ראשי » חדשות » הרשות הפלסטינית

הקו הירוק: המריחואנה עוברת מיו"ש להתנחלויות

השבוע נתפסו חמש חממות לגידול מריחואנה בשטחים שבשליטה פלסטינית מלאה. במשטרת ישראל מדברים על דו־קיום שלילי בדמות חומרים לא חוקיים שמגיעים מכפרים ערביים להתנחלויות

לכל שייח' בדווי שמכבד את עצמו יש לפחות שלוש נשים, שכל אחת מהן מביאה לעולם כמה ילדים. אבל רק ילד אחד הוא השייח' העתידי, ממשיך דרכו של אביו והנבחר מילדות להוביל את החמולה לאחר שראש המשפחה ייאסף אל אבותיו.

עוד כותרות ב-nrg:
- ח"כ אילן גילאון לא יוכל להגיע להצגה של בנו
- אין פ' דגושה בערבית: ח"כ ברקו מגיבה לסערה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


את השייח' פאריד, תושב ערב א־סוואחרה שליד אבו־דיס, אני מכיר שנים רבות. בביקורי הראשון בביתו פגשתי אותו ואת בנו הנבחר. עאטף היה אז בן עשר בלבד, אך על אצבעו הקטנה הוא כבר ענד טבעת זהב עם אבן שחורה שסימנה את ייעודו. אֶחיו הקטנים והגדולים כיבדו אותו כיאה ליורש, והמבוגרים שבשבט היללו את אופיו המרשים ואת תכונותיו יוצאות הדופן.
 
לאחר כשמונה שנים, בביקור נוסף אצל השייח' המזדקן, ראיתי את עאטף בקלונו. במצוות אביו הוא קם ממיטתו בשעת בוקר מאוחרת כדי לקבל את פנינו. הילד הבריא והשמח שהכרתי מהפעם הקודמת, התהלך באטיות כשלד כחוש. לחייו השמנמנות שקעו, ועצמות פניו בלטו יתר על המידה. אצבעותיו הדקות בקושי נשאו את אותה טבעת, שסימנה עתה את החלום ושברו. השייח' פאריד לא סיפר דבר, אבל עיניו אמרו את שניחשתי: גם בנו הנבחר נפל בבור הסמים, שעוד ועוד נערים פלסטינים נופלים בו.

מנתונים שפרסם הארגון הפלסטיני 'חברים למען החיים והמאבק בסמים', עולה כי קיימת עלייה חדה במספר המכורים לסמים בחברה הפלסטינית. בעבר היו הסמים מצויים בעיקר באזור ירושלים, ואילו היום הם נפוצים בכל השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית. גם גיל החשיפה לסמים הולך ויורד, וצעירים רבים בגילאי 11־14 משתמשים בסמים.

אם בשנת 2011 דובר על 80 אלף משתמשים, הרי שגורמים במשטרה הפלסטינית מציינים כי המספרים הנוכחיים גבוהים בהרבה. על פי נתונים שפורסמו בתקשורת הערבית, מספר המכורים לסמים בחברה הפלסטינית גדל בשנת 2014 בשיעור של 300 אחוזים. במשטרה הפלסטינית מציינים כי גם בכמות הסמים התרחשה עלייה דרמטית. ברבע הראשון של 2015 נתפסו 250 קילוגרם סמים, לעומת 65 ק"ג בלבד בשנת 2014 כולה.

גם במגוון הסמים ישנה התפתחות. במהלך פעילותם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים נגד התופעה התגלו יותר משלושים סוגים חדשים. יו"ר הרשות אבו־מאזן הודיע לאחרונה על גיבוש חוק חדש למלחמה בסמים, שיכביד את הענישה על הסוחרים.

בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון הלבנוני 'אל־אחבאר', נטען כי אחת הנקודות שמקשות על המלחמה בתופעת הסמים בחברה הפלסטינית היא הפרדת השטחים שבשליטת הרשות, בהתאם להסכמי אוסלו. לטענת גורמים ברשות, שטחי C שבשליטה ביטחונית ישראלית ושטחי B שבהם השליטה הפלסטינית מוגבלת, מהווים קרקע פורייה למגדלי סמים ומקלט לסוחרים.

ד"ר איאד אל־עות'מאן, יו"ר 'חברים למען החיים והמאבק בסמים', הטיל באותה כתבה על ישראל את האחריות לתופעת הסמים הגואה בחברה הפלסטינית: "הכיבוש הוא הגורם מספר אחת לגידול במספר המשתמשים הפלסטינים בסמים", אמר. "הוא רוצה להרוס את הנערים הפלסטינים, למנוע מהם את המשך המאבק על זכויותיהם ולחסום את הקשר שלהם לדת. לכן מעלימים עין, ומאפשרים להכניס את החומרים האלו משטחי 48' לתוככי הגדה". לדבריו, גם כאשר המשטרה הפלסטינית תופסת סוחרי סמים ישראלים שמוכרים לפלסטינים, במקום להעניש אותם הם מועברים לידי צה"ל מתוקף התיאום הביטחוני.
 

לא רק השליטה הפיזית הישראלית בשטח אשמה לדברי עות'מאן בתופעת הסמים, אלא גם ההשפעה התרבותית של ישראל. "ישנם צעירים פלסטינים שעובדים בתוך שטחי 48'. הם מתקלקלים מבחינה מוסרית ולומדים מהחברה הישראלית הפתוחה יותר תרבות אחרת. לפעמים הם נחשפים שם לסמים ולאלכוהול, ולאחר מכן משפיעים על חבריהם לרעה". ברמה המקצועית ציין עות'מאן את העובדה שלא קיימים ברשות מרכזי גמילה מסודרים. "המרכז היחיד שעוסק בטיפול בסמים נמצא ברמאללה, והטיפול שלו מסתכם בעזרה למכורים להרואין לקבל את התחליף מתאדון. זה לא מספיק, כי יש היום בחברה הפלסטינית עשרות סוגים של סמים".

ניסינו לשוחח בעצמנו עם ד"ר עות'מאן, אך הוא אמר שהוא נמצא עתה בירדן בשל מקרה טיפולי דחוף, ולא יהיה זמין. בעיתון 'אל־אחבאר' שאליו התראיין צוין כי קיימים שני מרכזים נוספים ביריחו ובירושלים לטיפול במקרי התמכרות לסמים, אבל היעדר צוות מקצועי מספק מוביל את ארגונו של עות'מאן להעביר מקרים קשים לטיפול בירדן, בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים בממלכה.

יוסף סעיד, בן 28 מהכפר חבלה, סיפר לעיתון כי מכפרו מתקיימות הרבה מאוד כניסות בלתי חוקיות לתוך ישראל. "רוב הכפרים שקרובים לשטחי 48' כמונו מהווים מקור לסוחרים ולספקי סמים שמנצלים את היעדר החוק. הם מגדלים סמים בין הגידולים הרגילים שלנו, ומעבירים חומרים דרך פרצות בגדר. בנוסף, הביטחון הישראלי משקיע מאמצים למנוע מפלסטינים להיכנס לתוך ישראל, ולא מישראלים להיכנס לכפרים הפלסטיניים".

לדברי סעיד, "הרשות לא יכולה להיכנס לכפר כי מדובר בשטח C, והיא צריכה להסתמך על התיאום הביטחוני בלבד. הדבר מקל על הסוחרים לברוח ולהסתתר, ולהפיץ מכאן את הסמים לכל הגדה". הוא סיפר כי הנערים בכפרו משתמשים בעיקר ב'נייס גאי', שגורם להתפרצויות זעם והתקפי חרדה. סמים נפוצים נוספים הם מריחואנה וחשיש.

עבדאללה עליווי, סגן מנהל האגף לטיפול בסמים במשטרה הפלסטינית, הזהיר בכתבה כי יכולת הפיתוח של הסמים הולכת ומשתכללת. "תופעת הסמים הגיעה לדרגת פשע מאורגן", אמר. לדבריו, בניגוד לעבר שבו הידע החקלאי היה פשוט ומוגבל, הדור הפלסטיני החדש מעורה באינטרנט ויודע איך לשפר את החומרים. "ההתפתחות של הסמים בחברה הפלסטינית משמעותית, וישנה יכולת לפתח סמים איכותיים מתוצרת עצמית בזכות אמצעי תאורה וקירור המשפרים את הכמות והאיכות. על ידי טכניקה מתאימה אפשר להגיע לשתיל בגודל של 60 סנטימטרים שיכול לספק 600 גרם של חומר נרקוטי, ובכך להגדיל את הרווח של הסוחרים. מאבקה העיקרי של הרשות בתופעה מתמקד בלכידת סוחרים ובסגירת נתיבי אספקה, ולא בטיפול במשתמשים וסיוע להם".

השטחים הכפריים המשתרעים מצפון ליישוב אלון־מורה וממזרח לשכם, קרויים בפי רבים 'פת"חלנד'. בניגוד לטענות הדוברים, כאן מדובר באזור שנמצא בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, מה שלא מרתיע מגדלי סמים לעבד את אדמתם. השבוע ביצעה המשטרה הפלסטינית במחוז שכם מבצע מיוחד ללכידת חממות לגידול החומרים האסורים.

עקיד (דרגה מקבילה לניצב־משנה) עמר אל־בזור ממשטרת שכם, סיפר ל'מקור ראשון' ול-nrg על המבצע: "קיבלנו מידע מודיעיני על חמש חממות חקלאיות באזור שכם שמגדלים בהן סמים. הכנו את השטח לקראת פשיטה על המקום. וידאנו שאף אחד בסביבה לא יודע שחשפנו את החממות, ויצאנו לפעולה. הפתענו את המגדלים שהיו בתוך החממות". הוא מספר בהתלהבות על איכות החומר שמצאו: "היו שם כלי עבודה חקלאיים מעולים, אמצעי תאורה וקירור וחומרי דישון איכותיים. מצאנו קרוב ל־620 שתילים של מריחואנה, בגודל חצי מטר כל אחד".

אל־בזור מציין כי המקרה נמצא עדיין בחקירה, אך הוא משוכנע שהשתילים יועדו לשוק הפלסטיני בלבד, ולא לישראלי. "המגדלים האלו מייצרים את המריחואנה בעיקר לשוק הפלסטיני. לצערנו יש הרבה צעירים פלסטינים שמשתמשים בסמים, רובם במריחואנה. זו תופעה קשה שמשפיעה על הנוער, ואנחנו מנסים להתמודד איתה כל הזמן. הפשיטה האחרונה היא פעולה חשובה, ובעבקותיה צפויים מבצעים נוספים. אנחנו תופסים את המגדלים, חוקרים אותם מאיפה הגיעו השתילים, ואוגרים מידע מודיעיני חשוב שעוזר לנו לתפוס חממות גידול נוספות".
התפיסה המרשימה של חממות המריחואנה בשכם, מתגמדת לעומת ההישג של המשטרה הפלסטינית בחברון, שבה נתפס סוחר סמים ערבי־ישראלי שניסה להכניס לעיר חצי קילוגרם הרואין. "זו בהחלט עליית מדרגה", אומר חוסאם, תושב חברון. "אנחנו מודעים לכך שיש אנשים שצורכים סמים בחברה הפלסטינית, אבל עד עכשיו המשטרה הפלסטינית הייתה עוצרת אנשים עם 20 גרם לכל היותר. אם אנחנו מדברים על חצי קילו, יש פה בעיה קשה".

לטענת חוסאם, אנשי המשטרה בישראל וברשות יודעים בדיוק היכן נמצאים הסוחרים והמשתמשים. "לפני שנה עשו פה מבצע כדי למגר את התופעה, אבל בחודשים האחרונים ישנה עלייה בכמות החומר. בעיר העתיקה ליד מערת המכפלה יש הרבה משתמשים, ושם גם מסתובבים הסוחרים. החומר המצוי יותר הוא החשיש, ומחירו זול בהרבה מאצלכם. הנערים קונים את החשיש בעיר העתיקה, ואז באים למסיבות בחברון ומפיצים אותו בין חבריהם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו סייר השבוע בקטע הגבול עם ירדן שבו מוקמת בימים אלה גדר ביטחון, והצהיר כי ישראל כולה תוקף בגדרות "שיגנו עלינו מפני חיות הטרף". הגדר הזו תמנע לא רק הסתננות טרור או הגירה בלתי־חוקית, אלא תהווה גם מחסום בנתיב הסמים. גורם במשטרת ישראל מציין את הגבול הירדני כאחד המוקדים העיקריים שמהם זולגים הסמים לתוך הרשות הפלסטינית, ומשם גם לישראל.

"הקמת המכשול בגבול מצרים גרמה למבריחי הסמים לנדוד לכיוון הגבול הירדני", אומר הגורם. "זהו גבול ארוך מאוד, שיש בו פרצות המאפשרות לבלדרי הסמים לספק חומרים לשטח. יש מקומות שבהם גדר הגבול הישנה לא ממש מהווה מכשול. הספקים משלחים על נהר הירדן סירות גומי קטנות עם משלוחי סמים. באזורים שבהם הירדן מתייבש בתקופות הקיץ, נוסעים טרקטורונים עם משלוחים לספקים פלסטינים שממתינים בצד השני. אחד מצירי ההברחות המועדף נמשך מהבקעה לכיוון חברון".
 

לדברי אותו גורם, "אחד הסמים הפופולריים שמוברחים מירדן לישראל הוא הקפטגון. מדובר בחומר ממריץ שידוע בכינוי 'הסם של דאעש', בשל השימוש שעושים בו לוחמי 'המדינה האסלאמית' כדי לשמור על ריכוז, להתגבר על כאבים ופחדים ולהישאר ממוקדים. במשך שנים שווק הקפטגון ככדור להפרעות קשב וריכוז, אבל בשל פוטנציאל ההתמכרות לתרופה הורידו אותה מהמדפים".

כמו במשטרה הפלסטינית, גם במשטרת ישראל מדברים על היכולות המשתפרות של הפלסטינים בייצור סמים וגידולם. "מסתמנת עלייה בגידול מריחואנה, גראס וסמים נוספים בכפרים בשטחי A, שבהם אין למשטרה הישראלית נוכחות קבועה. בנוסף לגידולי השדה, ישנן מעבדות לייצור חומרים כימיים כמו אקסטזי שהולכות וצוברות ניסיון, ויכולות לייצר כמויות גדולות של סמים כדי להפיץ אותם בין היתר לישראל".

בתי המרקחת הפלסטיניים בשטחי B ו־C הפכו למוקד עלייה לרגל לישראלים, חלקם מתנחלים צעירים שרוכשים בהם חומרים הנחשבים לתחליפי סם. בעצת גורם המעורה בתחום פניתי לאחד מבתי המרקחת הללו, הממוקם באזור השומרון. בכניסה לבית המרקחת ניצב שלט באנגלית עם הכיתוב "חייך, אתה מצולם". מאחורי הדלפק ישבה רוקחת מכוסה בחיג׳אב. עוד לפני ששאלתי אילו תרופות אוכל לרכוש ממנה, היא הקדימה אותי ואמרה: ״אנחנו לא מוכרים מתאדון, אדולן או ריטלין״, וכך חשפה את רשימת המוצרים הנחשקים בקרב המקומיים. הזהירות של המוכרת הייתה מובנת יותר לאחר שיצאתי מהמקום, וראיתי מולי ניידת משטרה שיושביה עקבו אחר השיחה בינינו.

הגורמים במשטרת ישראל ששוחחתי עמם מכירים את התופעה: "בתי מרקחת פלסטיניים מבריחים את המתאדון והאדולן שהם תחליפי סמים, במטרה למכור אותם למקומיים. יש גם גנבות של חומרי גלם מבתי מרקחת בישראל, שהפלסטינים משתמשים בהם כדי לייצר חומרי הזיה או תחליפי סמים".

העלייה בצריכת הסמים בקרב הפלסטינים יוצרת שיתוף פעולה, אם תרצו דו־קיום שלילי, בין הפלסטינים לתושבי ההתנחלויות. הגרסה הפלסטינית מדברת כמובן על סוחרים ישראלים מההתנחלויות שמספקים לבני הנוער הפלסטינים את החומרים האסורים, אבל במשטרת ישראל מציינים כי הכיוון הוא דווקא הפוך.

"סוחרים פלסטינים יודעים שישנה התעניינות בקרב בני נוער ישראלים בהתנחלויות", אומרים במשטרה. "הם נפגשים איתם בכניסה לכפרים או במקומות ניטרליים אחרים, ומספקים להם את החומרים שנכנסים אחר כך ליישובים השונים. רכזי נוער ביישובים ואנשי מקצוע שעוסקים בתחום מודעים לתופעה, ומטפלים בה בשיתוף עם המשטרה, המועצה וגורמי אכיפה".

במשטרה דוחים את הטענות הפלסטיניות על חוסר־אכפתיות ישראלי לנושא: "כמויות הסמים הגדולות שנמצאות בשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית מובילות למבצעים מיוחדים. גורמי הביטחון הישראליים מבצעים אכיפה בצירים, בפאתי הכפרים ובמעברים. אם ישנו מידע מדויק על מעבדה גדולה או על סוחר מוכר שנמצא בתוך שטחי A, נעשים מבצעים בתוך השטח בתיאום עם המשטרה הפלסטינית. נערכים מפגשים עם המקבילים במשטרה הפלסטינית, ומתקיים שיתוף פעולה בתחום מיגור הסמים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg