נפגעות איבגי, תפנימו: אתן רק דמויות משנה
אם עדיין לא הבנתן, אתן לא מספיק חשובות. הסיפור הזה פשוט לא שלכן, וגם לא מחיאות הכפיים הסוערות. אז תגידו תודה: לא כל אחת זוכה ל-18 דקות של תהילה. ובאמת, למה נזכרתן עכשיו דווקא?
על משה איבגי עוברים ימים לא קלים. לא, לא קל בימים אלה להיות בתפקיד הגיבור הראשי בחייו האמיתיים, ולעמוד במרכזה של פרשיית הטרדות ותקיפות מיניות לכאורה. ימים לא קלים עוברים גם על כמה וכמה נשים. אלו צריכות להגיש תלונה במשטרה, להעיד ולהיחקר, ואם הן תאזורנה אומץ ותבחרנה להיחשף בפומבי, הן גם תידרשנה לתת דין וחשבון ולהשיב לשאלה ההו-הו-כה חשובה: "למה דווקא עכשיו?".כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה שיפה בסיפור הזה הוא שהן כנראה לא תזכינה לקבל מחיאות כפיים סוערות על כך שהן מעולם לא ניסו "לפגוע במכוון באיש", כפי שהעיד איבגי בנאומו על בימת התיאטרון בסיומה של ההצגה שבה כיכב. אז למה באמת שימחאו להן כפיים? מה, הן חשודות בסדרה של מעשים מגונים והטרדות מיניות? לא, לא, הן הרי רק דמויות המשנה בסיפור הזה. ודמויות משנה, גבירותי ורבותיי, אינן מקבלות תשואות רמות ומחיאות כפיים סוערות.
דמויות משנה יש כמו מים, מחליפים אותן כמו גרביים. איבגי מתייחס לפרשה בסיום הצגה, בראשון.
צילום: אמיר מאירי
וכשאת שחקנית משנה, חשוב מאוד שתדעי מהו מקומך ואיזו עלילה או אג'נדה הדמות שלך נועדה לקדם. כי את, יקירה, הופכת לכלי ניגוח בין שמאל וימין: גול עצמי של המחנה הציוני או הבית היהודי – תלוי איזה פתק המטרידן שם בקלפי, חומר בעירה ל"הארץ" או "בשבע" – זה שהמטרידן שלך יהיה מנוי עליו. גם הרשתות החברתיות יסערו, אבל רק בצד אחד של המפה הפוליטית. אם לא הבנת עד עכשיו, את הרי לא חשובה מספיק, והסיפור הזה הוא בפירוש לא שלך. תחתמי בבקשה כאן וכאן וכאן.
והיה והתמזל מזלך, וכלי התקשורת לא אוהדים במיוחד את המטרידן שלך, הסיקור התקשורתי יהיה נרחב. המטרידן שלך יתפוס כותרת ראשית, התמונה שלו תהיה פחות פוטוגנית ויותר מזרת אימים.
אם הגורל לא האיר לך פנים, והמטרידן שלך אהוב על הבריות - בעיקר על כלי התקשורת - אל תאמרי נואש, כי פה בדיוק נכנסות הפנים היפות שלך לתמונה. ולעיתון. ולאתרי החדשות. ולרשתות החברתיות. כי רק ככה לסיפור שלך יש סיכוי לתפוס כותרת ראשית אחת. אמנם לא בפריים-טיים, אבל היי מותק, לא לכל אחת יש 18 דקות תהילה שכאלה. אז תגידי תודה ותהיי יפה (מטושטשת, בטח מטושטשת. אם לא, את מסתכנת שיגידו שהשפתיים שלך דרשו את זה, או אולי זה היה האף בכלל).
ובאמת שכחנו לשאול, אז במטותא ממך: תגידי לנו רק למה דווקא עכשיו נזכרת. חייבת להיות סיבה, מניע נסתר, רצון לנקמה. הרי בדיוק בתקופה האחרונה דרך כוכבו של חבר הכנסת, המנכ"ל, הניצב, השחקן. ואת יודעת מה? עזבי, את מבזבזת לנו את הזמן. דמויות משנה יש כמו מים, מה את מתרגשת? אנחנו מחליפים אתכן כמו גרביים. גבירותי ורבותיי, קבלו במחיאות כפיים... ההצגה הרי חייבת להימשך, לא?
קשה לדעת מתי למחוא כפיים
ימים לא קלים עוברים על משה איבגי, כך הוא אמר, ואנחנו מאמינים. התרגלנו כבר לכל, ועם יד על הלב, זה באמת מרגש לראות את השחקן האהוב עליך מהטלוויזיה מתפרק לרסיסים במציאות, אין יותר ריאליטי מזה. מזל שארז טל לא מבקש מאתנו לסמס ולהכריע אם איבגי פשע או לא. בשביל זה יש משטרה, וגם אין צורך להתבוסס עד זוב שיימינג ברשתות החברתיות, כל עוד לא פורסמו ממצאי החקירה שרק החלה. אבל למחוא כפיים לאיבגי בימים האלה זה פשוט לירוק בפרצופן של נשים כה רבות.
לא, אלה לא ימים קלים, גם לא ליושבי התיאטראות. ימים שבהם הם מתקשים להבדיל מהו משחק ומהי אמת, מיהו הגיבור ומיהי דמות אומללה, מתי נאה למחוא כפיים ומתי נאה לספוק אותן בדממה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם