שנה לכהונת איזנקוט: "מעודד ביקורת גם בתוך הצבא"
האינתיפאדה ביהודה ושומרון, נאום המספריים, ענף תודעה יהודית ותקציב הביטחון. שנה מאז שנכנס לתפקידו, הרמטכ"ל גדי איזנקוט שמעדיף להתרחק מהמיקרופונים, זוכה להערכה בדרג המדיני אך גם לביקורת על חלק ממהלכיו
ביום שבו מלאה שנה לכהונתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, התלקחה סערה שמלווה את המערכת הפוליטית והצבאית בשבועיים האחרונים. נאום הרמטכ"ל בפני תיכוניסטים בבת-ים היה מפגשו הראשון עם תלמידים ואחת ההופעות הפומביות היחידות שלו, אך הדי הביקורת על דבריו עוד נשמעים היטב באוזניו. "צה"ל לא יכול לעבוד בסיסמאות כמו 'הקם להורגך השכם להורגו'. כל לוחם מונע מסולם הערכים שלנו כצבא", אמר איזנקוט.עוד כותרות ב-nrg:
- הרבנות נגד הממשלה: הקפיאו רחבת הרפורמים
- הורים נעצרו בחשד שהיכו את בתם בת השנתיים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במענה לשאלתו של תלמיד ניסה הרמטכ"ל להסביר את סוגיית נוהלי הפתיחה באש, שעלתה אף היא לדיון ציבורי בחודשים האחרונים. "היו מקומות שבהם נערה בת 13 החזיקה מספריים או סכין. לא הייתי רוצה שחייל יפתח באש וירוקן עליה מחסנית, אלא שיפעיל את הכוח הדרוש למילוי המשימה", המשיך החייל מספר אחת בניסיון ההסבר שהתברר בדיעבד כלא מוצלח, אחרי שעורר גם את זעמם של השוטרים שחשבו שהוא מותח ביקורת על תפקודם.
הביקורת על דברי הרמטכ"ל נבעה בין היתר מכך שבמהלך שנתו הראשונה בתפקיד בלט בעיקר גל האלימות הפלסטיני שפרץ באוקטובר, ושכלל עד כה עשרות פיגועי טרור. נתוני שב"כ שפורסמו השבוע לסיכום שנת 2015 מלמדים על עלייה במספר ההרוגים והפצועים, בעיקר ברבעון האחרון של השנה, ומנגד על ירידה מזערית במספר הפיגועים ביהודה, שומרון ועזה. הביקורת שנמתחה על התנהלות הצבא עסקה גם בקבלת ההחלטות של הרמטכ"ל, שנראה שלא הצליח לפצח את ההתמודדות עם עשרות פיגועי הבודדים.
בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי שהתקיים לאחרונה העיד איזנקוט בעצמו כי המודיעין לא הצליח לספק התרעה לפני פיגוע דקירה, אף שבמקרים רבים אותרו בדיעבד התבטאויות חשודות של הדוקרים ברשתות החברתיות. זהו נתון שמעלה תהיות על יכולות האיתור והניטור של שב"כ ואמ"ן, שמצליחים לפענח פיגועי טרור מורכבים אך כושלים מול צעירים מוסתים בפייסבוק.
"אין כאן קסם, ומי שמבטיח שהוא יכול למגר את הטרור לחלוטין משקר לציבור", אומר מקור ביטחוני בכיר. "יש כאן ניהול אחראי וחכם, וכל הזמן יש מעצרים, סיכולים של תשתיות טרור ופעילות מונעת והרתעתית, ואם חלילה יש פיגוע לוכדים את המעורבים מיד".
יעלון מגבה את איזנקוט לאחר ההתבטאות שעוררה סערה
יחד עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון מוביל הרמטכ"ל קו של הפרדה בין האוכלוסייה הערבית למחבלים, מדיניות שגם היא מעוררת שאלות. איזנקוט סבור כי מה שעבד לפני עשור, כשהוא פיקד על אזור יהודה ושומרון אחרי מבצע 'חומת מגן', יכול לסייע גם כעת בטיפול בדוקרים ובדורסים. הוא לא מאמין בענישה קולקטיבית, וסבור כי המשך העסקת פלסטינים בשטחי ישראל ובהתנחלויות עשוי דווקא להוביל לשקט ולסייע לאינטרס הישראלי.
"שר הביטחון והרמטכ"ל היו מפקדים של אוגדת יהודה ושומרון, ומכירים את הצרה הזאת היטב", אומר המקור. "לדעתם הם מובילים קו נכון, שמאפשר לאוכלוסייה לחיות ולעבוד. כתרים על ערים שלמות לאורך זמן או מניעת יציאה לעבודה הם צעד שגוי לדעתם, ולטעמנו המדיניות שלהם שקולה ואחראית".
בשנת 2015 אושר תקציב הביטחון, באופן חסר תקדים ללא פיצוצים ואיומים. בקרב על התקציב הצליח צה"ל לגבור על ועדת לוקר שמונתה בידי ראש הממשלה ותבעה קיצוץ משמעותי. בשיחות שניהל עם שר האוצר משה כחלון הצליח איזנקוט לשכנע כי כוונותיו בתוכנית הרב-שנתית שהציג רציניות, ובצבא סבורים כי אישור תוכנית העובדה במתכונת הנוכחית יעניק שקט לחמש השנים הבאות.
לדברי מקור ביטחוני מדובר במהלך משמעותי ש"מנער את הצבא במובנים מסוימים", מכיוון שצה"ל לא עבד עם תוכנית ארוכת-טווח כבר כמה שנים. "הרמטכ"ל הוביל את המתווה הרצוי בשיתוף פעולה עם שר הביטחון, ובזכות יחסיו הטובים עם שר האוצר הצליח לקדם את ההצעה של צה"ל".
מהלכי התייעלות שהוצגו לדרג המדיני הובילו לאימוץ תוכנית העבודה לחמש השנים הבאות, ובין ההמלצות אפשר לאתר מהלכים דרמטיים ושינויים שעתידים ללוות את הצבא עוד שנים ארוכות. במסגרת תוכנית 'גדעון' הוצע לצמצם את מספר הצוללות, לסגור שתי חטיבות מרחביות בערבה ובחרמון, וכן לסגור מחוז בפיקוד העורף, שני אגדים ארטילריים ומערך מטוסי קרב.
במקביל הוקמה חטיבת קומנדו ('עוז') שיצאה לדרך לפני כחודשיים ומאגדת ארבע יחידות מיוחדות, ובמהלך השנה הבאה תוקם זרוע סייבר שתעמיק את העיסוק של הצבא בעולם הקיברנטי שצובר תאוצה בזירת הקרב הנוכחית.
מספרם של אנשי הקבע יֵרד ל-40 אלף ואולי אף פחות, ובסוף ההליך כולו יירשם קיצוץ של 5,000 אנשי קבע. השינויים בתוכנית השירות יצעירו את גילם של המפקדים ביחידות הקרביות, ובכל חטיבה מונה כבר מג"ד צעיר כחלק משינוי שעשוי להיות רחב יותר. מנגד, יימנע מצב שבו אנשים נשארים בתפקיד שאינו נדרש ומתייבשים על הכיסא עד הפנסיה כדי לצבור זכויות. הרמטכ"ל החליט לקצץ בחיל החינוך, ברבנות הצבאית, בצנזורה, בפרקליטות הצבאית ובגופים נוספים שאינם בליבת העשייה הצבאית, ולדעתו נכון היה גם להוציא את גלי צה"ל מחוץ לשירות הצבאי.
תחנת הרדיו הצבאית עמדה בלב אחת המחלוקות שניטשו בין לשכת הרמטכ"ל לשר הביטחון יעלון. איזנקוט סבר כי יש למצוא תחליף למציאות שבה התחנה פועלת תחת חיל החינוך, ואילו שר הביטחון חשב שנכון להותיר את המצב על כנו, אף שגם הוא עצמו לא בטוח כי צבא זקוק לתחנת שידור. עם זאת, אחרי פעילות של עשרות שנים, יעלון לא האמין ביצירת זעזועים.
בסביבתו של שר הביטחון סיפרו השבוע כי יעלון ואיזנקוט מנהלים מערכת יחסים תקינה, וגם כשישנן מחלוקות הן נפתרות בין ארבעה קירות ולא בעימותים מתוקשרים. מקור ביטחוני הוסיף כי כאשר נדרש להעניק גיבוי על רקע התבטאויות או החלטות של הרמטכ"ל, שר הביטחון עשה זאת, כפי שאכן קרה לאחר אחרי התבטאותו האחרונה של איזנקוט.
הרמטכ"ל מעדיף להתרחק ממיקרופונים וממצלמות. הוא ביטל את האירוח המסורתי של החיילים המצטיינים בסוכות ונמנע מנאום פומבי, ובקיץ שעבר ויתר על נאום בטקס הסיום של קורס טיס. למעט תדרוכים לעיתונאים ולכלי תקשורת, מאז פברואר שעבר דיבר איזנקוט בפומבי רק בשלוש הזדמנויות. נאומיו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי ובכינוס לזכר הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה, עברו ללא אירועים מיוחדים.
לעומת זאת, את הריקושטים מההופעה המתוקשרת בבת-ים, שכבר זכתה לכינוי 'נאום המספריים', הרמטכ"ל עוד סופג. "אם הוא היה אומר את הדברים האלו בסוף תפקידו, היו מבקרים אותו שחיכה עד הסיום ולא טיפל בדברים כשהיה בתפקיד", נחלץ להגנתו מקור צבאי.
אירוע נוסף שבלט בשנה החולפת הוא החלטתו של איזנקוט להוציא את ענף התודעה היהודית מידי הרבנות הצבאית. לדברי מקורות בצה"ל, המהלך נועד לעשות סדר במאבקים שניטשים זה שנים בין חיל החינוך לרבנות. במסגרת ההחלטה, שעוררה ביקורת רבה והובילה לפגישה של ראשי המפלגות הדתיות עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, הועברה האחריות לנושא התודעה היהודית בצה"ל למנהלת שתפעל תחת ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי. במקביל הועבר מחיל החינוך הטיפול במחלקת זהות ומורשת, והיא תוכפף לאותה מנהלת חדשה, תחת פיקודו של קצין בדרגת סא"ל, איש הרבנות הצבאית.
"כשאתה מפקד על הצבא כולו דברים נראים קצת אחרת, ונקודת המבט שלך משתנה", אומר הקצין הבכיר, ומוסיף כי היה ברור שהשינוי בתחום התודעה היהודית יעיף גצים מימין ומשמאל. "אי אפשר להגיד על איזנקוט שדברים עוברים לידו, הוא ענייני וקשוב מאוד לביקורת עם טעם. הוא פתוח לדיון ולא עקשן, ומעודד ביקורת גם בתוך הצבא".
גורם שפגש את איזנקוט בדיונים ביטחוניים מספר כי המסרים שהוא מעביר הם חדים וברורים. "הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להגיד, ומסדר את התמונה באופן נכון ואמיתי ובלי יותר מדי פילוסופיות. הוא יודע לנתח את האירועים בצורה מציאותית ולהעביר אותם באופן ברור, ולא רק ברמה של 'פקודות, עבור'. הוא שקט, אבל ברור מאוד ויודע מה הוא רוצה מעצמו, וגם מי שנמצא לידו יודע מה הוא רוצה".
בשנה הקרובה, כך על פי ההערכות, עתידה הגזרה הפלסטינית לעמוד במוקד העיסוק של צה"ל - הן ביהודה ושומרון הן ברצועת עזה. חמאס פועל בשטחי הרצועה ומעצים את יכולותיו מדי יום בניסויי רקטות ובחפירת מנהרות התקפיות לשטח ישראל, בניסיון לשקם את יכולותיו ערב 'צוק איתן'.
בצבא מציגים את שנת 2015 כשקטה יחסית בגזרת עזה. עם זאת, ביום שלישי השבוע הציג ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, לוועדת החוץ והביטחון תרחיש שבו המצב הכלכלי המידרדר ברצועה יגרום לפיצוץ וקטסטרופה פנימית, שיופנו לעבר ישראל ויגיעו לכדי עימות צבאי נרחב. בצה"ל נערכים לתרחיש כזה.
אירועי טרור בגבולות מצד ארגוני ג'יהאד עולמי, העיסוק הגובר של משטר פוטין בכל מה שקורה בסוריה, ומלחמה שעלולה לפרוץ מול חיזבאללה על רקע תקרית מקומית שתסלים את השטח - הם חלק מתרחישי הייחוס שאליהם נערכים בצה"ל. כמה ימי מתיחות נרשמו בגבול הצפון לאחר חיסולו של סמיר קונטאר שיוחס לישראל, ועל פי הערכות יכול היה להידרדר בקלות לעימות צבאי.
במקביל למתיחות על הגדרות, ישראל יכולה להוריד מעט את הרגל מדוושת הגז בכל הקשור לעיסוק בתוכנית הגרעין האיראנית, בעקבות ההסכם שנחתם בין המעצמות לטהרן ושאמור להכניס לקיפאון את התוכנית הצבאית של איראן. מה שבטוח הוא שאיזנקוט נדרש להכין את הצבא לעימות שיהיה קשה יותר ומורכב מאוד, בצפון ובדרום, בעיקר על רקע יכולות האש המתפתחות אצל חיזבאללה בלבנון ואצל חמאס בעזה.
"בשנה הזאת היה עיסוק לא מועט בכל מה שקשור להפעלת הכוח", אמר קצין בכיר. לדבריו, בניגוד למבצע 'צוק איתן' שהיה מתוקשר, על היעדים שאליהם חותרת ישראל עתה אי אפשר לומר מילה. "זה דו-שיח שמתנהל מתחת לפני השטח, וכל צד מעביר את הקווים האדומים שלו. השנה זה הואץ מאוד, והרמטכ"ל הציב יעדים שאפתניים לשנתיים או השלוש שנותרו לו. ניתן דגש גדול על המיקוד בתחום המקצועי, כדי שצה"ל יהיה מותאם יותר לחיזבאללה או לחמאס וידע להתמודד מול יכולות של צבאות לא סדירים".
לאיזנקוט נותרו עוד שנתיים לפחות, ובהן הוא יצטרך כנראה להוביל את הצבא להתמודד עם אתגרים לא מעטים. העיקרי שבהם הוא גל הטרור, שלפי שעה לא נמצאו לו פתרונות. "יש אתגרים כאן ויש כאלו שהם רחוקים יותר פיזית. אתה לא יודע מה יקרה בסוריה, באיראן או בעיראק, וצריך להכין את הצבא לכל אלו, כולל מלחמה עם חמאס או חיזבאללה, ולבצע פעולות שחלקן לא ייוודעו לעולם", מסביר המקור. "אין מדד שיכול לקבוע אם שנה זו הייתה טובה, אבל אין עוררין על היותו של איזנקוט הסמכות הבכירה ביותר שיש היום מבחינת הידע, הניסיון והמטען שהוא מביא איתו, ובעיקר הרבה שכל ישר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם