ראשי » חדשות » צבא וביטחון

שכונה על הכוונת: "לפני ששת הימים היה כאן בטוח יותר"

תושבי השכונה הירושלמית מוסררה, הנושקת לעיר העתיקה ולשער שכם, חיים בפחד גדול מאז החל גל הטרור. התושבים הוותיקים שעוד זוכרים את שכונתם כאזור ספר שחצץ בין ישראל לירדן, מודים כי שבו לאותה תחושת אי הוודאות. "זה לא ייגמר טוב"

אזור שער שכם הפך בחודשים האחרונים לאחת הנקודות המסוכנות והנפיצות ביותר בירושלים. מתחילתו של גל הטרור הנוכחי אירעו במקום פיגועים רבים, ורבים אחרים סוכלו. רק אתמול מחמד אבו ח׳לף בן ה-20 תקף שני לוחמי מג"ב שהוצבו במקום, ופצע אותם באורח קל. הלוחמים התעשתו, ירו בו וחיסלו אותו. אבו ח'לף הצטרף בכך לסטטיסטיקת המפגעים העגומה, שממשיכה לנסוק בעיקר בסמוך לשער.

בתחילת החודש אירע באזור פיגוע קטלני וחריג בו נרצחה הלוחמת הדר כהן כאשר ניסתה לעצור שלושה מחבלים חמושים יחד עם לוחמים נוספים. מוקדם יותר השבוע נתפס צעיר פלסטיני עם סכין, וזמן קצר לאחר מכן עוכב ושוחרר כתב ה"וושינגטון פוסט", לאחר שדווח כי הוא מנסה לעורר פרובוקציות – עדות נוספת למתיחות השוררת במקום. 

עוד כותרות ב-nrg:
ברשות מאיימים על הבדואים: אל תעזו לעזוב את הפחונים
המירוץ לזהב: כל הסיכויים למדליה ישראלית בריו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השער והחנויות הסמוכות לו נמצאים מעברו המערבי של כביש 1, ששימש בעבר כקו הגבול בין החלק הירדני של העיר לבין החלק הישראלי. כיום, באופן סמלי, חזרה תחושת הסְפַר בקרב תושבי שכונת מוסררה המתגוררים בסמוך.

תיעוד ממצלמות אל-ג'זירה של הפיגוע בשער שכם, אתמול
 

"אתה לא יודע מי יבוא אליך, מתי יבוא אליך, עם סכין או בלי", סיפר משה, תושב  רחוב הע"ח, סמוך לצומת המוביל לשער המתוח. "זה לא ייגמר טוב, מפחיד כאן", הוא הזהיר. "אפילו לפני ששת הימים היה כאן יותר בטוח".

גם מתפללים בבית הכנסת השכונתי מגן ישראל ברחוב הע"ח מתארים שגרה קשה. "אשתי פעם הייתה הולכת לכותל דרך שער שכם", סיפר דוד, גבאי בית הכנסת המתגורר בשכונה זה כ-50 שנה. "היום היא לא מעזה להגיע לשם גם ברכב. מפחיד לחיות כאן, אבל מה נעשה? לאן נלך?". שלמה, מתפלל בבית הכנסת, הוסיף: "אנשים מתים כל הזמן בתאונות דרכים, אבל כאן זה אחרת. כאן זה אלימות שנובעת משנאה".
 
על אף שהפיגועים מתרחשים מעבר לכביש, תושבי השכונה מעידים שהם משפיעים עליהם במידה ניכרת. רבים מהם הפסיקו לקנות בחנויות שמעבר לכביש בשל החשש הביטחוני. זאת ועוד, מדי פיגוע נשמעות סירנות רבות של כוחות הביטחון וההצלה – ואלה פוגעות גם כן בשגרת החיים.

"יש אורחים שלא מוכנים לבוא אליי כי זה מסוכן", סיפרה חנה, המתגוררת בשכונה כל חייה. "יש פחד, יש סירנות, פיגוע ועוד פיגוע. להם מותר לטייל אצלנו, ללכת לעבוד במערב העיר ולחזור, אבל אנחנו לא יכולים לטייל אצלם. שמה זה נהיה כמו בעיר העתיקה", היא הוסיפה, כשהיא מצביעה על כמה פלסטינים שעשו את דרכם לעבר שער שכם דרך רחוב הנביאים.
 
כדי להמחיש את ההידרדרות בתחושת הביטחון של התושבים, שיתפה חנה: "אני דוברת ערבית שוטפת. באחד הבקרים, כשירדתי למטה, המתינו בתחנת האוטובוס שני ערבים. התחלתי לדבר איתם בערבית כי פחדתי שאולי הם יתקעו לי סכין".

גם אברהם סעדון, בעל מכולת הסמוכה לכביש 1 ולתוואי הרכבת הקלה, מעבר לרחוב המוליך לשער שכם, סיפר שגם בצד הערבי חל שינוי בחודשים האחרונים: "יש לי קשר עם סוחרים מהצד השני של הכביש (בצד המזרחי, א"ס). הם אומרים שכבר פחות באים לקנות אצלם בגלל המצב. פעם היו גם באים אליי לקנות מוצרים מהצד שלהם, היום הם מפחדים לבוא".
 
משפחתו של סעדון מתגוררת בשכונה מאז קום המדינה. "המשפחה שלי הייתה כאן בשר תותחים", הוא נזכר בתקופה שבה הגבול עם ירדן עבר ממש ליד בית הוריו. "זה היה שטח הפקר. הייתה עמדה של הלגיון הירדני ממש מעבר לכביש".

מה קורה בזמן פיגוע?

"יש סירנות, יש פקקים, זה כבר שגרה. יש גם הרבה תושבים חרדים בשכונה שרצים מעבר לכביש כשיש פיגוע כי הם סקרנים. בינתיים אני רואה שלא באים אנשים, אין קליינטורה כמו שהייתה פעם".

"מפחיד פה", סיכם סעדון. "אני נשאר בלילה והרחוב ריק. אבל מה נעשה? לאן נלך? חייבים לסגור את החודש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg