דוח המבקר: כך נכשל פרויקט מצלמות המהירות
ביקורת חריפה על המיזם שנועד לצמצם את תאונות הדרכים חושפת תמונה עגומה של האכיפה בכבישים: מהירות המצלמות מכוונת מחדש כדי למנוע כתבי אישום, דוחות של קצינים בכירים מבוטלים ללא הצדקה ואין כל מעקב אחר עבריינים מועדים
עשרות אלפי כתבי אישום נגד נהגים עבריינים נמחקים, עבירות של קציני משטרה בכירים מבוטלות ללא סיבה מוצדקת, וכפי שנחשף ב-nrg, סף האכיפה של מצלמות מהירות מכוון מחדש כדי להפחית את מספר הדוחות – אלה רק חלק מהממצאים של דוח חמור שפרסם אחר הצהריים (יום ד') מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בנושא אכיפתן של עבירות תנועה.עוד כותרות ב-nrg:
- הותר לפרסום: ישראלי נהרג מירי לעבר מחבל בגוש עציון
- התגלו בדים נדירים מימי ממלכת ישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהדוח עולה כי בשנת 2014 פתחה המשטרה כ-58 אלף תיקי חקירה בעקבות תאונות שבהן היו נפגעים. עלות תאונות הדרכים האלה למשק ב-2012 נאמדה בכ-15 מיליארד שקל. הממשלה שמה לה ליעד לצמצם את תאונות הדרכים, בין השאר באמצעות מצלמות.
כבר ב-2005 התקבלה ההחלטה להקים מערך של 300 מצלמות: 200 מצלמות שנועדו לאכוף נסיעה במהירות מופרזת ומאה אחרות, שהוצבו בצמתים מרומזרים ונועדו לאכוף נסיעה באור אדום. הפרויקט החל לפעול ב-2012, אלא שעד ינואר 2015, עשור אחרי ההחלטה, הוקמו רק 120 עמדות והוצבו בהן 45 מצלמות רמזור ו-15 מצלמות מהירות בלבד. בנוסף לכך, הוקמו 19 עמדות דֶמֶה. ואולם, בשנים האחרונות הסתמנה דווקא עלייה ניכרת במספר תאונות הדרכים.
מתחילת הפעלתו של הפרויקט ב-2012 ועד 2014 תיעדו המצלמות כ-260 אלף עבירות. אולם עקב אי-היערכות ומחסור בשופטי תעבורה, נמחקו כ-55 אלף כתבי אישום מחמת התיישנות. מחיקת כתבי האישום נבעה מהצטברות אלפי כתבי אישום שלא שנקבע בהם מועד למשפט. זאת ועוד, הצדדים בפרויקט לא הגיעו להסכמות בעניין תקינת השופטים לתעבורה, וכך נפגעה ההיערכות לגידול הצפוי בכתבי האישום בעקבות הפרויקט.
כדי למנוע הצטברות גדולה של כתבי האישום, כך עולה מהדוח, המשטרה החליטה להעלות את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים מהמותר, ובכמה מקרים מהירות של עד פי חמישה מהמהירות המותר. כך לדוגמה, ביוני 2014 נקבע כי בכביש עירוני מסוים יהיה סף האכיפה 135 קילומטרים לשעה. בכביש בין-עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא 80 קמ"ש, והוא מוגדר "כביש אדום", נקבע סף האכיפה ל-165 קמ"ש.
בבדיקה עלה כי בתחילת פברואר 2015 פעלו 60 מצלמות. סף האכיפה של 26 מהן הוגבל לתיעוד של עבירות חמורות בלבד. כך קרה שב-2014-2013 חלה ירידה של 46 אחוז במספר כתבי האישום שהוגשו. מספר האירועים החודשי הממוצע שתיעדה כל מצלמה ירד ב-2014 ב-28 אחוז לפחות ביחס ל-2013. מנגד, מספר עבירות התעבורה שתועדו ונפסלו עלה בין 2012 ל-2014 בכ-45 אחוז.
עוד עולה מהדוח החמור כי באגף התנועה לא היו פיקוח ובקרה על הליכי הבחינה וההחלטה – לא על אירועים שנפסלו ולא על הצטברות כתבי האישום שנמחקו. כמו כן, המידע שנאסף לא נוצל לאיתור עברייני תנועה מועדים ולטיפול בהם. כמו כן, נמצא כי למשטרה לא היה מידע סטטיסטי על מספר כתבי האישום שלא נקבע בהם מועד למשפט ועל חומרתם, וגם לא נוהל שאפשר לתעדף כתבי אישום בגין עבירות חמורות, שהיה חשש שיתיישנו.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2014 עולה כי ביהודה ושומרון עלה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ב-22 אחוז ביחס ל-2013. למרות זאת, עד למועד שבו הסתיימה הביקורת בנושא לא נעשה שימוש במצלמות שהוצבו ב-2013 בכבישי יהודה ושומרון. יצוין כי נוהל המשטרה קובע שיש לפסול כל אירוע שמצולם בו כלי רכב פלסטיני. כמו כן, נמצא בדוח המבקר כי דוחות תעבורה וכתבי אישום נגד תיירים מבוטלים, גם במקרים שבהם התיירים העבריינים טרם עזבו את ישראל.
מדוח עולה תמונה בעייתית ביותר בכל הנוגע לטיפולה של המשטרה בעבירות תעבורה של אנשיה. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול ב-1,337 מכלל 2,777 דוחות תעבורה נגד שוטרים, וזאת משום שבאורח שיטתי, הדוחות לא שויכו ליחידות השונות בארגון. כך נאלצה המשטרה למחוק מאות עבירות מחמת התיישנות.
במחוז המרכז הגדיל הקצין המחוזי לעשות והחזיר את הדוחות ליחידת המצלמות, שם הן "נתקעו" והתיישנו. במחוז ירושלים בוטלו דוחות מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור, בניגוד לנוהל.
במחוז החוף נכנס לתפקידו בנובמבר 2013 רכז אגף התנועה (הרכז המחוזי), ומצא כי הצטברו כ-800 דוחות לכלי רכב של המשטרה, שאיש לא טיפל בהם. עד פברואר 2015 טיפל הרכז בכ-150 מהם. לדברי המבקר, "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל".
חמור במיוחד הוא אופן הטיפול בדוחות שניתנו לקציני משטרה בכירים, בדרגת ניצב-משנה ומעלה. רבים מהם דיווחו כי הדוחות ניתנו בעת שעסקו בפעילות מבצעית, אולם בביקורת נמצא כי לא כך הדבר. דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה של תת-ניצב יהודה דהן, מפקד מרחב ירקון במחוז תל אביב. בחודשים פברואר-מאי 2013 תועד רכבו המשטרתי חמש פעמים נוסע בכבישי ירושלים במהירות מופרזת: ארבע פעמים במהירות של 128-99 קמ"ש בכבישים של עד 70 קמ"ש, ופעם אחת במהירות 108 קמ"ש בכביש של עד 80 קמ"ש. בגין עברות אלו הוגשו שלושה כתבי אישום והונפקו שני קנסות.
רק כעבור שנה כמעט, בפברואר 2014, פנתה היחידה שבתחומה נעשו העבירות לתנ"צ דהן וביקשה את התייחסותו. פניות נוספות הועברו לקצין במרץ ובאוגוסט 2014. עד ספטמבר 2014 לא התקבלה התייחסותו לפניות, ואז העבירה היחידה את הטיפול בנושא למדור תעבורה באגף התנועה.
בנובמבר, כתשעה חודשים אחרי משלוח הפנייה הראשונה, שלח דהן למדור התייחסות לכל אחד מכתבי האישום וכן להודעות הקנס. את כל אחד מהם קישר לאירוע משטרתי אחד או יותר שלשמו נסע במהירות מופרזת. ואולם, בבדיקת המבקר נמצא כי רוב האירועים המשטרתיים הסתיימו בתוך דקות ספורות, ובאחד מהם אף לא נשלחה ניידת משטרה. ביומני המבצעים ובדוחות הפעולה של האירועים לא נמצא כל מידע על אודות מעורבותו בהם.
על שירות בתי הסוהר נכתב בדוח כי הוא סירב להעביר למשטרה פרטים של נהגים במאה אירועים שבהם כלי רכב של הארגון עברו עבירות תנועה, ובכך גרם להתיישנות.
לשם הקמת מערך המצלמות פורסם מכרז, שפורטו בו שלבים ליישום הפרויקט ולתשלום עבורו. ביולי 2011 אישר ראש הפרויקט לחברה הזוכה כי היא עמדה בהתחייבויותיה. ואולם, באוגוסט 2011 מסר ראש הפרויקט כי הותקנו 23 עמדות הפעלה בלבד, שבהן 11 מצלמות בלבד. באותו חודש אישר ראש הפרויקט תשלום לחברה עבור הכנת 110 תיקי שטח, על אף שעד אותו מועד סופקו 30 תיקים בלבד, וכן תשלום עבור השלמת שלב שלא הושלם בפועל.
חודש קודם לכן העבירה המשטרה לחברה הזוכה הזמנת רכש. ההזמנה כללה 60 מצלמות, 180 עמדות ו-25 עמדות דמה. ואולם, עד אפריל 2014 לא סופקו למשטרה 79 עמדות הפעלה ו-12 עמדות דמה. אף על פי כן, המשטרה שילמה לחברה הזוכה כ-45% מסך ההזמנה שלא לפי המכרז.
עוד נכתב בדוח כי לצורך ביצוע הפרויקט הוקם מרכז שליטה בשטח של 1,603 מ"ר ועוד 1,120 מ"ר של שטחי שירות. נקבע אמנם שהמקום יאפשר פעילות של 74 שוטרים, אולם בפברואר 2015 פעלו במקום 14 שוטרים בלבד.
לדרישת המשטרה הוקצו 148 מ"ר עבור 12 שוטרים ליחידת התביעות, אך בפועל עובדת בבניין תובעת אחת. לחוליית פניות נהגים הקצו 202 מ"ר עבור 15 שוטרים, אך בפועל, אין במבנה אף לא שוטר אחד מחוליה זו. עוד על פי המכרז, החברה הזוכה נדרשה להקים מטבח וחדר אוכל. היא השלימה את בנייתו ב-2011, אולם לא נעשה בו כל שימוש.
מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח כי פרויקט המצלמות הינו "פרויקט תשתית לאומי, הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. זהו פרויקט משותף למשרדי ביטחון הפנים, האוצר והתחבורה. במהלך השנה האחרונה, וללא קשר לדוח מבקר המדינה, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרויקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה.
"בהקשר נציין זה כי הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015. פרויקט א-3 הינו פרויקט בעל חשיבות רבה לבטיחות בדרכים ואכיפת חוקי התנועה. בפרויקטים מסוג זה, התהליכים הינם ארוכי טווח ועל כן, הביקורת הינה חלק מתהליך הלמידה והשיפור המתמיד, תוך יישום הפרויקט בשטח".
עוד נמסר מהמשטרה כי היא "מתייחסת לדוח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר, אשר קיבל מידע על כלל השיפורים שבוצעו במהלך תהליך הביקורת. המשטרה מסכימה עם עמדת המבקר, כפי שצוינה בדוח, אשר לפיה, המחסור במועדי משפט הוא הפקטור המשמעותי המונע אופטימיזציה של הפרויקט".
עוד הדגישו בארגון כי פרויקט המצלמות לבדו "מסוגל להפיק כחצי מיליון הזמנות לדין וכשישה מיליון דוחות בשנה, זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים כ-90 אלף דיונים בלבד. עקב מחסור חמור וממושך במועדי דיון בבית המשפט, המשטרה נאלצה להימנע מהפקת דוחות ללא הבחנה, על מנת למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט בגין דוח מצלמה".
גם במשרד לביטחון הפנים הגיבו לדוח, וציינו כי המשרד החל לפעול לפי רוח ההמלצות כבר לפני חודשים. לפי הודעתם, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר לפי הנחיית השר ארדן. לפי הודעתם, "המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדו״חות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט".
אקו"ם