מתווה

מתווה הגז מגיע לבג"ץ: נתניהו הולך לקנוסה

נכונותו של ראש הממשלה להופיע בפני בג"ץ כדי להגן על מתווה הגז היא תקדים היסטורי שאין לו אח ורע במדינות מערביות. נתניהו פשוט הבין: גורל מדיניותו בנושא הגז ייקבע בבית המשפט

מקור ראשון
שוקי שגב | 14/2/2016 8:37
תגיות: נתניהו, מתווה הגז,בג
במהלך הדיון בחוקיותו של מתווה הגז פרסם בג"ץ החלטה קצרצרה בזו הלשון: "ייתכן שראוי היה כי יוגש תצהיר על ידי ראש הממשלה ושר הכלכלה מראש (...) אך בהינתן העובדה שרק היום הוחלט על קיום הדיון כאילו ניתן צו על תנאי, יוכל ראש הממשלה ושר הכלכלה להישמע, לבקשתו, בדיון ההמשך שייקבע בימים הקרובים". המשפטים הלקוניים הללו וההוראות הטכניות בדבר הגשת תצהיר ומתן הרשות להישמע אינם מרמזים על משמעותם החוקתית האמיתית, שמהווה לא פחות רעידת אדמה שלטונית.

עוד כותרות ב-nrg:
- מחדל הפונדקאות: בגלל הטעות – זוג נותר ללא ילד
- טורקיה הפגיזה יעדים סוריים וכורדיים בסוריה
- מוכנים לקיץ? השבוע - 'כמעט שרב' באמצע החורף
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עד כמה חריגה ההחלטה ועל משמעותה השלטונית ניתן אולי ללמוד כשרואים שבעתירה נגד מתווה הגז מעורבים שלל צדדים: תנועות, עמותות, פורומים, אגודות למען הציבור, הטבע והסביבה, מכללה למשפטים, חברי כנסת מהמחנה הציוני, חברי כנסת ממרצ, סיעת מרצ, התאחדות התעשיינים, חברות ושותפויות לקידוחי גז ונפט, ראש הממשלה, שרים, משרדי ממשלה, יועצים משפטיים, רגולטורים ורשויות תכנוניות שונות ומגוונות. אפילו התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות מבקשת להצטרף לעתירה כ"ידיד בית המשפט". כך הפכה העתירה לבג"ץ אשנב לחברה, לכלכלה ולפוליטיקה הישראלית: לעתור או לחדול מלהיות כוח פוליטי, כלכלי וחברתי - מדינה בהידיינות.
 
צילום: AP
הולך לקנוסה. נתניהו צילום: AP

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין מצדו בסוף השבוע שעבר את שהבינו רבים כבר זמן רב לפניו: גורל מדיניותו בנושא מתווה הגז ייגזר בבג"ץ. לכן ביקש להופיע אף הוא בפני אותו פורום משפטי חשוב.

מדובר בתקדים היסטורי: מעולם לא התייצב ראש ממשלה ישראלי בפני בג"ץ - לא דוד בן-גוריון, לא גולדה מאיר, לא מנחם בגין ולא יצחק רבין. אמנם מדי פעם נחלצו אישים רבי מעלה להגן שם בעצמם על החלטות מדיניות וביטחוניות, כמו למשל היועץ המשפטי יוסף חריש בפרשת החנינה של קו 300 או הרמטכ"ל אהוד ברק בסוגיית הגירוש של 400 בכירי חמאס בעקבות חטיפתו ורציחתו של השוטר נסים טולדנו, אבל לא היה כאן חיזיון של ראש ממשלה השם את פעמיו לבג"ץ כדי להגן על מדיניותו הכלכלית-חברתית-מדינית  בכל שנות קיומה של מדינת ישראל. למעשה, לא מוכר מקרה דומה בדמוקרטיה מערבית אחרת.

אולי יש דווקא מקרה כזה: בעקבות סכסוך שפרץ בין האפיפיור גרגוריוס השביעי ובין המלך היינריך הרביעי של קיסרות רומי הקדושה, הורה האפיפיור לנדות ולהחרים את המלך. בתגובה כינס המלך אספה של בישופים מגרמניה והודיע שהוא מדיח את האפיפיור. תגובתו של האפיפיור לא איחרה לבוא והוא הדיח את המלך ואת הבישופים שחברו למלך נגדו, ושחרר את הצמיתים מחובת ציות למלך.

כששמע היינריך הרביעי כי האפיפיור יצא למסע ממקום מושבו ברומא לכיוון גרמניה, התעורר בו חשש שיאבד את מלכותו, ועל כן החליט לצאת לקראתו אל טירת קנוסה שבחבל טוסקנה שבאיטליה. האפיפיור סירב לפגוש את המלך, והיינריך הרביעי המתין בשערי הטירה במזג אוויר מושלג במשך שלושה ימים כשהוא יחף, לבוש שק וכולו בקשת סליחה ומחילה מהאפיפיור. רק לאחר שהושפל כהלכה סלח לו האפיפיור, ועד עצם היום הזה מסמנת הפגישה הזו ציון דרך לא רק להשפלה המוחלטת, אלא גם להכרה בעליונות הכנסייה על פני האצולה האירופית הנוצרית.

אם נחזור לענייננו, נתניהו מבין כי אל מול הצבאות החונים בבג"ץ ואשר מסכנים את החלטתו בעניין מתווה הגז, עליו לצאת החוצה כדי לקדם את פני הרעה. הוא אינו פוגש בשופטי העליון כשווה אל שווים בלשכת יושב ראש הכנסת, למשל. השופטים ניאותו לשמוע אותו אך רק לאחר שיגיש להם תצהיר, כאחד המידיינים שדבריהם מוטלים בספק ואשר עלולים לשקר אם לא יוזהרו כדת וכדין. האם יתירו השופטים כי גם ייחקר בחקירה נגדית, כפי שבוודאי יבקשו העותרים, בשביל לקעקע את דבריו?

כדי להבין את הדרך שהלכנו במשפט החוקתי ואת ההכרה בעליונות בית המשפט שבבקשתו של ראש הממשלה להופיע בפני בג"ץ, די שניזכר בסירובו של השופט משה זילברג לדון בעתירה שהוגשה נגד הנשיא יצחק בן-צבי בשנת 1959. זילברג קבע אז כי לבג"ץ אין סמכות לדון את נשיא המדינה, וציין כי אם החוק הישראלי מבוסס על דיני ישראל לגבי מלכי ישראל, הרי שאפילו הדיון בשאלת הסמכות הוא מחוץ לסמכותו.

אגב, פרשת העימות בין גרגוריוס השביעי להיינריך הרביעי לא הסתיימה בקנוסה: לאחר המחילה חזר המלך לדכא התקוממות בשורותיו בגרמניה, ואחר כך פתח במבצע צבאי לכיבוש מדינת האפיפיור. הוא הטיל מצור על רומא, ובתום שבעה חודשים נפלה העיר לידיו והאפיפיור הודח מכיסאו. לא בכדי שנו חכמינו: מלך המוחל על כבודו, כבודו לא מחול.
ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

פייסבוק

כותבים קבועים