המדינה ערערה לעליון על גזר דינו של האנס יניב נחמן
נחמן הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח, ונידון ל-6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי. המדינה תבקש מבית המשפט להחמיר משמעותית בעונשו.
המדינה ערערה היום (יום ג') לבית המשפט העליון על גזר דינו של יניב נחמן, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח. נחמן נידון בין היתר ל-6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי, בנוסף לחצי שנה בה היה נתון במעצר. המדינה מבקשת מבית המשפט להחמיר החמרה משמעותית בעונשו של נחמן.עוד כותרות ב-nrg:
- הרמטכ"ל: "אנחנו לא נותנים לשקט בדרום לאחז עיניים"
- צילומי לווין חדשים מאיראן חושפים מנהרה סודית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בערעור, שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני, נאמר כי טעה בית המשפט המחוזי בתל אביב כשגזר על נחמן עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו ולמידת אשמו, עונש החוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים, ושאיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט.
המדינה סבורה כי בגזר הדין נפלו מספר שגיאות משפטיות מהותיות ביישום תיקון 113, הנוגע להבניית שיקול הדעת בענישה. ראשית, הרושם העולה מגזר הדין הוא כי שיקולים שמקומם איננו בשלב קביעת המתחם, כגון טענות הנאשם שהשתקם וששמו הטוב נפגע, השפיעו על שיקול דעתו של בית המשפט קמא באופן בו קבע את מתחם הענישה, אף שהדבר לא תמיד נאמר מפורשות בגזר הדין.
יתירה מכך, בית המשפט שגה בקביעת מתחם העונש ההולם והעונש המתאים בתוך המתחם. ביהמ"ש קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-6 שנות מאסר, תוך שהוא מתייחס לעונש המינימום הקבוע בחוק לעבירת האינוס (4 שנות מאסר), אך שגה באופן מהותי כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהא כולו מאסר בפועל. המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד, והיא מחטיאה ומרוקנת מתוכנו את תיקון 113, וכפועל יוצא אינה הולמת את חומרת העבירות בהן הורשע נחמן.
"עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה. החומרה היתרה בעבירה זו טמונה בראש ובראשונה ברכיבים של הפקעת הרצון החופשי של נפגע העבירה, הפגיעה באוטונומיה שלו, החדירה לגופו, והפגיעה הקשה בכבוד האדם שלו. לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה. רכיבים מהותיים אלה של פגיעה מתקיימים בכל מקרה ומקרה של עבירת האינוס, בלי קשר למידת האלימות שהופעלה בעת ביצוע העבירה, וגם כאשר בין העבריין לנפגע העבירה היה קשר מיני קודם. לפיכך, עקרון ההלימה מחייב כי בשל עצם הפגיעה בערכים מוגנים אלה, גם כשלא מצטרפים אליה רכיבים נוספים של אלימות פרט לפגיעה המינית עצמה, ייקבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם בשל עבירת אינוס, לא יפחת מעונש מאסר משמעותי בפועל".
עוד נטען בערעור, כי בית המשפט המחוזי לא נתן די משקל לעובדה שנחמן ביצע במתלוננת שתי עבירות מין, כאשר כבר בזמן ביצוע הראשונה בהן - עבירת המעשה המגונה בכח, הביעה המתלוננת בבירור את חוסר רצונה בקיום מעשים מיניים כלשהם עימו, ולאחריה היא אף ברחה לחדר.
לפני כחודש במהלך טקס השבעת שופטים בבית הנשיא בירושלים התייחסה נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור לפרשת יניב האנס ולביקורת המוטחת בשופטים. נאור דחתה את הביקורת שהוטחה לאחרונה בהרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהורשע באונס.
"הביקורת על מערכת המשפט חשובה, טבעית ומוגנת. אין אדם שהוא חף מטעויות, גם שופט. אבל גם הביקורת נתונה לביקורת. ביקורת ראויה היא ביקורת שחולקת על נימוקי פסק הדין ולא כזו שמוטחת בלי לקרוא אותו. יש להבחין בין ביקורת עניינית לבין הסתה ואיומים במסווה של ביקורת, אותם אין לקבל".
נאור הוסיפה כי "בעקבות גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנושא של עבירת מין, הוכפש שמו של שופט בעקבות פרסומים. אבל אני מבקשת להביע בהזדמנות זו עמדה נחרצת נגד ההשמצות האישיות המופנות כלפי שופטים וכנגד קריאה לפטר שופט בגין גזר דין שנתן. במספר כתבות, נכתב כי על העבריין שהורשע לא ניתן עונש מאסר בפועל. כתיבה כזו אינה משקפת דברים לאשורם".
אקו"ם