הסיוע האמריקאי יגדל כפיצוי על הסכם הגרעין?
ביקורו הקרוב של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הוא חלק מניסיון לחדש הסכם כספי הסיוע הביטחוני. במערכת הביטחון מקווים שהתקציב יגדל
ביום שני הקרוב ינחת בנתב"ג ג'ו ביידן, לביקור אחרון כסגן נשיא ארה"ב. לכאורה מדובר באחד הביקורים היותר משעממים. הממשל הדמוקרטי הנוכחי נמצא בשנתו האחרונה, וביידן עצמו החליט שלא להתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, כפי שעשו סגני נשיא רבים לפניו.עוד דעות ב-nrg:
- מתההה: מה יקרה לעברית אם לא נתעורר ומהר?
- אין חוק עוקף בג"ץ אלא בג"ץ עוקף כנסת
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ובכל זאת, הביקור מעורר עניין עצום, בעיקר במערכת הביטחון הישראלית. הסיבה: הדיונים עם ארה"ב בנוגע להסכם מסגרת חדש לסיוע ביטחוני נכנסו לישורת האחרונה, וביידן אולי יביא איתו בשורה בעניין, או לפחות רמז.
בכל מקרה, זמן קצר אחרי ביקור ביידן יצא שר הביטחון לביקור עבודה בוושינגטון, ולאחר מכן יבקר בארה"ב גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הסכם הסיוע צפוי אפוא להיסגר עד סוף מרץ, לכל המאוחר. בישראל בונים על כך שהממשל יגלה נדיבות כלפי צרכיה הביטחוניים בעיתוי הזה כדי לזכות בתמיכת הקול היהודי, ובעיקר בכספם של התורמים היהודים, לקראת מערכת הבחירות הנשיאותית.
כדי להבין עד כמה החודש הקרוב יהיה גורלי מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, יש להתייחס להקשר. הבחירות בארה"ב ייערכו בנובמבר 2016, ומספר חודשים לאחר מכן, בשנת 2017, יפוג תוקפו של ההסכם הקודם בין ישראל לארה"ב הקובע את גודל הסיוע הביטחוני.
לפי ההסכם שנסגר ב-2007 למשך עשר שנים, ישראל קיבלה בכל שנה כספי סיוע בסך כ־3.1 מיליארד דולר. מדובר בסכום עצום, המהווה יותר מ־20 אחוזים מתקציב הביטחון הישראלי. לפי תנאי הסיוע, משרד הביטחון קיבל היתר להמיר לשקלים כחצי מיליארד דולר בכל שנה, כדי להשתמש בכסף לרכישות בארץ. היתרה משמשת כמקור התקציבי העיקרי למימון ההצטיידות של צה"ל בפלטפורמות לחימה מרכזיות, כמו מטוסי קרב ומסוקים.
חוץ מהסיוע השנתי הנדיב, מקבלת ישראל מארה"ב סיוע נוסף לפרויקטים מיוחדים. למשל, ארה"ב מימנה את ההצטיידות של צה"ל בשבע מתוך תשע סוללות 'כיפת ברזל'. בנוסף, משרד ההגנה האמריקני ומערכת הביטחון הישראלית שותפים בפיתוח ובמימון של פרויקטים מרכזיים אחרים להגנה מפני טילים - 'חץ 3' ו'שרביט קסמים'.
באחרונה פורסם כי האמריקאים יעבירו מימון מיוחד גם לפרויקטים שיסייעו בלחימה נגד המנהרות התת־קרקעיות שבונה חמאס ברצועת עזה. ואם כל זה לא מספיק, הרי שלצה"ל ולצבא ארה"ב יש הסכם שימוש במקרי חירום בציוד הצבא האמריקאי שמוחזק במחסנים בארץ, וצבא ארה"ב אף מפעיל בפסגת הר קרן שבנגב מערכת מכ"ם חדישה ומסווגת, שישראלים אינם רשאים לראות מקרוב. אגב, השטח האמריקאי הסגור על אדמת ישראל מעורר לא מעט תרעומת במערכת הביטחון.
פגיעה בכבוד הלאומי או לא, הסכם הסיוע החדש שעומד על הפרק נחשב גם כ'פיצוי' לישראל על הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן בקיץ 2015. אלא שהאמת היא שהפיצוי הוא לא על הסכם הגרעין, אלא בעיקר על מכירות נשק אדירות של חברות אמריקאיות למדינות במפרץ הפרסי כתוצאה מהסיכום עם טהרן.
לא רבים מודעים לכך, אבל האזור כולו נמצא במרוץ חימוש אינטנסיבי. איראן מתכוונת להוציא לא פחות מ-20 מיליארד דולר מכספים שהיו מוקפאים בתקופת הסנקציות כדי לממן רכש של מערכות נשק מתקדמות, בעיקר מרוסיה. כל מנהיגי מדינות המפרץ הפרסי סבורים שההסכם לא ימנע מטהרן פצצת גרעין. שכנותיה של איראן, שחוששות מהצטיידותה המסיבית ומהפיכתה של הרפובליקה האסלאמית לגרעינית במוקדם או במאוחר, קונות נשק בעיקר מצרפת ומארה"ב, כולל טייסות רבות של מטוסי קרב חדישים מתוצרת שתי המדינות.
מרוץ החימוש הזה הוא חגיגה אדירה מבחינת החברות הביטחוניות האמריקאיות, אבל הנשק הזה עלול להיות מופנה יום אחד נגדנו. על פי חוק שעבר לפני שנים בקונגרס, ארה"ב מחויבת לשמור על יתרונה האיכותי של ישראל. לכן מקווים בירושלים לקבל סיוע מוגדל, שיבטיח לכאורה את היתרון המדובר.
גורמים המעורים היטב ביחסים הביטחוניים והמדיניים בין ישראל לארה"ב, בטוחים כי ישראל כבר החמיצה שעת רצון מעולה לקבל 'פיצוי' מוגדל. היה זה בסמוך לחתימת ההסכם עם איראן. "לפני חתימת ההסכם הממשל האמריקני היה מוכן לתת לישראל כמעט כל דבר שהיא הייתה רוצה כדי להשתיק את הביקורת על ההסכם, אבל כיוון שראש הממשלה החליט להילחם נגד אובמה, האמריקנים 'לימדו אותו לקח' ולא הבטיחו עד עכשיו שום פיצוי", טוען גורם המקורב לנושא.
עכשיו, כאמור, בונים בישראל על כך ששיקולי הבחירות של הדמוקרטים יגברו על האיבה של הבית הלבן כלפי הממשלה הנוכחית.אבל מה ישראל מבקשת, בעצם, ומה יהיה גובה הסיוע החדש? השיחות בין צוותים ישראליים ואמריקניים על הנושא החלו בסתיו שעבר, במסגרת מגעים בין משרד הביטחון הישראלי לפנטגון. בשיחות הללו הציג ראש אגף התכנון בצה"ל, אלוף עמיקם נורקין, את צורכי צה"ל לעמיתיו מארה"ב.
במהלך השבועות האחרונים הפכו המגעים האלה לאינטנסיביים, והמושכות עברו לידי ראש הממשלה נתניהו שעוסק בכך מקרוב. מי שמרכז עבורו את הנושא הוא ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב נגל, שעובד באופן שוטף מול ראש המועצה לביטחון לאומי בארה"ב, סוזן רייס.
נגל הוא במקור איש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת). בימים אלה הוא מתמודד על תפקיד ראש מפא"ת הבא מול מועמדים נוספים שהוזכרו, ובהם תא"ל במיל' דני גולד שנחשב אבי 'כיפת ברזל', האלוף במיל' עמי שפרן ותא"ל במיל' איתן אשל. שלושתם היו ראשי המחקר והפיתוח בצה"ל (מו"פ).
בינתיים הוכרז השבוע על מינוי ראש חדש למטה לביטחון לאומי, במקומו של יוסי כהן שהתמנה לראש המוסד בתחילת ינואר: תא"ל במיל' אבריאל בר־יוסף, איש חיל הים, ששימש עד לפני כחצי שנה כמשנה לראש המל"ל, וקודם לכן היה מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ומנהל הוועדה לתקציב הביטחון.
בחזרה לסיוע האמריקאי: שתי השאלות המרכזיות שעומדות על הפרק הן מה יהיה הגובה השנתי של הסיוע בעשור שבין 2017 ל־2027 ומה איכות הנשק שישראל תקבל. במערכת הביטחון מצפים לקפיצה משמעותית בגובה הסיוע השנתי כחלק מה'פיצוי' על הסכם הגרעין, ומדברים אפילו על סכומים של ארבעה וחמישה מיליארד דולר מדי שנה. השאלה השנייה, שתלויה בגובה תקציב הסיוע, היא אילו מערכות נשק תוכל ישראל לרכוש בכסף הזה.
בישראל כבר מתכננים להקים שתי טייסות לפחות של מטוס הקרב העתידי אף-35 (המטוס הראשון מהדגם הזה ינחת על אדמת ישראל בדצמבר השנה) אבל בחיל האוויר חולמים על לא פחות מארבע טייסות לקראת סוף העשור הבא. הם חושקים גם בטייסת נוספת של מטוס הקרב הדו־מנועי הוותיק אף־15, במערך מסוקי תובלה ומטוסי תדלוק חדיש וגם ב-וי-22, כלי טיס שהוא חצי מטוס וחצי מסוק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם