למה לבדואים אין נציג בוועדה שתדון בעתידם?
ועדת האיתור למנכ"ל לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית כוללת חמישה חברים, אף לא אחד מהם מהמגזר. במועצות הפזורה טוענים: "המצב תמוה. הדבר הראוי והמינימלי הוא שיהיה נציג לאוכלוסיית היעד, שישמעו אותנו ממקור ראשון"
מנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית במשרד החקלאות, ניצב (בדימוס) יהודה בכר, עומד לסיים את תפקידו בתום שמונה שנים. ועדת האיתור שמונתה לאחרונה שוקדת על מציאת מחליף מבין 54 גברים ונשים שהגישו את מועמדותם לתפקיד המורכב והשנוי במחלוקת.עוד כותרות ב-nrg:
מבנה של האיחוד ביו"ש לא ייהרס: "החוק זה לא הכול"
חשש בעיראק: חומר רדיואקטיבי בדרך לדאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מי שמתקומם על הליך המינוי הם ראשי המגזר הבדואי בנגב, וזאת בשל העובדה שבין חמשת חברי הוועדה שיבחרו את הדמות שתשפיע רבות כל כך על המגזר, אין אף לא נציג אחד מתוכו. הדבר נחשף לראשונה בטורו של העיתונאי קלמן ליבסקינד בעיתון "מעריב".
בראש ועדת האיתור עומד מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלמה בן אליהו. לצדו מכהנים ד"ר איריס נחמיה, נציגת נציבות שירות המדינה; ד"ר חיים פיאלקוף, מומחה לתכנון ערים ומנכ"ל משרד השיכון לשעבר כנציג האקדמיה; עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; וסיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון, נציגת הציבור בוועדה.
"הגיע הזמן לשתף את האוכלוסייה הבדואית במשהו, לפחות בדבר גורלי כזה", אמר מוצלח אבו עסא, מנכ"ל המועצה האזורית אל-קסום. המועצה כוללת בתוכה שבעה כפרים מוכרים ושאינם מוכרים בפזורה הבדואית, שחלקם מצויים זה שנים ארוכות בהליכי הסדרה.
לדברי אבו עסא, "הדבר הראוי והמינימלי ביותר הוא שיהיה נציג לאוכלוסיית היעד שאליה נוגעת כל ההתנהלות של הגוף הזה, שבסופו של דבר גם תצא לפועל. לפחות שישמעו את קולנו ממקור ראשון. גם אם דעתנו לא תתקבל בסוף, אני חושב שזה לגיטימי והגון שתהיה לנו אמירה בסיפור. היה ניתן לקחת נציג ציבור מאחד היישובים, שחי את המציאות המרה פה".
אבו עסא, תושב הכפר אום בטין, העיד כי לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית השפעה רבה על יישובי המועצה. "זהו המנוע לכל פיתוח היישובים והתקדמות ההסדרה", הוא אמר. "מצבם של היישובים שלנו הוא במשפט אחד לא טוב. הם מוכרים על הנייר מ-2004, אבל במציאות הם לא מוסדרים, בלי תשתיות חשמל ומים".
ראש המועצה המקומית חורה, מוחמד א-נבארי, הצטרף לדברים: "נראה תמוה בעיניי שלא יושב נציג מתוך החברה הבדואית בוועדה שאמורה להיות לה השפעה מאוד גדולה על חברה זו. אני חושב שחשוב שיהיה לנו ייצוג שביכולתו לקבוע בנושא".
מנגד, גורם ברשות טען כי בעבר נעשו ניסיונות רבים לגייס לשורות הרשות עובדים בדואים, אולם אלה נכשלו בעקבות החשש של בני המגזר שיהיו מזוהים כ"משתפי פעולה" עם הגוף, האמון בין היתר על הריסה של מבנים בלתי חוקיים. "הם משלמים מחיר חברתי כבד, וברגע האמת מעדיפים לוותר למרות שצלחו את המכרז ועמדו בתנאי הקבלה", הסביר הגורם, וציין כי מסיבה זו הרשות קיבלה גם פטור מנציבות שירות המדינה מהחיוב לעמוד במכסת העובדים מקרב בני המיעוטים.
הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שנקראת כיום "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב", הוקמה ב-2007 מכוח החלטת ממשלה. תפקידה העיקרי הוא הסדרת תביעות הבעלות על הקרקעות בנגב והסדרת מגורי הקבע והתשתיות ביישובים הבדואיים, הקיימים והחדשים.
כהונתו של המנכ"ל הבא טומנת בחובה לא מעט אתגרים, ואולי אף ניסיון לקדם חוק חדש שעלול להתסיס את השטח בדומה לחוק פראוור, שכלל פינוי של 40 אלף תושבים בדואים ונדחה לבסוף בשל הלחץ. השבוע רמז לכך השר לביטחון הפנים גלעד ארדן בטקס כניסתו לתפקיד של מפקד מחוז הדרום במשטרה, כשאמר: "הסדרת ההתיישבות הבדואית היא סוגיה מדינית שאני מצפה שתוכרע בקרוב, כי אין ברירה אחרת. היא תחייב היערכות מבצעית של משטרת ישראל".
אחד השמות הבולטים לתפקיד הוא יאיר מעיין, בן 48, בן הציונות הדתית ששימש בעבר מנכ"ל עיריית ירושלים ומנכ"ל משרד התשתיות. לפי מקורות המעורים בתחום, מעיין מקורב ליו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן, וזוכה גם לתמיכתו של שר החקלאות אורי אריאל.
אבל הנושא מורכב אפילו יותר. ראשי רשויות במגזר תוהים על נחיצותו של המנגנון המנופח, המכיל כ-90 עובדים, ומבצע עשרות פרויקטים של תכנון ופיתוח בדרום בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל. לטענתם, הגיעה העת כי הרשויות הבדואיות "יעמדו על הרגליים" ויפעלו בעצמן בענייני תכנון ופיתוח מול משרדי הממשלה השונים, ללא גוף מתווך.
א-נבארי, שכבר הציע בעבר לצמצם את סמכויות הרשות, אמר כי הדברים נכונים בעיקר ליישובי הקבע. "רק כיום, כפיילוט ראשוני, אנחנו מתכננים את השכונות ביישוב ישירות מול רשות מקרקעי ישראל, כמו כל רשות מקומית במדינת ישראל. המצב כיום, שבו יש גוף ביניים, הוא לא מוצלח בעיניי", קבע א-נבארי.
הוא הוסיף: "עמדתי מאז ומתמיד, שידועה לשרים, היא שכל הנושאים המוניציפליים צריכים להתנהל על ידי ראש רשות נבחר ולא בידי גוף מתווך חיצוני, ועלינו להילחם על מנת שנהיה כמו כולם. יש להפריד בין הסדרת הקרקעות מהפיתוח של יישובי הקבע". הוא תהה: "למה רק לבדואים יש גוף, עם עשרות משרות, כוח אדם ויועצים משפטיים, שמשפיע על התכנון וקובע איפה ייבנה מגרש כדורגל? למזלנו, התחלנו להתערב, והיום אנחנו מתעקשים שיהיה שיתוף פעולה בתכנון".
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר טרם נמסר בתגובה: "ועדת האיתור נקבעה על פי נהלי נציבות שירות המדינה. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פועלת מזה שנים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והאזוריות הבדואיות. הרשות אף פועלת להעברת סמכויות ואחריות לרשויות המקומיות ככל שניתן, בהתאם להתקדמות התהליכים בשטח וזאת על מנת להכשירן לתפקוד עצמאי מיטבי. כך נעשה מזה מספר שנים בכל הקשור להעברת סמכויות בעניין טיפול בתשתיות למועצות וכן בהשלמת עבודות פיתוח. רשות הבדואים רואה בין תפקידיה, כאתגר מרכזי את חיזוק השלטון המקומי בישובים הבדואים, לצד המשך הפעילות לטובת הסדרת התיישבות הפזורה הבדואית וליווי פתרון לבעיית הקרקעות ותביעות הבעלות. תהליכים אלו טרם הושלמו ועל כן הרשות הינה גוף חיוני, נחוץ ומרכזי בטיפול בסוגיות אלו.
"אכן ישנם ישובים בדואים גדולים אשר אינם צריכים את עזרתה של רשות הבדואים והם יכולים ואף מתנהלים ישירות מול משרדי הממשלה השונים. לדוגמה, פניה למשרד החינוך לצורך תקצוב בתי ספר. ברם ישנם מקבצים של מגורי בדואים אשר אינם פונים ואינם יודעים כיצד לממש את זכויותיהם מול משרדי הממשלה. גם במגזר היהודי ישנן רשויות שלא יודעות כיצד לבצע את תפקידן בדבר פיתוח תשתיות למגורים, לתעשייה ולמסחר, באופן עצמאי וזאת עקב חוסר בידע מקצועי והנדסי והן עקב מחסור בתזרים מזומנים. על כן, הרשויות מקבלות מענה באמצעות חברות מנהלות המופעלות דרך משרד השיכון".
אקו"ם