ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

עיראק עוקבת אחר הבחירות בארה"ב: "רק לא עוד בוש"

בבתי הקפה משוחחים הלקוחות על המועמדים השונים לנשיאות האמריקאית, ומודעים לכך שהם עשויים להשפיע על גורלם ממרחק של כמעט עשרת אלפים קילומטרים

זרם מתמיד של תה מתוק וטבק מתדלק את קומץ האדונים שיושבים בתוך בית קפה "שחבנדר" ההיסטורי בבירת עיראק. הם נדחפים ומחפשים מקום כמו בתמונות הדהויות של בגדד העתיקה שמעטרות את הקירות.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- סידני: נתפסו סמים בשווי מיליארד דולר מקומי
- אובמה לפוטין: הַפסיקו להפציץ המורדים בסוריה
- שנה לאחר הפיגוע בדנמרק: "הסקנו מסקנות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל הלקוחות לא באים לכאן בשביל המשקה – הם מגיעים בשביל השיחה. זהו מקום ההתאספות של העילית האינטלקטואלית של בגדד כבר כמעט מאה שנה. סופרים, משוררים, עורכי דין ורופאים צובאים על דרגשי העץ בכל יום שישי. השיחה סובבת שירה ואמנות, אבל גם פוליטיקה היא נוכח קבוע, ולא רק זו העיראקית.
 
ככל שמתחמם המרוץ למועמדות מטעם שתי המפלגות בארה"ב, המועמדים נאבקים ביניהם על עמדות העבר שלהם בכל הקשור להתערבות הצבאית בעיראק ועל תוכניותיהם להילחם בארגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"). אם ימשיך הקמפיין האווירי של ארה"ב, האדם הבא שישב בבית הלבן יהפוך לנשיא האמריקאי החמישי ברציפות שמפגיז בעיראק.

כאן ב"שחבנדר", בין נרגילות מבעבעות, יש מודעות מכרעת לכך שהנשיא הבא גם ייקח חלק בעיצוב חייהם של העיראקים – ממרחק של כמעט עשרת אלפים קילומטרים.

השים אל-ביאטי, מהנדס אזרחי בן 62 שפוקד את בית הקפה לעתים תכופות וכמעט בכל שבוע, חש הקלה כאשר מתגלה שלא סביר שהנשיא הבא יהיה בוש נוסף, לאחר שג'ב בוש סיים במקום הרביעי בבחירות בניו-המפשייר.

"נמאס לנו ממשפחת בוש, בחייך. לא רוצים עוד בושים בבקשה", הוא אמר, ונזכר ב"בגידתו" של ג'ורג' ה. וו. בוש כאשר דחק בעיראקים להתקומם נגד סדאם חוסיין בתום מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 - אלא שאז הוא לא תמך בהם. מניין ההרוגים הגיע לעשרות אלפים.

"למרבה הצער הם בגדו בנו", אמר ביאטי, והוסיף שג'ורג' וו. בוש היה אפילו מזיק יותר בטיפולו בהשלכות הפלישה בשנת 2003. הוא אמר כי יש לו אמון מועט בלבד בכך שכל נשיא אחר ישפר את מצב העניינים בעיראק. "יש להם אותה בעיה כמו עיראק – אותם פרצופים שמופיעים שוב ושוב, אותן משפחות, בוש וקלינטון", הוא הוסיף, "הם ייצאו את העותק של המערכות הזו אלינו".

כמו כל הלקוחות כאן, האזכור של ברני סנדרס, מרקו רוביו, טד קרוז, ג'ון קייסיק ומועמדים אחרים מעורר פנים אטומות. ומה בנוגע לטרמפ? "הוא דמות משעשעת, אני לא יודע איך העם האמריקאי יכול לקבל סוג אדם כזה. זה מצער".

"שחבנדר" ממוקמת ברחוב ממכר הספרים המפורסם של בגדד, מוטנבי. יש אמירה ערבית ישנה שלפיה "קהיר כותבת, ביירות מפרסמת ובגדד קוראת". אין עדות טובה יותר לכך בבירה העיראקית מאשר במוטנבי, רחוב הקרוי על שם משורר מהמאה העשירית.

בימי שישי הרחובות מוצפים בדוכנים, בזמן שכמה סוחרים מניחים את סחורתם על המדרכות. עותקים של "בחירות קשות" שחיברה הילרי קלינטון מתערבבים עם אנתולוגיות של שירת ח'ליל ג'יברן, אנציקלופדיות ותרגומים לערבית של ספרי דן בראון.
 

עזיז חסון (70), שישב ליד סף הדלת של "שחבנדר", אוהב לחבר שירה בעצמו. המאמץ האחרון שלו זכה לכותרת "אמריקה". שורת הפתיחה שלו היא "מדוע, אהובתי?" הוא נשען קדימה על המקל שלו בשביל להסביר את הנקודה המרכזית שלו: "נתנו להם את כל החלומות שלנו – 'אלף לילה ולילה', שטיח הקסמים", הוא אמר, "אבל הם השתמשו בהם לסרטי 'דיסני', והם הביאו לנו את הנגמ"שים שלנו, את הטנקים והצלפים שלהם".

לכל פינת רחוב בבגדד יש סיפור אלימות משלה. זו של "שחבנדר" אינה שונה מאחרות. על קיר ליד הכניסה תלויות חמש תמונות: הן מראות את ארבעת בניו ונכדו של בעלי המקום, שכולם נהרגו ב-2007 כאשר מכונת תופת הביאה את המוות לסף דלתו, כשהרגה 68 בני אדם. כאשר החנות נפתחה מחדש בשנה שלאחר מכן, היא שינתה את שמה: בית הקפה של "שהידי שחבנדר", נכתב על השלט שבחוץ.

מוחמד קאיש עלי, בעלי בית הקפה, האשים בכנות את האמריקאים, וכן את ג'ורג' וו. בוש. הוא אמר שלא משנה מי יבחר, אלא אם ישפר את האבטחה במדינה – הוא יעדיף שיותיר את עיראק "לאנשיה". "אני מקווה שלפני מותו יזכור בוש שהוא הרג את חמשת ילדיי", אמר עלי, "יום אחד הוא יעמוד בפני האל, והאל יעמוד לצדי".

אולי במפתיע, בהתחשב במורשת של משפחתו, לג'ב בוש יש כמה תומכים כאן. אחד מהם הוא מוחמד רדחה אשיר, רופא בפנסיה בן 72, שמגיע לכאן בכל שבוע בשביל לפגוש חברים ובני משפחה. "אם אתה מתחיל במטלה, עליך לסיים אותה", הוא אמר, כשישב ליד מכשיר רדיו ישן בכיסוי עץ, "בוש התחיל את כל זה, ואולי בן אחר מאותה משפחה יהיה מסוגל לסיים את המדיניות של אחיו".

אשיר סבור שהטעות הגדולה ביותר של המדיניות האמריקאית לא הייתה הפלישה ב-2003, אלא מה שקרה לאחר מכן, כולל נסיגת החיילים ב-2011. "אובמה נטש את עיראק להרס במסגרת התירוץ שהוא לא רוצה להיות מעורב במלחמות, אבל זו משימה שצריך לסיים אותה", אמר הרופא, "המפלגה הדמוקרטית לא רוצה דבר עם עיראק, ולפחות לרפובליקאים יש מדיניות ברורה".
 

על פי כהונתה כמזכירת המדינה, הילרי קלינטון תהיה "הרסנית" לעיראק, לדברי אשיר. אבל סעד מוחמד עיקבי (43), שישב במרחק כמה מטרים משם, חלק עליו. "יש לה ניסיון, היא הייתה השרה", הוא אמר, "אנו זקוקים למישהו עם ניסיון, ויש לה גם בעל שהוא מומחה".

בפינה ליד החלון, תיאר את קלינטון מוחמד ג'ובורי מהדי, אדם בעל שיער מאפיר קצוץ העוטה ז'קט עור חום דהוי, כ"אישה קלאסית". "אבל מרבית העיראקים מעדיפים את הרפובליקאים על פני הדמוקרטים", הסביר השוטר בן ה-51, "אנו אוהבים את בעלי העוצמה, לא את החלקלקים".

אם היה יכול להצביע, הוא היה נקרע בין בוש וטרמפ. "היינו רוצים עוד בוש, אנו יודעים שאחד ועוד אחד יכול להיות שניים, בלי דיפלומטיה, בלי המשכיות", הוא הסביר, "לא כמו אובמה". אבל בסוף הוא כנראה היה מתפשר על טרמפ, מכיוון שהוא סבור שהוא יחזיר את החיילים למדינה ויסייע להשיב את הביטחון. לטרמפ "יש חזון", הוא הסביר.

אבל נראה שהוא לא לגמרי תופס לחלוטין את המדיניות של המועמד הרפובליקאי המוביל. "נכון שהוא אמר 'לאסור את הכניסה למוסלמים', אבל הוא לא מתכוון לכל המוסלמים, אלא רק לאלה שמעורבים בטרור", הוא שיער, "כמובן, אם הוא יאסור כניסה לכל המוסלמים זה יהיה רע. אבל זה בלתי אפשרי ובלתי אנושי. זה יהיה נגד העקרונות האמריקאיים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg