חמש שנים למשבר בסוריה: האם 2016 תהיה שנת הסלמה?
אם המצב בסוריה יחריף, עלולים הסעודים לפלוש מהקרקע למדינתו הקורסת של אסד. וכך, שוב יחזור הניגון של מאבק בין הסונים לשיעים במזרח התיכון, רק שהפעם הוא עלול להתפתח לעימות גדול בהרבה ממה שהכרנו
בעוד כחודש, אם לא יתרחש איזשהו תסריט קיצוני, ימלאו 5 שנים למלחמת האזרחים בסוריה. מה שהתחיל בהפגנות שקטות ברחבי האזורים הפריפריאליים של המדינה, במסגרת טלטלת "האביב הערבי", גלש למלחמה עקובה מדם שגבתה עד כה את חייהם של כרבע מיליון בני אדם. באמצע חודש דצמבר 2015 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2254, שקבעה מפת דרכים לפתרון פוליטי למלחמת האזרחים בסוריה.
ההחלטה היא תוצר של השיחות שהתקיימו בווינה בנובמבר 2015 בין 18 מדינות – ביניהן ארצות הברית, רוסיה, סעודיה ואיראן – שבמסגרת "קבוצת התמיכה הבין-לאומית בסוריה" (ISSG) ביקשו למצוא מתווה פוליטילסיום המשבר הסורי. למען האמת, לא היה כל חדש בהחלטה שקראה לחידוש המשא ומתן בין הממשל הסורי לאופוזיציה, אולם, כצפוי, השיחות שהחלו בסוף חודש ינואר בז'נבה קרסו, כך שהיעד השאפתני של הקמת ממשלת מעבר, המוסכמת על כלל הצדדים, לרבות פרישתו של אסד, נראה רחוק מתמיד.
מנגד, בחודשיים האחרונים הצבא הסורי– בעזרת הרוסים, האיראנים ולוחמי חיזבאללה – זוכה להצלחות צבאיות בזירות לחימה מרכזיות. זה התחיל בשלהי ינואר, ערב השיחות בז'נבה בין המשטר הסורי לאופוזיציה, עת כבש הצבא הסורי בדרום את העיירה שיח' מסכין, ונמשך בהתקפות בחזית הצפון לעבר העיר חלב. אמנם שיח' מסכין היא עיירה בת קצת יותר מ-20 אלף תושבים ולכאורה זניחה, אולם חשיבותה במיקומה אסטרטגי – היא נמצאת כ-20 ק"מ מדרעא וחולשת על הדרך לבירה דמשק. כמו כן, בשל מיקומה, שיח' מסכין יכולה לשמש כמקפצה עבור הכוחות הסורים להתקדמות לעבר העיר המרכזית סווידא, וכמובן קוניטרה שקרובה לישראל.
בחזית הצפונית אסד עושה מאמצים גדולים לבסס לעצמו רצף טריטוריאלי מהבירה דמשק לעיר הגדולה ביותר בסוריה וגם בירתה הכלכלית – חלב. עד כה, כאמור, זכה המשטר להצלחות. לפי כל ההערכות, כיבוש העיר יהווה יותר מעוד ניצחון לצבא הסורי. ראשית, מדובר בעיר הגדולה ביותר בסוריה שרוב האוכלוסייה שבה נמנית עם העדה הסונית. אין זה דבר של מה בכך, משום שהצלחת כוחות אסד בלחימה נגד המורדים (החילונים והאסלאמיסטיים גם יחד) תציג את האופוזיציה בחדלונה, וכמי שלא מסוגלת להתמודד עם הצבא הסורי, תדכא כל רצון מצד תושבי העיר להמשיך בהתנגדות למשטר, ובכך תטה באופן משמעותי את הכף לטובתו.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שנית, אמנם אסד טוען כי הוא נלחם נגד טרוריסטים אסלאמיים מבית המדרש של דאעש, אולם בפועל הצבא הסורי נלחם במורדים השייכים למחנה האופוזיציה המתון, ובעלי בריתם האסלאמיסטים, שברובם נתמכים על ידי המערב. סילוקם מחלב ינחית מכה מורלית קשה על האופוזיציה, הן בסוריה והן בגולה, והמורדים עלולים למצוא את עצמם מכותרים ומנותקים משאר אזורי הלחימה שלהם בסוריה, בייחוד מחזית הדרום.
כישלון השיחות בז'נבה, הגברת המעורבות הרוסית בלחימה, ההצלחות הצבאיות של הצבא הסורי וכישלונם של המורדים הוביל את הסעודים להצהיר על כוונתם לשלוח כ-150 אלף חיילים למלחמה בדאעש. כוח המשלוח יורכב מסעודים, ירדנים, סודנים ומצרים, אשר נמצאים כבר על אדמת סעודיה. אולם הם לא לבד. במפגן תמיכה נדיר הסכימו מדינות נוספות מהאזור, ביניהן טורקיה, כוויית, מרוקו, קטאר ואיחוד האמירויות להצטרף למלחמה.
דאעש הפכה למטרד עבור מדינות מזרח תיכוניות רבות, אבל איראן היא מטרד בוער יותר עבור הסעודים והטורקים (שכמובן מודאגים גם מהכורדים). העובדה שהתמיכה הרוסית-איראנית באסד מחסלת כל סיכוי להצלחת קבוצות המורדים שבהן תומכים הסעודים והטורקים הובילה אותם למסקנה, שאם לא יעשו מעשהאסד ופטרוניו ינצחו במלחמה.
האם אכן נחזה בקרוב בפלישה של קואליציה סונית גדולה לסוריה ולעיראק? סביר להניח שלא. כל עוד האמריקאים מגמגמים, תומכים בהפצצות מהאוויר ולא מתחייבים לספק גב מוצק לכוחות הקואליציה הסונית - לא צפויה פלישה שכזו. אדרבה, האכזבה מההתנהלות האמריקאית היא זו שהובילה לאיום בפלישה. מאידך, מנקודת המבט של וושינגטון ניתן לראות בהצהרה הסעודית השגת עמדה חשובה: לא עוד להקזת דם אמריקאי במוקדי סכסוך שונים בעולם; תנו לבעלות הברית המקומיים של ארצות הברית לטפל בבעיות שלהן בעצמן, תוך מתן גיבוי חלקי ועקיף.
בעוד שהעמדה הזו נראית הגיונית בעיניים אמריקאיות לטווח הרחוק, ובמצב של הפוך על הפוך, היא עשויה דווקא להוביל להסלמה. משום שאם המצב בסוריה יחריף, כלומר תבוסות נוספות למורדים והתעצמות האיום מצד דאעש וגם מצד איראן, עלולים הסעודים, אם יחושו שהם נדחקים לפינה, לממש את איומם. וכך, שוב יחזור הניגון של מאבק בין הסונים לשיעים במזרח התיכון, רק שהפעם הוא עלול להתפתח לעימות גדול בהרבה ממה שהכרנו עד כה.
אקו"ם