נדחה ערעור נהג האוטובוס בתאונה הקטלנית ביותר
שופטי העליון דחו את ערעורו של אדוארד גלפונד, נהג האוטובוס שהידרדר לתהום ליד אילת ב-2008, והביא למותם של 24 נוסעים. השופטים התבססו על עדויות לפיהן גלפונד "נהג כמו משוגע"
נדחה ערעורו של נהג האוטובוס שהיה אחראי לתאונת הדרכים הקטלנית בתולדות המדינה: בית המשפט העליון דחה היום (ד') את ערעורו של אדוארד גלפונד, נהג האוטובוס שהורשע בהריגתם של 24 תיירים שנסעו באוטובוס בדרך לאילת בדצמבר 2008, לאחר שהרכב בו נהג התהפך ונפל לתהום. על גלפונד נגזר עונש של 8 שנות מאסר, עליו ערער, בנוסף להכרעת הדין.עוד כותרות ב-nrg:
אתי אלון תשוחרר מוקדם? "אין סיבה לא לשחרר"
"המיס סם בבקבוק, ושתה את תוכנו עם פישר"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התאונה הקטלנית אירעה בדצמבר 2008. גלפונד שהועסק כנהג בחברת "טרוולוקס", הסיע 49 סוכני נסיעות רוסיים משדה התעופה "עובדה" לעיר אילת. במהלך הנסיעה בכביש 12 – כביש הררי ומפותל שבו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון – ניסה גלפונד לעקוף אוטובוס אחר. כדי להשלים את העקיפה הוא האיץ למהירות של 98 קמ"ש, וזאת לקראת פנייה חדה ימינה וכשמצידו השמאלי של הכביש (הצד בו בוצעה העקיפה) ישנה תהום.
בשלב מסויים סטה האוטובוס לשוליים השמאליים של הכביש, וכשניסה גלפונד להסיט את הרכב ימינה פגעה הדופן האחורית השמאלית של האוטובוס במעקה הבטיחות. בשלב זה הוא איבד שליטה על האוטובוס שנפל סופו של דבר מעבר לתהום. 24 מיושבי האוטובוס נהרגו, ו-25 נוספים נפצעו בדרגות שונות. יצוין כי במקום שבו ביצע גלפונד את העקיפה היה מותר לעשות זאת על פי חוק.
בערעור טען גלפונד באמצעות עורכי דינו שמעון מזרחי ועדי כהן, כי הוא נהג במהירות נמוכה יותר מזו שתוארה בכתב האישום, והוסיף כי מעקות הבטיחות שהיו בכביש לא עמדו בתקן ובכך סייעו לתוצאה הקטלנית. הוא הוסיף כי המשטרה ידעה על ליקויים בכביש 12 ולא עשתה דבר בנושא, וכן טען כי החברה הלאומית לדרכים החליפה את המעקה בערב שלאחר התאונה כדי לטייח את אשמתה.
הנהג הוסיף וטען כי המשטרה התרשלה בחקירת האירוע והסתירה עובדות שהיו עשויות לסייע לו. בערעור שהגיש נטען עוד כי גם אם יש להרשיעו, הרי שהעבירה המתאימה היא עבירת גרימת מוות ברשלנות ולא עבירת הריגה. בנוסף ביקש גלפונד להתחשב במצבו כמפרנס יחיד, וכי ניתן היה להתחשב במצבו ולהפחית את עונש המאסר.
הרכב שופטי בית המשפט העליון, שכלל את השופטים עוזי פוגלמן דפנה ברק-ארז ומני מזוז, דחה את טענותיו של גלפונד. השופט פוגלמן קבע כי יש להסתמך על המומחה ברונשטיין שבדק את דסקת הטכוגרף של האוטובוס, בה נמדדת מהירות כלי הרכב, ושתיאמה את עדויות הנושאים ואת הממצאים בשטח.
גם הטענות לגבי ליקויים בכביש נדחו על ידי השופט פוגלמן. הוא ציין גם את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה: "ספק רב אם מעקה כלשהו מסוגל היה למנוע מן האוטובוס התהפכות", והוסיף כי האופן שבו נהג גלפונד הוא זה שהוביל לתאונה. "גם אם ליקוי במעקה הבטיחות תרם להתרחשות התאונה, אין הוא מנתק את הקשר הסיבתי המשפטי שבין התנהגות המערער לבין התרחשות התאונה", כתב השופט פוגלמן, שגם דחה את הטענה כי נהג האוטובוס שאותו ניסה גלפונד לעקוף "שיחק עמו" כשהאט והאיץ לחלופין וזאת כדי למנוע עקיפה.
בכל הנוגע לשאלה האם מדובר בעבירת הריגה או עבירה של גרימת מוות ברשלנות, כתב השופט פוגלמן: "לא התרשמתי כי עלה בידי המערער לסתור את החזקה שלפיה התנהגות זו מעידה על קיומו של יסוד נפשי מסוג מודעות למשמעות התנהגותו על הכביש ולכך שזו מקימה סיכון להתרחשות תאונה – לרבות התדרדרות לתהום – שתגרום לפגיעה בנפש".
את מסקנתו ביסס השופט בין היתר על דברי עדים שתיארו את גלפונד כמי שנוסע כמו "משוגע", וטען כי נהיגתו הייתה "הליכה לקראת סכנה מדעת". גם בנוגע לעונש המאסר נדחו טענותיו של גלפונד, וזאת למרות הצורך להתחשב במצבו האישי ובכך שלא נהג תחת השפעת אלימות ולא חצה קו הפרדה רצוף.
"מקרה זה מעורר קושי מיוחד בגזירת הדין, וזאת נוכח הפער המתגלה בין חומרת התנהגות המערער – המצויה לטעמי ברף הנמוך של עבירות ההריגה – לבין תוצאתה הקטלנית של התאונה, שאין למצוא דומות לה. קטילת החיים הרבים שהביאה אתה התאונה – היינו, מספרם הגבוה והחריג של הקורבנות בנפש ובגוף – מהווה כמובן שיקול של ממש להחמרה בענישה", כתב השופט פוגלמן.
אקו"ם