בכיר בצה"ל: "לא איתרנו חדירות סייבר, אבל אולי יש"
ישראל נערכת לשיטות הקרב המודרניות, ונחשבת למעצמה בתחום הקיברנטי. האופק התכנוני: הקמת זרוע מיוחדת לטיפול בסייבר
שתי מתקפות טרור לא שגרתיות חמקו מתחת לרדאר בחודשים האחרונים, ואיש לא הבחין בהן, אף שהמשמעות שלהן לא פחותה מכל מתקפה אחרת. האחת אירעה בטורקיה, והשנייה באוקראינה, במקביל לפיגועים שזעזעו את בירת צרפת פריז.עוד כותרות ב-nrg:
- האמריקאים: הרצוג ולפיד לא שולטים באנגלית
- שער שכם: כתב ה'וושינגטון פוסט' עוכב לחקירה
- אגד מודה: יש התפשרות בבחירת נהגי האוטובוס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סוג הטרור הזה הוא מתקפות סייבר, ואף שאין לישראל הוכחות בדבר זהות האחראי להן – ניתן להניח במי מדובר. במסגרת המתקפה בטורקיה הושבתה פעילות הבנקים במדינה בחודש דצמבר, ובשנייה, זו שאירעה נגד קייב, הופסקה פעילות של תחנות כוח באוקראינה למשך שבוע שלם.
צילום: דובר צה"ל
קצין בכיר במטה הכללי ששוחח עם כתבים צבאיים הסביר כי מתקפות סייבר מהוות "כוח רך שאיש אינו מת ממנו, אבל הוא משמעותי. אם נופלות עכשיו מערכות בקרה בשדה תעופה, זה אירוע חמור גם אם איש לא נפגע".
שדה הלחימה הקיברנטי הפך למוקד עניין משמעותי בישראל בשנים האחרונות, המוגדרת כמעצמה עולמית בתחום. בארץ עוסקים בו באופן נרחב, כמו גם בארה"ב, בבריטניה, בגרמניה ובאיראן.
הצורך בהגנה מפני תקיפות אפשריות דרך האינטרנט רק הולך גובר: למחרת חיסולו של סמיר קונטאר בסוריה בדצמבר, אשר על פי מקורות זרים יוחס לישראל, פרצו פצחנים (האקרים) לבנונים אל אתר חיל האוויר הרשמי - זה הפומבי שמופיע לעיני כול ואשר אינו מוצפן.
אמנם בתקיפה זו המטרה הייתה אתר אזרחי, שאינו מוגן כמו מערכות צבאיות, אבל המסר מבחינת צה"ל היה ברור. "כל העולם רוצה לדעת מה נעשה פה", הוסיף הקצין הבכיר, "בעבר נדרשו מדינות אחרות להאזין לנו ברשת הקשר, והיום צריך לפרוץ למחשב כדי למצוא את בנק המטרות או את סיכומי הדיונים של הרמטכ"ל".
לדברי הקצין, במערכת הביטחון חוששים בעיקר מפני תקיפות סייבר על מערכות אזרחיות, וזאת בשל העובדה כי את מערכות הצבא מתקשים אויביה של ישראל לפרוץ. מסיבה זו הוחלט בצבא, מלבד הקמת זרוע סייבר מבצעית, על שורת צעדים: כמה צוותי התערבות שמחכים לרגע שבו תתגלה פרצה, ואז יפעלו הללו למנוע את מתקפת הסייבר, כפי שכבר עשו לא פעם בחודשים האחרונים.
"אנחנו רוצים להקים עוד צוותים כאלה, שיידעו מה לעשות כשיש אירוע סייבר. החוכמה", הסביר הקצין בפרפרזה על אירועים מסוג אחר, "היא לקנות את מטוס הכיבוי לפני השרפה. אנחנו מוטרדים מהאפשרות של השבתת שדה תעופה או מניתוק רשת האינטרנט למשך עשרים שעות, ובעולם הסייבר ניתן להגיע לתרחישים משמעותיים יותר. זה אירוע מורכב מאוד, ואין זה משנה מי זה שפגע בך או שגנב לך סוד".
צה"ל ייסד החודש את חטיבת ההגנה בסייבר, שבראשה מונה קצין בדרגת תת-אלוף. בסוף התהליך תוקם בצבא זרוע סייבר, שתרכז את כלל הפעילות בתחום ותיטול אותו מאחריות של אגף התקשוב והמודיעין. ביוני קיבל הרמטכ"ל גדי איזנקוט את המלצותיה של ועדה מיוחדת שבראשה עמד ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, והחליט על הקמת היגוי שתוביל את הקמת הזרוע החדשה תוך שנתיים. "נעשו כבר מהלכים משמעותיים באמ"ן, ולטעמי הקמת אגף התקשוב היא המהלך הכי משמעותי בקדנציה של הרמטכ"ל הנוכחי. הסייבר פעיל בכל ממד של לחימה, ביבשה, באוויר ובים, כבר כיום ובוודאי בעתיד".
הצבא נערך גם לתרחישים של מתקפות על מערכות צבאיות וביטחוניות, אך הסבירות שמהלכים התקפיים נגד צה"ל יצלחו נמוכה במיוחד. בד בבד, בצבא מעריכים שהתוקפים ינסו לשכלל את היכולות שלהם, בין השאר כשחלק מהמתקפות יכוונו לצורך איסוף מידע והכנות למהלכים עתידיים.
בשלב זה, הסביר הקצין, ישראל לא סבורה שחדרו למערכות מסווגות שלה. "חיפשנו נוכחות ברשת המסווגת שלנו ולא איתרנו כזו, אבל זה לא אומר שאין", המשיך הקצין הבכיר, "החבר'ה שלנו יודעים לעשות תעלולי סייבר, וצריך כל הזמן לחפש כלים שיודעים להתמודד נגד אלה שתוקפים אותנו. זה קרב לא פשוט".
אקו"ם