הכישלון הוא לא של אולמרט, אלא שלנו
כניסתו של אולמרט לכלא מהווה לנו, האזרחים, תזכורת: עלינו מוטלת האחריות להעמיד בראש הקהל אדם ישר ונקי, כזה שלא סביר שיחליף את לשכתו המפוארת במיטה בכלא
"רגשות מעורבים", "יום עצוב לדמוקרטיה", "יום גדול לשלטון החוק" הן רק חלק מן התגובות שנשמעו ביום שבו נכנס אהוד אולמרט לכלא מעשיהו. רובן של התגובות נעו על סקלת הרגשות שבין עצב לשמחה, תוך התעלמות מכך שאולמרט, כפי שהתברר לאחר הרשעתו, הוא בעצם מושחת, והאיש הזה שהיה ראש לכל אחד מאיתנו - הוא אדם שנבחר בצורה דמוקרטית על ידינו, על ידי אזרחי מדינת ישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- למה הימין מאמץ תפיסות של השמאל הבולשביקי?
- האסטרטגיה התקשורתית מאחורי סרטון אולמרט
- נחוצה ביקורת על הממשלה גם מצד ארגוני הימין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

האיש שהנהיג אותנו, האיש שעליו סמכנו שינהג באחריות וביושר לגבי גורלנו, כך התברר, איננו אדם שטובת הציבור מנחה אותו, אלא צרכיו הפרטיים. בימים אלו בהם משבר האמון במערכת מחריף, נעשה ניסיון לצייר תמונה שבה העצב שולט - על פגיעה בכבודה של המערכת הדמוקרטית ובכבודם של אזרחי ישראל.
אולם לדעתי, אין כאן מקום לא לשמחה ולא לעצב, לא להכרזות על כך שזהו היום העצוב ביותר לדמוקרטיה הישראלית ומנגד גם לא לקריאות גיל על ניצחונו של שלטון החוק. יש כאן בעיקר מקום לחשבון נפש יסודי ביותר.
לפני קצת פחות מעשור אולמרט עמד בראש מפלגה גדולה והיה "הבטחת הבחירות", הוא התייצב לפני קהל הבוחרים וביקש את אמון הציבור בהנהגתו. מאחר ולא נולדנו אתמול, כולנו יודעים שהבטחות מועמדים לפני בחירות הן דבר נזיל. על כן בוחר אחראי יכול לסמוך רק על התנהגותו של המועמד בעבר, ממנה אפשר ללמוד על הצפוי ממנו בעתיד.
המועמד אולמרט התייצב לפני קהל הבוחרים כשבעברו זיכוי מחוסר ראיות מאשמת שחיתות בבית המשפט, לאחר פינוי אגרסיבי ביותר של בתי יהודים ביישוב עמונה ולאחר השתתפותו בתכנית ההתנתקות. מי שנתן לו את קולו כנראה התעלם מן השחיתות הגלויה או שהתפתה להבטחותיו למאבק פנים יהודי אגרסיבי. מי שנתן לו את קולו הינו שותף היום לכישלון המהדהד שנכנס בשערי כלא מעשיהו.
כיצד כל כך הרבה אזרחים נכשלו ונתנו את קולם לאדם כזה, בשעה שהיו סימנים בולטים לכך שהוא מושחת, נהנתן ומסוכן? האם כשרונו של המועמד אולמרט להקסים את הבוחרים הוא הכישלון האמיתי בסיפור? או אולי דווקא חוסר האחריות שבו נהגו בוחרים רבים בגרמם לכך שלתפקיד החשוב ביותר בישראל ימונה אדם מושחת, הוא הכישלון האמיתי?

יום כניסתו של אולמרט לכלא צריך להיות יום של חשבון נפש לכל אזרח ותזכורת לכך שבדמוקרטיה נופלת האחריות על כל אחד ואחת, ולא על המועמד לבדו - זה שהצליח לזכות באמון רוב הבוחרים. האחריות האישית שתחילתה במימוש זכות הבחירה בקלפי, לא מסתיימת שם, ובמקרה הזה, נמשכת גם עד הסוף המר.
לכן, לא היה זה אהוד אולמרט לבדו שנכנס אתמול לכלא, היה זה אהוד אולמרט - ראש הממשלה לשעבר, שנבחר על ידי אזרחים שלא בדקו מספיק ביסודיות במי הם בוחרים והפקידו את גורל הציבור בידי אדם מושחת וחבר לפושעים שעמם ישב עתה במעשיהו.
זה יום עצוב לאזרחים שלא פעלו באחריות הנדרשת במערכת הדמוקרטית ומינו עלינו איש מושחת, זו תזכורת לנו, האזרחים, להעמיד בראש הקהל אדם ישר, אדם נקי, כזה שלא סביר שיחליף את לשכתו המפוארת במיטה בכלא.
הכותב הינו חבר בהנהלת המועצה האקדמית למדיניות לאומית