סערת אייזנקוט: תנוחו, מותר לבקר רמטכ"ל
אם הרמטכ"ל משחרר מפיו אמירה מוזרה ומיותרת על ריקון מחסנית כלפי ילדה בת 13, דבר שלא באמת קרה כאן, השמאל יכול להמשיך ולצווח עד מחר, אבל את היוצרות לא ניתן להפוך. לרמטכ"ל, שהוא דרג ממונה, אסור לבקר את המערכת הפוליטית
מישהו במערכת הפוליטית התבלבל מעט בשבוע האחרון. סדרי העבודה והכפיפות התחלפו להם. היוצרות התהפכו, בלי שאיש הודיע על כך מראש. בשיא תמימותנו הנחנו שבחלוקה שבין דרג פוליטי-מדיני ובין דרג צבאי, האחרון הוא זה שאינו רשאי למתוח ביקורת על הראשון. איכשהו זכרנו שהדרג הפוליטי הוא זה שממנה את האיש שעומד בראש הצבא, ולא ההיפך. כנראה שטעינו.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הצד השני של סרבנות הגט: אל תיכנעו לאפקט העדר
- סערת אייזנקוט: שרי הליכוד רבים על גב הרמטכ"ל
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
עכשיו הם באים, הקופצים בראש, אלו שנזעקים כביכול להגן על שמו של הרמטכ"ל. נקיי הכפיים, שרק רוצים לשמור על כבודו של צה"ל. אין להם שום מטרה פוליטית. אין להם שום רצון להתנגח בימין. כמובן שלא. הם לעולם לא יבקרו את הרמטכ"ל. בעצם, רק בתנאי שהוא ידבר בשפה שתנעם לאזניהם. על מקרים אחרים הם לא מוכנים להתחייב. והמקרים האחרים הם כל כך רבים, שאין קושי לאתר אותם בארכיון.
''הם לעולם לא יבקרו את הרמטכ''ל. בעצם, רק בתנאי שהוא ידבר בשפה שתנעם לאזניהם''.
צילום: אנצ'ו ג'וש ג'יני
רוצים דוגמה מהעבר הקרוב? זוכרים את נאום הכלניות של הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ? זה שנאמר במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה ודיבר על חזרה לשגרה כביכול, רק בשפה ספרותית-צה"לית. אלא שהטילים של חמאס המשיכו לנחות בשטח ישראל, והביקורת על הרמטכ"ל שהחל לשיר באמצע המלחמה לא איחרה לבוא.
הפוליטיקאים, התקשורת ואחרים לעגו וצווחו על הרמטכ"ל, ואולי אף בצדק. מי מאותם אלו שקפצו עכשיו קם אז להגנתו של גנץ ודרש לשמור על כבודו? אפשר גם להיזכר בדוגמה שזכורה היטב דווקא לאנשי השמאל – ההתייחסות של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ לנושא החיסולים הממוקדים, כשנשאל בראיון עיתונאי מה הוא מרגיש כשהוא משגר טיל שנועד לפגוש במחבל שעובר על חוקי התנועה בעיר עזה.
אין מי שלא זוכר את התשובה שנתן אז חלוץ, שהפכה בהמשך למטבע לשון שגור במקומותינו. חלוץ הסביר כי הוא חש מכה קלה בכנף, כתוצאה משחרור הטיל. קיתונות של ביקורת וכעס הוטחו במי שעכשיו מגדירים אותו ואת תפקידו כקונצנזוס. פוליטיקאים מהשמאל שיחרו לטרף בעקבות הדברים. כנראה שבאותו מקרה ביקורת על רמטכ"ל היתה דבר מקובל וראוי. בכל זאת, איך הוא מעז לשדר כזו אטימות לב ורשעות כלפי אלו שקמים עלינו לכלותנו?
אז בואו נעשה סדר בדברים - מותר לבקר רמטכ"ל, במיוחד אם הוא משחרר מפיו אמירה מוזרה ומיותרת על ריקון מחסנית כלפי ילדה בת 13, דבר שלא באמת קרה כאן. השמאל יכול להמשיך ולצווח עד מחר, אבל את היוצרות לא ניתן להפוך. לרמטכ"ל, שהוא דרג ממונה, אסור לבקר את המערכת הפוליטית.
מעבר לעובדה שהוא כפוף לה, זה פשוט לא עניינו מה נאמר בה. ההיפך דווקא מותר. את הרגישות המרשימה של זהבה גלאון למעמדו וכבודו של הרמטכ"ל אין מה לקחת ברצינות. היא תהיה הראשונה להתנפל עליו כשתצא מפיו של אייזנקוט איזו אמירה לוחמנית כלפי הצד הפלסטיני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם