אה, הייתה לנו אהבה משותפת. עוז הנרגש העז לשאול מה הייתה אותה אהבה, ועגנון השיב בנחת: שנינו אהבנו את שמואל יוסף עגנון. סיפרתי זאת, ואז הוספתי שגם לי ולשלי יחימוביץ הייתה אהבה משותפת: שנינו אהבנו את אורי אורבך. שלי הסכימה ונאנחה.
שלישית, השפם הוא מסגרת לפה, עיטור מרשים לחלק החשוב הזה של הפָּנים. מהפסוק "הקול קול יעקב" למדו חכמינו שכוחו של יעקב הוא בפיו. הפה מקשר בין הפְּנים לחוץ, בין הרוח לחומר. חומר הגלם של הפה הוא הגיגים שנולדים בִּפְנים, והתוצר שלו הן מילים המשפיעות בחוץ.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אורי עסק בכל תחומי התקשורת. כתב בעיתון, הופיע בטלוויזיה וגם דיבר ברדיו. מכולם דומה שהוא בלט במיוחד באחרון. כתיבה בעיתון היא אמנות הדורשת דיוק ועמל. הכותב מלטש את הטקסט, חזור ולטֵש, עד שהוא מגיע לתוצאה המבוקשת. אורי ידע לעשות זאת. הופעה בטלוויזיה היא מופע. הקהל עוקב אחר עניבתו של הכוכב ואחרי תנועות ידיו ותנופת בלוריתו, לא פחות מאשר אחר דבריו. אורי ידע לעשות גם את זה. הרדיו, לעומת זאת, הוא רק פֶּה. ובזה אורי היה מלך. לא רק משום שהיה מבריק ושנון, אלא מפני שטבעי היה לו הגשר בין הפְּנים לחוץ, בין הנפש לבין המעשה. תוכו היה כְּבָרו, ותוכו היה טוב ועמוק, ולכן כוחו היה (גם) בפיו.
רביעית, השפם מסתיר את השקע העדין היורד מן האף אל הפה. לפי האגדה, סימן הוא לנגיעתו של מלאך, שנגע בנו כשיצאנו מן הרחם. המלאך נגע באורי יותר ממה שנגע בנו. המלאך העניק לו טוב ועדינות, צניעות ושיקול דעת, יראת שמיים תמימה לצד תחכום מפוכח. אורי לא רצה שנדע איך נגע בו המלאך, ולכן הסתיר את מקום הנגיעה בשפם.
בדיוק שנה עברה מאז פטירתך, אורי, וכבר אפשר לומר לך: אתה הסתרת, אבל אנחנו ידענו.
אקו"ם