ברשות מאיימים על הבדואים: אל תעזו לעזוב את הפחונים
ישראל השקיעה מיליונים במגרשים שיוענקו חינם לבדואים, אבל ברשות הפלסטינית מאיימים על מי שיעז לעזוב לבית קבע. בתנועת 'רגבים' מזהירים: תוכנית ההסדרה לבנייה הבלתי חוקית באזור מישור־אדומים האסטרטגי עשויה להישאר על הנייר
כעשרים פעילים אירופים מהארגון הכנסייתי EAPPI ולצדם נציגים בכירים מהאיחוד האירופי ומקונסוליות נורווגיה, שוודיה וצרפת, הופיעו לדיון שנערך בבג"ץ ביום שני שעבר בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואית באזור מישור־אדומים. אוזניות שחולקו אפשרו להם לקבל תרגום סימולטני לדיון בין עורכי הדין והשופטים.
עוד כותרות ב-nrg:
- קצין מג"ב שזוכה: "הוכח שיש שופטים בירושלים"
- רב העיר צפת: "המוסריות של הרמטכ"ל עקומה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עצם הנוכחות המכובדת הזאת לצד שלוש העתירות הפלסטיניות נגד ההסדרה, מבהירה כמה חשיבות מעניקים ברשות הפלסטינית ובאיחוד האירופי לאותה התיישבות בדואית, וכיצד מדובר במאבק אסטרטגי שבו הבדואים הם רק כלי משחק.
אזור מישור־אדומים הוא נקודה מרכזית בניסיונות ליצירת רצף פלסטיני מג'נין, דרך שכם ורמאללה ושטח 1E, ומשם לשכונות ולכפרים הערביים סביב ירושלים. עד אמצע שנות התשעים היה האזור כמעט ריק מבדואים.
באותה תקופה החלו להופיע באזור עוד ועוד בדואים שהתיישבו במקום ללא כל אישור או הסדרה, ובשנים האחרונות התופעה הלכה והתרחבה. לא מדובר בצעד מקרי. לטענת אנשי תנועת 'רגבים', שקיבלה עתה חיזוק מתשובת המדינה לבג"ץ, הבדואים הובאו למקום על ידי אנשי הרשות הפלסטינית ובמימונה. האיחוד האירופי נרתם לשפר את תנאי החיים העלובים שנתנה הרש"פ לבדואים באזור, והציב במקום מבנים מטעמו שעליהם אף מתנוססים בגאון סמלי האיחוד האירופי. כל זאת כשמדובר כאמור בבנייה בלתי חוקית ללא כל היתר.
כל ההתיישבות הזו נעשתה בשטח C שבשליטה ישראלית מלאה - ביטחונית ואזרחית, כאשר לבדואים אין כל טענה לבעלות על הקרקע או היתר לבנות שם. אולם הרשויות בישראל כמעט לא נקפו אצבע, ואפשרו במחדל לעוד ועוד בדואים להגיע ולהתיישב במקום באופן בלתי חוקי.
מי שייסע בכבישים באזור מישור־אדומים יוכל אף להיתקל מדי פעם בעמודי התאורה בצד הכביש הפועלים גם בשעות היום. ההסבר לתופעה המוזרה פשוט מאוד: קווי החשמל לעמודים משמשים גם את הבדואים המתגוררים באזור, שמתחברים בגנבה לקווי החשמל של העמודים. כדי למנוע חבלה בעמודים בניסיון להשיג חשמל, מעדיפים בישראל להפעיל את התאורה לאורך כל היממה.
גם תושבי היישובים היהודיים שבאזור כביש 1, בין ירושלים לים המלח, מודאגים מהתופעה שהפכה כבר לסיכון ביטחוני, ולשם כך הקימו את 'פורום עוטף ירושלים' שבו פעילים תושבים מהאזור. "אנחנו חווים בתקופה האחרונה התגברות של האירועים הביטחוניים על הכביש הזה", מספר יניב אהרוני, אחד מחברי הפורום. "זה מתחיל בזריקות אבנים, ומגיע עד בקבוקי תבערה שמושלכים על הכביש שבין מעלה־אדומים לגבעה הצרפתית. הפיגועים מגיעים מתוך אותם מקבצים בלתי חוקיים שנמצאים בקרבה של מאות ולפעמים עשרות מטרים בודדים מהכביש, ויוצרים סכנה ביטחונית".
אהרוני וחבריו לפורום רואים לנגד עיניהם מדי יום את ההתרחבות של המקבצים הבדואים, ואת המבנים שהאיחוד האירופי תורם לטובת העניין: "מעבר לכך שיש פה התערבות בוטה בריבונות הישראלית, האיחוד האירופי פוגע למעשה בביטחון מדינת ישראל. זריקות האבנים האלה עלולות לגרום לכך שבעתיד הלא רחוק אנשים יימנעו מלנסוע בכביש מספר 1, בדומה למה שקורה בכביש 443. זו פגיעה קשה בנו התושבים שגרים פה באזור וגם בעם ישראל כולו, שעבורו זהו ציר הנסיעה המרכזי לים המלח - אחד מיעדי התיירות המשמעותיים של מדינת ישראל".
ב־2011 קיבל המנהל האזרחי ביו"ש אחריות על הטיפול בסוגיה, ובשנים האחרונות הוא מקדם את הקמתם של כמה יישובי קבע עבור הבדואים המתגוררים במקבצים בלתי חוקיים. פרויקט הדגל של הסדרת ההתיישבות הבדואית באזור הוא 'קיבוע אבו־דיס' - עשרות מגרשים שהכשיר המנהל האזרחי על אדמות מדינה עבור כשבעים משפחות בדואיות המתגוררות בכמה מקבצים בלתי חוקיים בתוך תחום השיפוט של העיר מעלה־אדומים. השכונה החדשה נמצאת במרחק קילומטר בלבד מהמקבצים הלא חוקיים, וכל משפחה תקבל מגרש של חצי דונם שיירשם על שמה בטאבו, כולל פיתוח וסידור הקרקע, חיבור לתשתיות חשמל ומים ועוד.
תושבי האזור ואנשי תנועות הימין בירכו על מהלך ההסדרה למרות מתנות החינם, אולם הרשות הפלסטינית המבקשת להעמיק את אחיזתה באזור האסטרטגי שבין ירושלים למעלה־אדומים, מאיימת על התושבים שלא יעברו לשכונה החדשה. אישור לכך שהבדואים בשטח משמשים רק כלי משחק בידי גורמים אחרים ניתן היה לראות בתשובת המדינה לעתירה, שבה נאמר כי "מהידברות עם נציגי הבדואים עולה כי אנשים רבים מעוניינים בהסדרה ומבקשים לקבל קרקע ולבנות בה בית קבע, וכי גורם מרכזי בהתנגדות להסדרה הוא הרשות הפלסטינית וגורמים אחרים, שהאינטרסים שלהם אינם זהים לאינטרסים של התושבים המתגוררים בשטח".
"בעוד שמדינת ישראל מקדמת עבור הבדואים פתרונות דיור הולמים בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים בתכנון ופיתוח, הרשות הפלסטינית לא רואה בהם יותר מחיילים על לוח משחק. היא לא דואגת לרווחת הבדואים אלא למטרות האסטרטגיות שלה", אומר עובד ארד, מנהל מחלקת השטח ב'רגבים'. "כל מי שנוסע על כביש ירושלים־ים המלח מבין שאם התופעה הזו לא תקבל מענה, הכביש החשוב הזה יהפוך להיות ואדי־ערה הבא. ככל שהזמן עובר, המצב יהפוך להרבה יותר מורכב. מדינת ישראל חייבת שהפרויקט הזה יצא לדרך עם לוח זמנים ברור ומהודק".
כחלק מהניסיון הפלסטיני להילחם בהעברת הבדואים ליישוב הקבע הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות, שתיים מהן לכאורה בשם התושבים הבדואים הטוענים כי עצם המעבר יפגע בהם, ואחת נוספת בשם תושבי אבו־דיס שטוענים לבעלות על השטחים שבהם מתכוונת המדינה ליישב את הבדואים. במקביל הגישה תנועת 'רגבים' עתירה משלה, הדורשת מבג"ץ לקצוב למדינה לוח זמנים ליישום התוכנית.
במהלך הדיונים דחה בג"ץ את העתירה שטענה לבעלות על הקרקע שעליה תוקם השכונה העתידית. הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן קבעו כי אין חפיפה בין המפות שהציגו תובעי הבעלות ובין השטח שעליו תוקם השכונה, ואף ציינו כי אדמות אלו הוכרזו כאדמות מדינה לפני כ־35 שנים ולא ברור מדוע רק עכשיו נזכרו התובעים לטעון לבעלות על המקום.
במקביל, ערב לפני הדיון שנקבע חודשיים מראש, הודיע לפתע עורך הדין שמייצג את העותרים הבדואים מטעם הרשות הפלסטינית, כי אינו חש בטוב וכי לא יוכל להגיע לעתירה למחרת. הוא ביקש לדחות את הדיון, ככל הנראה בשאיפה שעקב לוח הזמנים העמוס של שופטי בג"ץ הדיון הבא יתקיים רק בעוד חצי שנה. למרות התנגדות המדינה, קיבלו השופטים את בקשתו אך קבעו את הדיון לתאריך קרוב יחסית במונחי בג"ץ - 11 באפריל. בתגובה לדברים ביקשו גם אנשי 'רגבים' לדחות את מועד הדיון בעתירתם, כדי ששתי העתירות יידונו במשותף.
למרות ההערכות שלפיהן בג"ץ צפוי לדחות גם את העתירות הנוספות נגד התוכנית לקיבוע האוכלוסייה הבדואית, גורמים שעוקבים אחר הנושא אינם אופטימיים באשר לסיכוי שהיא תיושם בקרוב. מתשובת המדינה לעתירת 'רגבים' עולה כי אף שהעבודות על הפרויקט הסתיימו בתחילת אוגוסט שעבר, התוכנית טרם עברה לפסים מעשיים. לדברי אותם גורמים, למרות רצון המנהל האזרחי לטפל בעניין, כל עוד מי שעומד בראש התוכנית הוא תא"ל במיל' דב צדקה (פופי), הסיכוי שהתוכנית תצא לפועל, נמוך.
צדקה נחשב לאיש שמאל שמכהן כחבר הנהלה ב'מועצה לשלום וביטחון', ארגון שמאל של יוצאי צבא. במהלך כהונתו כראש המנהל האזרחי בתחילת שנות האלפיים התראיין צדקה ל'במחנה', ומתח ביקורת חריפה על פעילות צה"ל בעזה באותה תקופה, ובכלל על הנוכחות הישראלית בשטחי יו"ש. בקטע מתוך הכתבה, שאף צוטט לאחר מכן בעיתון 'הארץ', נכתב: "צדקה מתבונן בפקק הארוך של המוניות התקועות במחסום שצה"ל הקים בצדי הכביש הראשי של גוש עציון. 'מדינת ישראל קבעה שרק אדוני הארץ ייסעו על הציר, הכובשים הנאורים', אומר צדקה. 'אני אסתכן ואגיד שזה לפעמים מביא אותי אפילו לידי תיעוב של אלה שלא נותנים להם (לנסוע על הציר").
מתשובת המדינה לבג"ץ עולה כי מאז שמונה לתפקיד לפני כשנה בידי שר הביטחון משה יעלון, קיים צדקה למעלה מ־20 פגישות מול ראשי האוכלוסייה הבדואית ועורכי דינם, אולם "בסופו של יום ההידברות לא נשאה פרי". לדברי גורמים שעוקבים אחר הסוגיה, הבעיה נעוצה בכך שהמדינה פועלת מול הבדואים רק בגישה של פיתויים חיוביים, זאת כשבצד השני הרשות הפלסטינית מפעילה על הבדואים לחצים כדי שימשיכו לתפוס את השטח.
"מציגים לבדואים רק את הגזרים ולא את המקלות", אומרים אותם גורמים. "אין בעיה עם זה שהמדינה מחפשת פתרונות ואפילו נותנת להם קרקע בחינם, אבל אם זה לא ילווה באמירה ברורה שבתאריך מסוים הבתים הבלתי חוקיים שקיימים עכשיו בשטח ייהרסו, שום דבר לא יקרה".
אחד החששות המרכזיים היא שהתושבים הבדואים יאמצו בסוף דפוסי פעולה שמוכרים גם מהדרום, כאשר חלק אחד של המשפחה אכן יעבור לשטח החדש שהמדינה הקצתה עבורם, אך במקביל חלק אחר ימשיך להתגורר בבתים הלא חוקיים הקיימים, והמדינה תמשיך להימנע מהריסות.
"לצערנו הבדואים כלואים במצב בלתי אפשרי", אומר עו"ד אברהם משה סגל, המייצג את תנועת 'רגבים' בבג"ץ. "הבדואים רוצים בכל מאודם לעבור לקיבוע שמדינת ישראל הכינה עבורם בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, אבל מול התערבות מסיבית ומאיימת של הרשות הפלסטינית ושלוחיה, הם אינם יכולים לעשות כרצונם. האינטרס של הרשות הוא שהם יישארו בעוניים, בתת־תנאים, באוהלים ובפחונים מרוטים. תנועת 'רגבים' סבורה שהמדינה חייבת לעשות כל שביכולתה כדי להעביר את הבדואים למתחם הקיבוע, מה שייטיב את מצבם ויביא לאכיפת החוק במדינת ישראל כפי שראוי להיות".
"המאחזים הבדואים המפוזרים במרחב האסטרטגי בין ירושלים לים המלח אינם עוד 'סתם' בנייה בלתי חוקית, אלא נשק אסטרטגי של הרשות הפלסטינית שאט־אט משתלטת על השטח בעזרת תקציבי ענק מהאיחוד האירופי ומגורמים זרים", אומר עובד ארד מ'רגבים'. "השכונה המיועדת באבו־דיס היא פרויקט הדגל של הסדרת הפזורה הבדואית הבלתי חוקית באזור ירושלים. תושבי שאר המקבצים מסתכלים בשבע עיניים על הסיפור הזה. אם זה יעבוד כאן, גדלים הסיכויים להסדרה של שאר המקבצים. אבל אם הבדואים יראו שהמדינה מהססת ולא פועלת בנחישות, ההסדרה הזאת עלולה להיכשל ולהפיל איתה את כל המהלך. לכן הסיפור הזה חייב לצאת לדרך עם לוח זמנים ברור. כי ככל שהזמן עובר, המצב יהפוך להרבה יותר מורכב".
אקו"ם