טיפול המדינה במגזר הבדואי - מחפיר
עלי אל־פריג'את מהכפר רכמה, ששירת עשרות שנים בצה"ל, מחכה שהמדינה תקיים את הבטחתה להקים באזור יישוב קבע. כל הצדדים הסכימו, בשטח דבר לא זז
חמש דקות של מורשת קרב באוהל בדואי ליד המכתש הגדול המחישו את גודל חרפת הטיפול של המדינה במגזר הבדואי. זה קרה ביום חמישי שעבר במסגרת סיור של שר החקלאות אורי אריאל בנגב. אריאל, שממונה במסגרת תפקידו גם על הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגיע לביקור בכפר הבלתי מוכר רכמה, הסמוך לירוחם. הוא התיישב באוהל של עודה זנון, יו"ר ועד הכפר, כשדגל ישראל גדול מתוח מאחוריו, ואז קם ממקומו עלי אל־פריג'את, מוותיקי הכפר, וסיפר מעט על שירותו הצבאי.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- קהילה, תנוחי, אמיר אוחנה לא עובד רק בשבילך
- עיר הבהד"ים: צה"ל לא סופר את תושבי הדרום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
32 שנה שירת אל־פריג'את בצה"ל. הוא גויס בגיל 16 וחצי, שנה לאחר מלחמת ששת הימים, ובהמשך הצטרף כגשש לסיירת שקד. ב־1972 הפך להיות חלק מהחפ"ק הקבוע של אריאל שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום, והשתתף במאמצים למיגור הטרור ברצועת עזה.
מלחמת יום הכיפורים תפסה אותו בתעוז באזור החווה הסינית בעומק סיני. מהגדוד שלו נותרו בחיים רק שישה לוחמים. כששרון הגיע לחזית הדרום כמפקד אוגדת מילואים, אל־פריג'את חבר אליו עד סוף המלחמה. כשהוצא צו הריסה למסגד של כפרו, הוא נעזר בקשר ארוך השנים עם שרון. אל־פריג'את נסע לחוות שקמים להיפגש עם שרון, וההריסה בוטלה.
באמצע שנות השבעים צוּות אל־פריג'את לחפ"ק של האלוף יקותיאל אדם, שהיה מפקד הכוחות בסיני ולאחר מכן אלוף פיקוד הדרום. כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה יצא אדם, אז סגן הרמטכ"ל, לסיור בחזית, והזעיק את הגשש שלו צפונה. "הייתי כמו הבן שלו", מספר אל־פריג'את. האלוף אדם נהרג בהפגזת מחבלים ביומה הרביעי של המלחמה, ואל־פריג'את חזר לגבול הדרומי.
באינתיפאדה הראשונה הוא היה בחפ"ק של גבי אשכנזי בעזה, ובספטמבר 96', כשפרצו בעזה עימותים בעקבות פתיחת מנהרת הכותל, נהרג לידו סגן מפקד אוגדת עזה, אל"מ נביה מרעי. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2000, הוא סיים את שירותו הצבאי הממושך.
משפחתו של אל־פריג'את הובאה לרכמה בשנת 1954 עם משפחות נוספות משבט אל־עזזמה, על ידי צה"ל שפינה אותם מאזור מצפה־רמון לצורך שטחי אש. הוא אב לעשרה בנים ושש בנות. שלושת הבנים הגדולים שירתו בצה"ל. הקטנים כבר לא התגייסו, "בגלל הבעיות שיש לנו עם המדינה".
רכמה הוא כינוי לשלושה מקבצי התיישבות בדואית לא מוכרת הממוקמים סביב ירוחם, חלקם בתוך תחום השיפוט שלה. בכפר על מקבציו מתגוררים כיום כ־300 משפחות הכוללות כ־1,200 נפש, שנעזרים בירוחם בשירותים בסיסיים ונמצאים בקשרי שכנות טובים עם תושבי העיירה. כמו אל־פריג'את, חלק גדול מהגברים ברכמה שירתו בצה"ל בסדיר ובקבע. יו"ר ועד הכפר, עודה זנון, שירת במשך שלושים שנה כגשש בכיר בצה"ל.
בביקורו של אריאל בכפר רכמה השתתפו גם תושבים מירוחם המשתייכים לקבוצת 'מרקם אזורי', הפועלת להיכרות וחיבור בין ירוחם לרכמה. לפני חמש שנים סייעו חברי הקבוצה לתושבי רכמה להקים גן ילדים. עכשיו הם מקווים שיוקם שם גם בית ספר. מאות ילדי רכמה נוסעים מדי יום כחצי שעה לבית ספר אזורי, אבל המרחק ורמת הלימודים הנמוכה גורמים לרבים מהם להישאר בבית.
ועדת גולדברג, שעסקה בהסדרת ההתיישבות הבדואית, המליצה בשנת 2008 להקים יישוב עבור תושבי רכמה. מועצת ירוחם ומנהיגי רכמה הגיעו להסכמה על הקמת יישוב עצמאי לתושבי הכפר בסמוך לירוחם. היישוב אמור לקום על שטח של כאלפיים דונם, כקילומטר מצפון לירוחם, ואליו יתפנו תושבי כל המקבצים של הכפר.
כ־40 אחוזים מתושבי רכמה מתגוררים כבר היום בשטח המיועד. יישוב הקבע של רכמה אמור להיות חלק מהמועצה האזורית נווה־מדבר המאגדת את היישובים הבדואים, ללא שייכות מוניציפלית לירוחם. הדבר היחידי שנדרש מירוחם הוא להקצות ליישוב 500 דונם משטח השיפוט שלה, אך בתמורה יוחזרו לירוחם כ־20 אלף דונם שעליהם מתגוררים כיום תושבי רכמה בבתים לא חוקיים.
הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב העניקה לפני שלוש שנים את ברכתה להסכם. דורון אלמוג שעמד אז בראש המטה של הרשות, בני בגין שהיה השר הממונה עליה, ויהודה בכר שבימים אלו מסיים את תפקידו כמנכ"ל הרשות, ביקשו מהמדינה לקדם את הקמת הכפר.
אנשי הרשות ראו בהסכם בין ירוחם לרכמה הזדמנות לרשום הצלחה ראשונה בשטח בתחום הסדרת ההתיישבות הבדואית. הם ביקשו לנצל את העובדה שבאופן נדיר למדי, כל הגורמים המעורבים - תושבי רכמה, הנהגת ירוחם ורשויות המדינה - מסכימים על הפתרון המוצע.
שני יתרונות נוספים בסיפור היו שמדובר באוכלוסייה בדואית קטנה יחסית עם הנהגה חיובית, ושהמחיר הקרקעי של הקמת הכפר החדש אינו גדול. בגין ואלמוג הביעו תקווה שירוחם תהיה מודל לרשויות נוספות בנגב בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואית שלצדן. בשנת 2014 המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הקמת היישוב רכמה, אבל אף שכל הגורמים המעורבים הסכימו על הפתרון המוצע, בשטח שום דבר לא זז.
"שֵירתי שלושים שנה בצה"ל, הייתי בעזה ובלבנון, אני מאוכזב שלא מכירים בי ושאין לנו מענה", אמר אל־פריג'את לשר אורי אריאל בשבוע שעבר. השר אריאל לא נשאר אדיש. אל תתחננו, הוא אמר לאנשי רכמה. מה שמגיע לכם, מגיע בזכות ולא בחסד. אריאל נזהר מהצהרות ומהתחייבויות מפורטות, אבל הבטיח לאנשי רכמה לקדם את הסדרת ההתיישבות שלהם. "אין שום יתרון בהשארת המצב הנוכחי", הוא אמר. "כולם מפסידים מהמציאות הזו". את ביקורו ברכמה סיים אריאל באמירה שהמדינה צריכה להתאמץ יותר ולתת תשובות מהירות וטובות לתושבי הכפר, והצהיר כי הוא באופן אישי מתכוון לפעול בנושא.
אקו"ם