כיבוש חאלב: השאלות הקשות – וההשפעה על ישראל
אסד מתאבל על אמו שמתה ומתכונן לקאמבק, ארדואן ינצל את המנוסה לארצו, פוטין ינסה לכונן חוקה חדשה בסוריה, והאמריקנים נותנים לרוסים לעשות את העבודה השחורה. איך כיבוש חלבּ משפיע על כל השחקניות בזירת הלחימה הסורית?
השבוע יצאה מן הארמון בדמשק ההודעה על מותה של אניסה, אמו של בשאר אסד בת ה־86. היא הייתה חולה מאוד בשנים האחרונות ומותה לא בא בחטף. אך המערכה על חלבּ, שניצתה השבוע בכל עוזה, לא הותירה לנשיא סוריה זמן להתאבל.
עוד כותרות ב-nrg:
- משה איבגי: "החלטתי לקחת פסק זמן ממשחק"
-אין פ' דגושה בערבית: ח"כ ברקו מגיבה לסערה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשנים האחרונות נעלמה אניסה כמעט כליל מן הזירה הציבורית. התואר "הגברת הראשונה של סוריה" עבר לאסמה, אשתו של בשאר. אך מקורבים לארמון וגם עיתונאיות סוריות כמו האלה דיאב, מדווחים שאניסה אסד לבית מחלוף שמרה על מעמדה כדמות מטריאכלית רבת כוח. היא ידעה להחזיק את משפחתה יחד גם בשעות קשות. זה כלל בין השאר גם ארוחת שישי משותפת בארמון בדמשק, לפחות בשנים הראשונות למלחמה. במבט לאחור זה לא היה דבר של מה בכך. במיוחד אם לוקחים בחשבון את יחסיו החולניים של בשאר אסד עם הגברים האחרים במשפחה. נזכיר את אחיו מאהר שהאפיל עליו בכישוריו הצבאיים, ואת גיסו אסף שאוקת, ראש המודיעין, שהיה נשוי לאחותו בושרה אך חוסל לפני שלוש שנים בפיגוע מסתורי.
מי שיציץ בקלסתר של אניסה אסד לא יתקשה למצוא את קווי הדמיון בינה לבין בשאר. אותו מבנה גמלוני, אותן עיניים. היה ביניהם סוג של קרבה. ככל שרבתה בדידותו היא הייתה בין היחידים שנועץ בהם. קשה לומר ברגע זה מה תהיה ההשפעה של מותה עליו; לא מופרך להניח שבארמון ניסו להעניק למותה משמעות דווקא על רקע המערכה לכיבוש חלב. ובמיוחד על בסיס העמדה הקשוחה המיוחסת לה, שלפיה היא דווקא עודדה את בשאר להכביד את ידו על המורדים. ממש כמו אביו חאפז, שטבח ב־20 אלף איש בעיר חמה ב־82' וחיסל באבו את מרד האחים המוסלמים ל־30 השנים הבאות.
בשאר עבר כבר מזמן את חשבון הדמים של אביו. עד כה נהרגו בסוריה כ־350 אלף איש. אך המערכה לכיבוש מחדש של חלב, בירתה הכלכלית של סוריה, הולכת להיות קשה וכואבת אפילו ברף הברבריות של המלחמה הנוכחית. עד לא מכבר, האמרה השגורה טענה שעם נפילתה יבוא הקץ גם על המשטר בדמשק. לכן, השתלטות על חלב וסביבתה תסמל את הקאמבק האולטימטיבי של בשאר והמשטר בדמשק.
רק לפני ארבעה חודשים עוד נראה היה שכיסאו של אסד מתנדנד. בקיץ האחרון השתלטו כוחות המורדים על צפון סוריה ועל חלקים גדולים מחלב ומסביבתה. עם נפילת מחוז אידליב והעיירה ג'יסר א־שורור אפשר היה להניח שסופו של משטר אסד קרוב מתמיד. אבל אז נחלץ הקרמלין לעזרתו, והשבוע, לראשונה מאז 2012, התהפך מאזן הכוחות בצפון המדינה. הצבא הסורי שב וכובש שטחים בחסות המטרייה האווירית הרוסית והתגבור הקרקעי של חיזבאללה ומשמרות המהפכה. שני צירי האספקה שאפשרו העברת אספקה ומזון לעיר נחסמו. התוצאה השבוע היא המנוסה המבוהלת של עשרות אלפים מחלב לעבר הגבול הטורקי המרוחק ממנה שישים קילומטר בלבד.
מה הייתה אומרת על כך אניסה המנוחה אפשר רק לנחש. אך תושבי חלב אינם צריכים לעסוק בספקולציות. הם יודעים היטב מה צופנים הימים הבאים. בעיקר דם, יזע ודמעות. בצבת שבין ההפגזה של הרוסים מן האוויר לבין המלחמה של חיזבאללה ומשמרות המהפכה על הקרקע, נכונים להם ימים של רעב מצמית ולילות של חרדה מתמשכת. עם ניתוק קווי אספקת המזון והדלק מהגבול הטורקי מה שצפוי להם הוא מצור מתמשך. בדיוק כמו בעיירה מדאיה, שם ניזונו התושבים תקופה ארוכה על מרק עשבים. כשנכנסה לעיירה שיירת אספקה של הסהר האדום לאחר חודשים ארוכים של מצור נדהמו אנשיה לראות שלדי אדם חיים. זו הסיבה למנוסה ההמונית מחלב ולעשרות האלפים המתדפקים על שערי הכניסה לטורקיה.
תמונות האלפים המתגודדים על גבולות טורקיה הם כרוניקה ידועה מראש. כל הצדדים, הטובים, הרעים וגם אלו המתחזים להיות טובים מצפים להפיק תועלת מסבלם של פליטי חלב. עבור הטורקים זו הזדמנות פז להמחיש לאירופה את תלותה החדשה באנקרה, והם ממש לא צריכים להתאמץ. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל יודעת היטב מה מונח לפתחה. השבוע היה זה ביקורה השלישי בתוך חודש וחצי בטורקיה. זרם הפליטים לאירופה אינו פוסק למרות החורף הקשה. מבחינתה, כל רגע שעובר הופך את מימוש ההסכם על קליטת הפליטים הסורים בשטחה של טורקיה תמורת תמיכה אירופית נדיבה לקריטי יותר.
עד כה קלטה טורקיה יותר משני מיליון וחצי פליטים. אולם כעת יש חשש שחלב תייצר גל פליטים חדש. הטורקים הבהירו כי אין עוד ביכולתם להתמודד לבד, ועל אף כל הדיבורים היפים מעברי הגבול נותרו נעולים. יש להם סיבות טובות. במחוז קיליס, שאליו נוהרים הפליטים, השתנה המצב הדמוגרפי דרמטית, ויש בו היום 99 אלף אזרחים טורקים בלבד לעומת 150 אלף פליטים סורים.
אך הדמוגרפיה אינה הגורם העיקרי. הקרב על חלב משחק לידי ארדואן. זו הזדמנות שנשיא טורקיה ממתין לה מראשית המלחמה: מימוש המהלך להקמת אזור חיץ מעבר לגבול. מבחינתו, אזור חיץ העולה על גדותיו בפליטים סורים - הוא נשיקת מוות לחלום המדינה הכורדית בשטחים המשתרעים לאורך הגבול הטורקי־סורי בין אפרין, קובאני וקמישלי. הוא ניסה פעם אחר פעם לגרור את נאט"ו למשימה על ידי הכרזה על אזור חיץ אסור בטיסה, והוא לא יחדל לנסות.
זה לא ירתיע את ולדימיר פוטין. הנשיא הרוסי מוכן היטב למשחק. סביר שהרוסים לקחו בחשבון שהמתקפה האווירית על חלב תייצר אקסודוס מאסיבי של פליטים. התאריך שכולם נושאים אליו עיניים הוא 25 בפברואר. זהו המועד שבו ישובו כל הצדדים ויתכנסו לשיחות שלום על עתיד סוריה, בניצוחו של שליח האו"ם סטפן דה־מיסטורה. המטרה קצרת הטווח של הרוסים היא להביא את בן חסותם, בשאר אסד, לשולחן המשא ומתן חזק מאי פעם. המערכה על כיבוש חלב וסביבתה משרתת היטב את המטרה הזו.
המטרה הזו משרתת גם את מזכיר המדינה ג'ון קרי. למרות כל מאמציו כשל קרי בכיפוף לקוחותיו הסרבנים, המכונים גם "המורדים המתונים", להסכים לתוכנית כלשהי להעברת השלטון בסוריה, שתכלול את בשאר אסד לזמן קצוב.
לרוסים יש תוכנית סדורה לכתיבת חוקה חדשה לסוריה, בכפוף לתוכנית להעברת השלטון בתוך 18 חודשים שבמהלכם תקום ממשלת אחדות לאומית. בעוד שהאמריקנים וגם האירופים מסמנים שלא יקום ולא יהיה, בפועל מסתמנות הבנות לכיוון ההצעה הרוסית. אך הדרך היחידה של האמריקנים לגרום ללקוחותיהם לומר הן היא להתיש אותם כמעט עד לנקודת האל־חזור.
זה בדיוק מה שהרוסים עושים עכשיו בבליץ על חלב. כך שגם הביקורת על הרוסים באה מהבטן. מדובר בסידור עבודה מעולה מבחינת נאט"ו והמערב. הרוסים עושים את העבודה השחורה ופוטין מואשם בפשעי מלחמה, ואת הפירות יקצרו קרי ואנשיו הצחים כשלג, בשולחן המשא ומתן בעוד שבועיים. בדיוק פרק הזמן הדרוש לריכוך עמדות המורדים בלי לתת לרוסים ניצחון של ממש ביד.
מי שהבינו שמדובר במשחק בסיכון גבוה והחליטו לא לאבד זמן הם כוחות ההגנה הכורדיים הלוחמים. הכורדים מודעים היטב לא רק לתוכנית של ארדואן אלא גם לכך שכוחות המורדים יראו בהם תמיד נטע זר. ולכן הצטרפו השבוע לקרב על חלב לצדו של המשטר, בשיתוף פעולה עם הרוסים.
כן, מדובר במשחק בסיכון גבוה. הצבא הסורי החל לגשר השבוע על הפער שבין הסיוע הרוסי המסיבי בהפצצה מן האוויר לבין ההישגים בפועל על הקרקע. אך להצלחה הזו יש מחיר. כדי לייצב אותה נחוצים הרבה יותר משבועיים.
הסכנה היא שככל שהלחץ על קבוצות המורדים יגבר, כך יגדל הפיתוי מבחינתם להושיט הזמנה פתוחה לטורקים ולסעודים להיכנס לשטח. זה בתורו יהיה Game Changer בפני עצמו. זה כבר קורה ולא ממש בשוליים. הסעודים כבר מדברים על הכנסת כוחות לסוריה במסגרת כוח סוני אזורי למלחמה בדאעש. האיראנים מצדם כבר הגיבו. ראש משמרות המהפכה לעג להצעה הסעודית והזהיר את ריאד מפני כניסה לסוריה. אך מה יקרה אם הסעודים, שלא נרתעו ממלחמה בתימן ולא חששו להוציא להורג איש דת שיעי במחיר הצתת מתיחות באזור כולו, אכן ישלחו כוחות לסוריה? האם יגבילו את עצמם למלחמה בדאעש או שלא יתאפקו ויתקפו גם את חיזבאללה, הנתמכת על ידי האיראנים השנואים? וכיצד תנהג אז טהרן?
אך עוד הרבה לפני הסעודים, השאלה היא כיצד תנהג טורקיה. האם יתפתה ארדואן לממש את חלומו על אזור החיץ ויכניס כוחות צבא מעבר לגבול? כיצד יגיבו במוסקבה לצעד הטורקי, במיוחד אם תחזור על עצמה תקרית מסוג הפלת המטוס הרוסי - האם יפעילו את מערכות טילי ה־S-400 נגד מטוסים טורקיים, יפתחו באש על טנקים טורקיים ויחמשו את הכורדים כפי שלא חומשו מעולם קודם? האם תיאלץ אז נאט"ו בניגוד לרצונה להפעיל את סעיף 5 של האמנה האטלנטית שלפיו התקפה נגד מדינה חברה בברית היא התקפה על הברית כולה ותצא לתמוך בטורקיה? על מה ועל מי בדיוק סומכים הצדדים שיעצרו רגע לפני שהאזור כולו יעלה בלהבות?
מה שיקרה בשבועיים הקרובים הוא אבן בוחן למה שצפוי בעתיד הקרוב. נכון לעכשיו, זה לא נראה טוב. כדי לעצור את ההסתבכות הבאה בסוריה נדרש שיתוף פעולה בין ארה"ב לרוסיה. אך האמריקנים עסוקים במערכת הבחירות המתלהטת והרוסים עסוקים בלהאשים את האמריקנים בקריסתם הכלכלית. לגמרי במקרה, הסבב הבא של השיחות על עתיד סוריה והבחירות באיראן מתלכדים ב־25 וב־26 בפברואר. הרמז הראשון למה צופן העתיד יגיע כנראה מיד אחר כך. אם כל הצדדים יתעשתו ברגע האחרון, הכיוון הוא כנראה הפסקת אש ארוכת טווח שמבשלים כעת מזכיר המדינה האמריקני קרי ושר החוץ הרוסי סרגי לברוב. אם זה מה שיקרה - זה כבר סיפור אחר לגמרי.
בישראל, כרגיל, ממשיכים לעקוב מן הצד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם