ראשי » חדשות » דעות

חיזבאללה יפציץ מכלי אמוניה? גם לנסראללה יש קווים אדומים

מזכ"ל חיזבאללה מכיר את "חוקי המשחק" המקומיים וסביר להניח שהוא יודע מה מותר ומה אסור במלחמה. ללבנון יש הרבה מה להפסיד אם חיזבאללה תחליט לשבור את הכלים מול ישראל

לפי המיתוס, במהלך מלחמת יום הכיפורים, ברגעים הקשים של הלחימה בחזית הדרום, נשלחו מטוסי חיל האוויר הישראלי לעומק שטח מצרים. מטרתם הייתה להגיע לסכר אסואן, אחד המקומות הממוגנים ביותר במצרים ונקודת תורפה רגישה בארץ הנילוס, ולהפציץ אותו – בצבע. שכן הרס הסכר יציף את מצרים בגלי ענק ויחריב אותה לחלוטין.
 
על משמעות הדברים עמד יגאל אלון כאשר אמר: "לאיים בטילים ארוכי טווח על מערכות סכרים ותעלות מים במצרים, בעיראק או בסוריה. אוי ואבוי אם היינו צריכים לעשות זאת, אבל תיאורטית, אם אתה יכול להרוס את סכר אסואן, אתה יכול להמיט אסון על מצרים".

עוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- חשמול לולים ותלישת אשכים: אז למה אני טבעוני?
- תניחו לפופוליזם: המסחר בשבת פוגע בכולנו
- תכנית הניילון המחורר: בוז'י והידרדרות השמאל

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כאמור, לישראל לא הייתה שום כוונה להמית חורבן על מצרים, למרות תחושת "חורבן הבית השלישי" בקרב הצמרת הישראלית דאז. למה? משום שחרף תחושת הכאוס והפראיות שיש במלחמות, לרוב עומדים מאחוריהן מנהיגים רציונליים. כשם שסדאם חוסיין לא הפציץ את ישראל בנשק כימי או ביולוגי במלחמת המפרץ ב-1991, כי הוא ידע מה תהיה משמעות הדברים עבורו ועבור עיראק, כך נסראללה לא עשה זאת במלחמת לבנון השנייה ב-2006, והייתה לו יותר מהזדמנות אחת. אז איך הדברים מסתדרים עם נאומו של מזכ"ל חיזבאללה  ב"יום השאהידים" שצוין אתמול ברובע הדאחייה בבירות. למה לאיים אתם שואלים? התשובה מורכבת משתי סיבות עיקריות:

ראשית, מאז שתפס חלק נכבד בהגנה על משטרו של בשאר אל-אסד גרר נסראללה את מלחמת האזרחים מסוריהללבנון. לא פעם התפרצה האלימות העדתית, בעיקר בצפון המדינה, על רקע הסיוע של חיזבאללה למשטר הסורי נגד המורדים הסונים. לכך יש להוסיף את המחיר הכבד שחיזבאללה משלם על מעורבותו בסוריה – כ-1,500 הרוגים. ומכאן שמעמדו של הארגון בלבנון, בייחוד מי שהציג את עצמו כ"מגן לבנון", נמצא בהידרדרות ותחת מתקפה ביקורתית מתמדת וקשה. לכן, איומים לכיוון אויב ישן, מוכר ומשותף הם עוד דרך מצד נסראללה להפנות את תשומת הלב הלבנונית מהבעיות של חיזבאללה ושל המדינה, ולהרוויח נקודות זכות בזירה המקומית.

שנית, נכון שהתסבוכת הסורית הסבה אבדות כבדות לחיזבאללה, אבל מצד שני שנות הלחימה הארוכות העניקו לארגון ניסיון קרבי, ציוד, נשק ושיתוף פעולה צבאי עם הכוחות של איראן וסוריה. חיזבאללה הפך לארגון מקצועי יותר, רכש ניסיון רב ערך בלוחמה בשטח בנוי ולאחרונה גם זוכה (באופן ישיר או עקיף) לנשק מרוסיה.

יתרה מזו, בחודשים האחרונים הכף נוטה לטובת מחנה אסד ושותפיו. כיבוש השטחים בדרום סוריה, לצד מתקפות מוצלחות בצפון, לרבות המצור על העיר חלב, פורעים את השטר עבור חיזבאללה. הנה הוא נמצא בצד המנצח, ובוודאי שיזכה לרווחים גדולים יותר אם אכן המלחמה תסתיים כשידו של אסד תהיה על העליונה.


כל אלה מעניקים לנסראללה תחושה של ביטחון וערך עצמי גבוה: חיזבאללה מסוגל לעמוד בהצלחה בעימות מתיש וממושך בסוריה, הארגון מצליח, בראייתו שלו, להרתיע את ישראל. הצורך הזה נובע גם מהנשק שזולג לידי הארגון, ולפי מקורות זרים מופצץ מהאוויר על ידי ישראל. לכן, אם אפשר לאיים ובכך ליצור הרתעה - אז למה לא בעצם?

אין ספק, שמכלי האמוניה הם סיכון ביטחוני מן המדרגה הראשונה לישראל. אולם כמי שמכיר את "חוקי המשחק" המקומיים, כמי שבמידה מסוימת גם קבע בעצמו קווים אדומים, סביר להניח שנסראללה יודע מה מותר ומה אסור במלחמה. ללבנון יש הרבה מה להפסיד אם חיזבאללה יחליט לשבור את הכלים מול ישראל.   
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה בלנגה

מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן וחוקר אורח במרכז דיין, אוניברסיטת תל-אביב.

לכל הטורים של יהודה בלנגה