
"נ-ק-מ-ה, זה הדבר הכי חשוב בשבילנו"
וויסאם בן ה-20, סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, לא יעצור חבר שיצא לדקור יהודי. חוסני, בן 17 משועפאט, חושב שטבעי לרגום את הרכבת שמול ביתו. ומראח בת ה-16 מברכת על השינוי שאפשר גם לבנות להילחם בכיבוש. מה מניע אותם, מה הם חושבים על מנהיגינו - ואיזו מוזיקה הם אוהבים? "דיוקן" בפרויקט מיוחד
"אם אראה חבר שלי בדרך לדקור יהודי, לא אעצור אותו. אני לא חושב שזאת הדרך הנכונה, לכן לא אעודד אותו, אבל גם לא אעצור אותו" – כך אמר השבוע ל"מקור ראשון" וויסאם אבו אמאדי, בן 20 מראס אל-עמוד, סטודנט באוניברסיטה הפתוחה.עוד כותרות ב-nrg:
"ח"כים שהולכים למשפחות מחבלים אינם ראויים לכהן"
תושבים ברמלה: "הפיגוע לא מייצג, יש דו-קיום"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
וויסאם לא לבד. בעלי הדוכנים בעיר העתיקה שראו לנגד עיניהם את אהרון בנט נדקר על ידי מחבל, גם כן לא עשו כלום. כמוהם גם העובדים בתחנת הדלק על כביש 443 שבה נדקרו שני יהודים. "אם אני רואה מישהו דוקר, אני לא אעצור אותו. אני רוצה לחיות את החיים שלי, לסיים את לימודי הפסיכולוגיה ולעבוד בתחום. אני חושב אולי יום אחד להתקדם בפוליטיקה, ולמה לי להסתבך עם מעשים כאלה? אבל אם אראה מישהו דוקר, לא אתערב".

לא יעצור דוקר. וויסאם אבו אמאדי.
צילום: הדס פורש, פלאש 90
חוסני, בן 17 משועפאט, לומד בבית הספר לבנים בשכונה, שנמצאת על הכביש הראשי סמוך לרכבת הקלה. הרכבת שעוברת בשכונה מסמלת בעיני הנערים את הכיבוש, ולכן היא סופגת מטחי אבנים. "יידוי אבנים על הרכבת, פעולות דקירה ודריסה – אלה פעולות טבעיות", הוא מסביר. "מי שדוקר או דורס הוא לא משוגע. הוא עושה מה שהוא מאמין בו. להיות שהיד זה דבר קדוש. ואם האח שלו או בן דוד שלו נפגע על ידי ישראל הוא חייב לעשות נקמה. אתם בישראל לא מבינים את זה. בשבילנו, הנקמה היא הדבר הכי חשוב", הוא אומר, ומאיית את המילה אות-אות, בהטעמה: "אינתיקאם".

''מי שדוקר או דורס הוא לא משוגע''. פלסטיני בחברון.
צילום: עיסאם רינאווי
מראח בת ה-16 מנבי סלאח מספרת על הצטרפותן של הבנות לפיגועי הטרור: "בהתחלה אנחנו הבנות היינו עוזרות לחברים שנלחמו נגד הכיבוש. הבאנו להם אוכל ומים, אבנים ובקבוקים שיכינו בקבוקי תבערה. היום האישה התקדמה. כמו שמותר לה ללבוש מה שהיא רוצה, מותר לה להשתתף במלחמה נגד הכיבוש".

''האישה התקדמה, מותר לה להשתתף במלחמה''. מראח נאג'י מנבי סלאח.
צילום: אסף גבור
מוחמד א-תמימי, בן 26, גם כן מנבי סלאח, מתייחס לתופעת "תג מחיר". "מי שעושה את זה הם צעירים שאיבדו תקווה ואופק מדיני, הם לא מאמינים במוסדות של המדינה וחושבים שזכויותיהם נפגעות כל הזמן. הממשלה הישראלית, במקום לבנות גשרים מול העולם, בונה כל הזמן גדרות. במקום שתהיה חלק מהחברה הבינלאומית, היא הולכת ומתבדלת... אני אפילו יכול להבין את הצעירים שעשו את הרצח של משפחת דוואבשה, לפי המחשבה והאמונה שלהם, זה הדבר הנכון שצריך לעשות. מבחינתם, אין פתרון כרגע ולא יהיה פתרון בעתיד שיוביל ליציבות".

אסף גבור (שני מימין) עם צעירים פלסטינים.
צילום: עיסאם רינאווי
וויסאם, חוסני ומראח הם שלושה מתוך 14 צעירים וצעירות שראיינו בפרויקט מיוחד שיפורסם בסוף השבוע ב"דיוקן". בימים של מתיחות ביטחונית וחשד מופגן כלפי עיתונאים ניסינו להבין מה גורם לצעירים הפלסטינים להוביל את גל הטרור שמכה בנו בשלושת החודשים האחרונים. מה מניע מחבלים בשנות העשרה לחדור לתוך יישוב ולרצוח נשים צעירות. למה צעיר מוכן לוותר על עתידו בשביל לבצע פיגוע טרור. מה הפתרון של הצעירים למצב הנוכחי, מה דעתם על המנהיגים הפלסטינים והישראלים, וגם – איזה מוזיקה הם אוהבים לשמוע, ואילו סרטים הם אוהבים לראות בזמנם הפנוי. מסע מרתק לעולמם של הצעירים הפלסטינים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg