אמצעי חדש למאבק בזיקה: יתושים מהונדסים גנטית
הנגיף שגורם למומים בעוברים מתפשט במהירות, ולטענת ארגון הבריאות העולמי הדרך להדביר אותו היא הכחדת אוכלוסיית החרקים שמפיצה אותו. מדענים טוענים: אנו לא יודעים מה עשויות להיות השלכות המהלך
ארגון הבריאות העולמי הצהיר כי ייתכן שיהיה זה הכרחי להשתמש בשיטות שנויות במחלוקת, כגון יתושים מהונדסים גנטית, בשביל לחסל את החרקים שמפיצים את וירוס הזיקה לאורך יבשות אמריקה.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- "טילים על מכלי האמוניה בחיפה – כמו פצצה גרעינית"
- טלטלה באוקראינה: הנשיא ביקש מרה"מ להתפטר
- שם של רחוב עלול לעורר משבר בין ארה"ב לסין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הווירוס נקשר לעלייה במספר התינוקות שנולדו עם ראשים קטנים מהרגיל, תופעה הקרויה מיקרוצפליה, במדינות כגון ברזיל או פולינזיה הצרפתית. סוכנות הבריאות של האו"ם הכריזה על מצב חירום עולמי בשל הזיקה, אף שאין הוכחה חד-משמעית כי הנגיף אכן גורם למומים בקרב היילודים.
ארגון הבריאות העולמי אמר כי קבוצת ייעוץ מטעמו המליצה על ניסויי שדה נוספים ביתושים מהונדסים גנטית, שבעבר נבחנו בסדר גודל קטן במדינות כגון איי קיימן או מלזיה. "בהתחשב בהיקף של משבר הזיקה, ארגון הבריאות העולמי מעודד מדינות נפגעות לאמץ את השימוש הן בגישות החדשות והן הישנות בבקרה על יתושים כקו המגננה המיידי ביותר", הסביר הארגון בהצהרה שפרסם. לדבריו, לפחות 34 מדינות נפגעו מהנגיף במשבר הנוכחי, רובן באמריקה הלטינית.
בשבוע שעבר תיסע מנהלת הארגון, מרגרט צ'ן, לברזיל – מוקד פגיעת הנגיף – בשביל לדון בזיקה ובמיקרוצפליה עם שר הבריאות במדינה ועם פקידים אחרים, כך אמרה דוברת הסוכנות פדלה צ'ייב הערב (יום ג').
לדברי הארגון, ניסויי העבר שבמסגרתם שוחררו חרקים "סטריליים" נוצלו בידי סוכנויות או"ם אחרות לשליטה בטפילים חקלאיים. הסוכנות תיארה את היתושים אדס אג'יפטי שמפיצים את נגיף הזיקה – כמו גם מחלות אחרות, כגון קדחת דנגי וקדחת צהובה – כיתוש "תוקפני", שמשתמש ב"מתקפות פתע" בשביל לנשוך אנשים. הוא ציין גם כי היתוש הראה "יכולת יוצאת דופן להתאים את עצמו".
בחודש שעבר הודיעה חברת הביו-טק הבריטית "אוקסיטק" כי מבחנים שנעשו ב-2015 בברזיל הראו כי יתושים ממין זכר ששונו באופן גנטי והפכו "סטריליים" הצליחו להפחית את מספר הזחלים של יתוש מפיץ מחלות ב-82 אחוזים בשכונה אחת של העיר פירקיקבה. הזכרים המהונדסים גנטית לא מפיצים מחלות מכיוון שרק יתושים ממין נקבה נושכות בני אדם.
בעבר ביקרו מדעני איכות סביבה את הגישה של הנדסה גנטית, ואמרו כי מחיקת אוכלוסייה שלמה של חרקים עשויה להוביל להשלכות שלא ניתן לחזות על המערכת האקולוגית. מומחים אחדים הסכימו כי כדאי להשתמש ביתושים ששונו גנטית בהתחשב במהירות של התפשטות הזיקה, אבל גם הם לא היו בטוחים מה יהיו ההשלכות הסופיות של המהלך.
"האופן שזה נעשה לא יותר הרבה מוטציות של יתושים באזורי הכפר", הסביר ג'ימי ויטוורת', מומחה למחלות מדבקות מבית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון. הוא הוסיף כי יתושי זיקה הם זן חשוב, וכי הובאו בטעות לאמריקה לפני מאות שנים. הוא גם הביע אופטימיות וציין כי הכחדתם שם לא תפגע בסביבה. עם זאת, הוא אמר שצעד כזה הינו חסר תקדים, וכי בלתי אפשרי לדעת מה עשויה להיות המשמעות שלו לפני שחרור החרק לטבע. "היית מקווה שהאקולוגיה פשוט תחזור לאופן שבו הייתה לפני הגעת היתוש", הוא ציין, "אבל אין דרך לדעת זאת בוודאות".
בשבוע שעבר הציעה קבוצת רופאים מארגנטינה בשם "רופאים בעיירות עם יבולים מרוססים" כי העלייה במספר מקרי המיקרוצפליה לא נגרמה בשל הזיקה, אלא בגלל פיריפרוקסיפן – חומר כימי המשמש לקטילת זחלים המצוי במי השתייה, ומטרתו למנוע מזחלי היתוש להתפתח לבגרות. הארגון טען כי נעשה שימוש בברזיל בחומר זה מאז 2014 בכמה אזורים שבהם דווחה עלייה במספר המקרים של תינוקות עם מומים.
חליב, דוברת ארגון הבריאות העולמי, ציינה כי המדענים של הארגון וכן של כל מקום אחר דחו כל קשר כזה. "הם בחנו את כל הספרות המדעית הקשורה למדברי הזה, והגיעו לאותה מסקנה: אין עדות מדעית שעשויה לקשור בין המדביר ובין המקרה הפרטני הזה של מיקרוצפליה", היא אמרה.
ממשלת ברזיל חזרה וטענה כי חומרי הדברה אינם קשורים לפגמים בתינוקות, והזכירה מקרים רבים של מיקרופצליה שדווחו באזורים שבהם לא נעשה שימוש בפיריפרוקסיפן. הממשלה גם קבעה כי ארגון הבריאות העולמי אישרה את השימוש בחומר.
אקו"ם