היועץ המשפטי של הכנסת אישר את חוק ההשעיה
החוק שהוצע בעקבות פגישות ח"כים מבל"ד עם משפחות מחבלים עבר מחסום נוסף. "אני מתקשה להגיד שהצעת החוק מהווה פגם חוקתי", אמר היועץ המשפטי של הכנסת. ח"כ יולי אדלשטיין הבהיר כי אינו מתנגד לחוק אך תהה אם זה הפתרון הנכון
מכה לאופוזיציה: היועץ המשפטי של הכנסת אישר את חוקיות חוק השעיית ח"כים. כפי שפורסם ב- nrg, היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון נתן הכשר חוקתי לחוק השעיית ח"כים. "בנסיבות של הצעת החוק, אני מתקשה להגיד שהצעת החוק מהווה פגם חוקתי", אמר ינון בדיון על הצעת החוק בוועדת החוקה של הכנסת.עוד כותרות ב-nrg:
- תקנו הליקויים: השר כ"ץ באולטימטום ל'דן בדרום'
- קנדה מגנה את ה-BDS: "דמוניזציה של ישראל"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בתנאי שמוצג רוב מיוחד להדחת ח"כים וקביעת מנגנון בקרה של בית המשפט העליון, כפי שנקבע בהצעת החוק. ברור שיש בעייתיות בכך שחברי כנסת ידיחו או ישעו חברי כנסת על בסיס אידיאולוגי. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהכנסת קבעה מגבלות אידיאולוגיות על חברי כנסת".
היועץ המשפטי של הכנסת ציין כי יש בעולם מדינות נוספות שמאפשרות הדחת חברי פרלמנט על ידי חברי פרלמנט אחרים. "העילות משתנות אמנם, אבל במקרים שידועים לנו זה נובע מעילות שקרובות לנושא הפלילי ולא מתוך עילות אידיאולוגיות, כמו כאן", הבהיר ינון.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הגיע אף הוא לדיון וביקש להבהיר כי אינו מתנגד להצעת החוק. "בשבוע האחרון שמעתי כל מיני דוברים בשמי", אמר אדלשטיין. "השאלה שנשאלת היא האם על ידי חקיקה כזו נעצור את הסחף של ההקצנה בכנסת. לדעתי אם נתאפק ולא נחוקק לא נגיע למקום טוב".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, תקפה בחריפות את יו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי ואת היוזמה לחוקק את חוק ההשעיה. "חקיקת החוק הזה תיחשב לאחד הרגעים המביכים והמבזים של כנסת ישראל", היא אמרה. "הדמוקרטיה היא לא משחק, ופרשנות כזאת נותנת הכשר לחיסול פוליטי. גם אם תעטפו את זה בצלופן ורדרד זה יכתים את ספר החוקים.
"אתם מבקשים לחוקק פה חוק פרסונלי, איזה ערך משפטי יש להחלטה ידועה מראש שמבוססת על אג'נדה פוליטית? אתם שולחים מסר מאיים לבית המשפט העליון. יש במדינת ישראל משפט פלילי, יש בית משפט עליון, והדברים האלה צריכים להתברר שם. את מבקשים להכתיב נורמות ותפיסת עולם שמתיישרים לפי תפיסתכם".
גלאון התייחסה להופעתו של יו"ר הכנסת בפני הוועדה. "יש תפקיד ליו"ר כנסת, הוא צריך להגן גם על המיעוט בכנסת", היא טענה. "ראש הממשלה ויו"ר הקואליציה חוגגים על החוק הזה, ואתה יו"ר הוועדה - אתה ראשון החוגגים. יכולת להיות בלם וחסם, אבל הזדרזת לבזות את הוועדה שאתה עומד בראשה. הולך להיווצר פה כדור שלג; יש מי שרוצה להשתמש בכוח הקואליציוני שלו כדי להדיר קבוצות שלא נראות לו מהכנסת".
ח"כ נאוה בוקר מהליכוד טענה מנגד כי נוסח החוק כיום אינו מרתיע דיו. ''לצערי, למרות שוועדת הבחירות המרכזית כבר פסלה בעבר את רשימת בל''ד, בחר בג''ץ לבטל את ההחלטה, ואנחנו מוצאים את עצמנו שוב מתמודדים עם הסתה לטרור מתוך הכנסת", היא אמרה. "הניסוח הקיים לא נראה לי מספיק מרתיע, הוא פרווה, לא ייתכן שחברי כנסת יטענו, כפי שטען ח''כ גטאס, כי הטרור הוא 'מאבק בכיבוש העושק' ולא ייענשו על כך''.
על טענות מבקרי החוק השיבה ח''כ בוקר כי: ''אלו הטוענים שהחוק פוגע בזכות הייצוג מעלים בעיני ניחוח גזעני. האם הבעת תמיכה בטרור מייצגת את הציבור הערבי שרובו לא עוסק בפעילות כזאת? אנחנו מסכימים לקבל כאן הרבה דברים שלא היו מתקבלים באף מדינה אחרת. זו בדיוק הסיבה שכאשר זעקה גדולה עולה מתוך העם, חובה עלינו כנבחרי ציבור לשים לכך לב ולפעול בהתאם. צריך לזרוק את מסיתי הטרור מהכנסת''.
בהמשך הדיון נערך עימות בין ח"כ דב חנין ליו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי והיועץ המשפטי של הכנסת איל ינון. ח"כ חנין עזב את הדיון וצעק: "אין טעם ואין צורה בדיון הזה. המכובדות כאן מזויפת. איזה צורה יש לדיון הזה? הכל כאן הצגה. זה ביזיון".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד), טען בדיון כי ״חברי הכנסת אינם גוף שיפוטי וזה ההבדל המרכזי בין החלטת ועדת הבחירות ובית המשפט לעומת החלטת חברי הכנסת. הקואליציה רוצה להחליט שצריך 90 חברי כנסת על מנת להדיח חבר כנסת, אבל מסתפקת ב61 חברי כנסת לאישור החוק. לא בכדי יו״ר הכנסת וראש הממשלה לא מסכימים בניהם על החוק, נעשה פה מהלך לא דמוקרטי בבית מחוקקים דמוקרטי״.
בסיום דבריו, פנה ח״כ ילין אל יו״ר הוועדה ח״כ סלומינסקי והתייחס להתחייבות רה"מ ליו"ר הוועדה שיהיה רוב בכנסת לחוק.״איך אתה עובר לסדר היום כאשר ראש ממשלה במדינה דמוקרטית מתחייב בפניך שהוא אישית ידאג ל-65 אצבעות בעד החוק בכל מחיר? זו דיקטטורה לא דמוקרטיה".
ח"כ בני בגין לא שש לתמוך בחוק. "החוק הזה הוא בעייתי מאוד והוא דורש מאיתנו זהירות רבה מאוד, אבל השאלה היא איפה נפגע יותר אמון הציבור בכנסת?" הוא תהה. "האם האמון יפגע בעקבות ההליך שמובא כאן לכנסת או כשנשמעים דברים שפוגעים באמון הציבור בכנסת (כמו דברי הח"כים מבל"ד, ז"ק). מבחינתי השיקול הזה חשוב מאוד. התיקונים שהוכנסו בחוק בשבועיים האחרונים משפרים אותו מאוד".
אקו"ם