נתניהו לבג"ץ: זקוקים לאמון החברות, הבנקים והמדינות
בצעד חסר תקדים, הגיע נתניהו לבית המשפט, כדי להסביר את החלטתו לאשר את המתווה ללא חתימת הממונה על ההגבלים העסקיים. "ישראל נסמכת על אסדת גז טבעית אחת בלבד. מצב כזה מעמיד את ישראל בבעיה שמסכנת את ביטחון המדינה"
"אנחנו נדרשים לדבר מרכזי אחד אמון. אמון של החברות, הבנקים והמדינות. במהלך השנים האחרונות לצערי איבדנו אמון זה", כך אמר היום (יום א') ראש הממשלה בנימין נתניהו שהתייצב בצעד חריג בפני שופטי בג"ץ, כדי להגן על מתווה הגז במסגרת העתירות שהוגשו נגדו.עוד כותרות ב-nrg:
בריטניה צפויה לאשר חוק שימנע חרם על מוצרים מישראל
האוניברסיטאות ליועמ"ש: טפל בהעתקת העבודות
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נתניהו הציג בפניהם את הנימוקים לאישור המתווה, וכן את הצורך בהפעלת סעיף 52, שאפשר לו לאשר את המתווה גם ללא חתימת הממונה על ההגבלים העסקיים. "משכנו את החבל אלינו יותר מכל מדינה מערבית אחרת ואני לא מתכוון להחזיר אותו בחזרה. אבל החבל עלול להיקרע והוא כמעט נקרע. העובדה היא שבחמש השנים האחרונות אף אחד לא בא ולא התעניין", אמר נתניהו. לדבריו, "מה שקרה הוא שפיתוח שדות הגז כמו גם פיתוחם של שדות נוספים נתקע לחלוטין. חשבתי שיש צורך להתערב בעניין".
נתניהו הסביר כי "הממונה על ההגבלים העסקיים יצר משבר אמון קשה וכמעט בלתי הפיך לא רק מול חברות זרות אלא גם מול מדינות כמו ירדן. הממונה חייב אותי לפעול הצורה רוחבית במטרה להשיב את האמון שאבד. אנחנו נמצאים ברגע היסטורי. חברות ענק באות לישראל. חברה אחר חברה. אנחנו בנקודת שיווי משקל. התחלנו לתפס אבל אם נלך אחורה נפול לתוך התהום". לדבריו, "ישראל נסמכת היום על אסדת גז טבעית אחת בלבד במאגר תמר. היא הותקפה במהלך צוק איתן. מצב כזה מעמיד את ישראל בפני בעיה שמסכנת את ביטחון המדינה ואת הביטחון האנרגטי שלנו. כשכבר כיום יותר מחצי מהחשמל ישראל נסמך על גז. האויבים שלנו יודעים שיש לנו אסדה אחת בלבד".
ראש הממשלה הבהיר כי הצורך בעוד אסדת גז הוא קריטי. "היתירות היא קריטית. אבל אנחנו לא צריכים לשלם עליה. יש משקיעים שיעשו את זה. במישור המדיני - אנחנו רוצים להשתמש בגז כדי כמנוף לשלום אזורי. יש לנו הסכמים מול הפלסטינים, ירדן, מצרים, קפריסין, יוון וגם התעניינות מצד האיחוד האירופי וארצות הברית. הנושא הזה הוא כלי לשינוי באזור שלנו".
נתניהו אמר כי הוא "מודע לטענות שהועלו כאילו עקיפת הממונה יוצרת נורמה חדשה. עובדה היא שבפועל מתוך עשר שנים שבהן כיהנתי כראש ממשלה נקטתי בסעיף זה פעם אחת". ראש הממשלה התכוון בדבריו לסעיף 52. לדבריו, "ההגנה על רשות ההגבלים העסקיים חשובה. ההחלטה לעקוף את הממונה לא התקבלה כלאחר יד. בתום ההליכים הגעתי למסקנה שאין חלופה אמתית לשימוש בסעיף זה". לגבי היציבות הרגולטורית (סעיף האוסר לערוך שינויים בהסכם בשנים הקרובות), אמר נתניהו: "יתנו (חברות הגז) פיתוח יקבלו יציבות, לא יתנו פיתוח לא יקבלו יציבות".
מדובר בדיון מתוח ובמהלך דבריו של ראש הממשלה אף נשמע קול שיעול רם באולם. ככל הנראה מתוך ניסיון להפריע לדבריו של נתניהו. השופטים ביקשו מהמשתעלת לצאת מן האולם. כמו כן, טרם הגעתו של ראש הממשלה הורחקו מהמקום המתנגדים למתווה בהם יוסי דורפמן מראשי המאבק. כמו כן, החלו צעקות על כך שלא נותנים לציבור להיכנס לאולם, כאשר עורכי הדין וכן חברי הכנסת נכנסו למקום מדלת צדדית.
זהו הדיון השני בעתירה, והשופטים צפויים לקבל את החלטתם בשבועות הקרובים. מחוץ לבית המשפט מפגינים עשרות פעילים המוחים על אישור המתווה, רובם פעילי מרצ. המפגינים קוראים: "בג"ץ תריח, מתווה הגז מסריח".
הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום, שהצטרף אף הוא להליך אמר כי "ראש הממשלה דיבר על אמון המשקיעים ולא על ביטחון. מדוע צריך לומר פיקוח נפש דוחה הכל? אנחנו עוברים כאן למונופול של שנות דור. נאמר כאן שבמשך שנים איש לא בא לכאן. למרות זאת, לא מפעילים את סעיף 52 במקרה כזה. אין מדינה אחת שבה מחלו על החוק למפירי החוק (חברות הגז)".
עו"ד דפנה הולץ בלכנר המייצגת את מפלגת מרצ, טענה כי נתניהו מאיים כי מניעת הפעלת הסעיף תגרום נזק אסטרטגי לישראל. בתגובה אמר השופט עוזי פוגלמן: "גבירתי מנסה ליצור אווירה כאילו ראש הממשלה מאיים על בית המשפט. אנחנו נחליט על פי חוק".
פרופ' חכ מנו טרטנברג מתח ביקורת על עדותו של ראש הממשלה ואמר ל-nrg: "היינו מצפים לחידוש כלשהו בעדות רא'ונה של ראש ממשלה בבגץ. בסופו של דבר נתניהו הבקיע גול עצמי. הוא אמר בעצמו שהעילה של סעיף 52 קשורה לאמון המשקיעים ולא לביטחון".
בסיום הדיון הפתיעו שופטי בג"ץ וביקשו שהמדינה תבחן את העברת פסקת היציבות הרגולטורית בחקיקה ראשית - כלומר לקבוע בהצבעה במליאת כנסת כי לא יחול שינוי בהסכם הגז במשך מספר שנים.
אקו"ם