המדינה לבג"ץ: "חקיקה צפויה לסכל את מתווה הגז"
במסגרת העתירות נגד מתווה הגז, השיבה המדינה לשופטי העליון, שביקשו לבחון חקיקה בנוגע לסעיף המונע אפשרות לשינויים בהסכם שנחתם עם חברות הגז למשך 15 שנה. "פנייה לקידום הליכי חקיקה כעת צפויה להביא לסיכול המתווה כולו"
מתווה הגז - הכדור חוזר לבג"ץ: המדינה הגישה הבוקר (ראשון) לבג"ץ את תשובתה לבקשת שופטי העליון לבחון עיגון בחקיקה של פסקת היציבות במתווה הגז. הפסקה קובעת כי לא ניתן יהיה לשנות את פרטי ההסכם עם חברות הגז למשך 10 עד 15 שנים. בתשובת המדינה נאמר כי "אין מקום לנקוט בדרך של חקיקה" לצורך עיגון סעיף היציבות.עוד כותרות ב-nrg:
עוד מתלוננת נגד איבגי: "שלח ידיים, בהפקה ידעו"
האם נקלטה מוזיקה חייזרית בטיסה לירח?
ראש העיר שלח צילום מסך לתושבים וחשף סוד מביך
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדיון בבית המשפט על מתווה הגז
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
בהודעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענר הלמן ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, נאמר עוד כי הצעת בית המשפט בעניין זה נבחנה ונשקלה ע"י גורמי המדינה המשפטיים והמדיניים הבכירים ביותר – ראש הממשלה, שר האנרגיה והיועץ המשפטי לממשלה.
כזכור, בתום יום הדיונים השני בעתירות על מתווה הגז, הפתיעו שופטי בג"ץ וביקשו שהמדינה לבחון את העברת פסקת היציבות הרגולטורית בחקיקה ראשית - כלומר לקבוע בהצבעה במליאת כנסת כי לא יחול שינוי בהסכם הגז במשך מספר שנים.
בג״ץ דן בעתירות נגד מתווה הגז (צילום: בני פלבן)
המדינה ביססה את החלטתה על שלוש סיבות עיקריות. הראשונה, שמדובר בהבטחה מנהלית שהממשלה מוסמכת לתת, ואף רשאית לסטות ממנה בהתקיים התנאים שנקבעו בפסיקה הנוגעים להבטחה כזו. עוד ציינה המדינה כי הממשלה מגבילה את עצמה - ולא את הכנסת. בנוגע לכך, העותרים טענו במהלך הדיונים שברגע הממשלה מתחייבת לא ליזום הצעות חוק ממשלתיות ולסכל הצעות חוק פרטיות, מדובר גם בהגבלה בפועל של הכנסת.
הסיבה השנייה שציינה המדינה היא שהכנסת כבר אישרה את החלטת הממשלה על המתווה בספטמבר האחרון, ברוב קולות של 59 חברי כנסת תומכים למול 51 חברי כנסת מתנגדים. אישור זה, טוענת המדינה, "מחזק את הלגיטימיות הדמוקרטית של החלטת הממשלה".
מפגינים נגד מתווה הגז מול בג''ץ
צילום: הדס פרוש/פלאש 90
הסיבה השלישית והמעניינת יותר היא טענת המדינה כי פנייה לקידום הליכי חקיקה כעת, צפויה להביא בסבירות גבוהה "לסיכולו של המתווה כולו". העברת פסקת היציבות אינו מהלך טכני שניתן לבצע תוך זמן קצר, כך הוסבר בעמדת המדינה, ועל כן "למעשה מדובר בכניסה למתווה חדש שספק רב אם יצלח".
עמדת המדינה חוזרת על דברי ראש הממשלה נתניהו בהופעתו מול בג"ץ בשבוע שעבר: "בהינתן שיקולי החוץ הביטחון והכלכלה החשובים שעומדים על הפרק, ותלותם הישירה במימד הזמן שייקח ליישום המתווה... לא ניתן מבחינה מהותית להתחיל כעת לצעוד במשעול שמשמעותו עיכוב כזה".
בנוסף, טוענת המדינה, דווקא אישור פסקת היציבות בחקיקה תעניק לה מעמד גבוה מדי, ותצמצם את הגמישות הקיימת כעת לממשלה כשפסקת היציבות היא בגדר הבטחה מנהלית בלבד.
פסקת היציבות נוגעת לשלושה תחומים מוגדרים אותם מתחייבת הממשלה שלא לשנות בעשר עד חמש עשרה השנים הבאות: מיסוי הגז, סוגיית הייצוא ומבנה השליטה בחברות הגז. מדובר בתחומים בהם נעשו רפורמות מרחיקות לכת בשנים האחרונות, ועל כן הסיכוי שיחול בהם שינוי משמעותי בשנים הקרובות מלכתחילה קטן יותר. לטענת המדינה פרק היציבות מהווה הסדר סביר וראוי, שבלעדיו לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז הטבעי במדינת ישראל.
מטה המאבק: "מצג שווא המלה באיומים והפחדות"
במטה המאבק של מטה הגז מסרו בתגובה לתשובת הממשלה לבג"ץ כי "הפוליטיקאים המקדמים את מתווה מונופול הגז בממשלה ממשיכים לייצג את עמדת טייקוני מונופול הגז, ולא את טובת אזרחי ישראל. תגובת הממשלה לבג"ץ, היא מצג שווא המלא באיומים והפחדות, הנועד להרתיע את השופטים מלהכריע בנושא. בניגוד למצג השווא המופיע בתשובת הממשלה, הרי שמתווה הגז לא קיבל את אישור הכנסת כנדרש, ומה שהובא לכנסת היתה הצהרת רה"מ באשר למתווה, מבלי לעסוק בפרטיו".
אקו"ם