ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

מתונים? 'רפסנג'אני ורוחאני הם אנשים עם דם על הידיים'

התוצאות הראשוניות לבחירות לפרלמנט ולמועצת המומחים באיראן מעידות על ניצחון גדול למתונים, שהנשיא רוחאני מזוהה עמם. למרות תקוות המערב לשינוי, מומחים מסבירים כי הרפורמיסטים מסוננים על ידי האייתוללה ומתונים רק ביחס לשמרנים

תוצאות ראשוניות שהתפרסמו אמש (שבת) ממערכת הבחירות לפרלמנט באיראן מלמדות כי המחנה המתון בהנהגת הנשיא חסן רוחאני והנשיא לשעבר אייתוללה אכבר האשמי רפסנג'אני, מובילים גם בבחירות לפרלמנט וגם בבחירות החשובות יותר למועצת שומרי החוקה (מועצת המומחים), המועצה העליונה ששולטת במדינה ושבוחרת מנהיג דתי חדש למדינה כאשר האייתוללה המכהן הולך לעולמו.

על רקע ההתחזקות המתונים עולה השאלה לאן מועדות פניה של איראן, והאם הבחירות הנוכחיות ימתנו את הרטוריקה הקיצונית של מדינת האייתולות נגד המערב. גם מומחים העוסקים בחקר איראן מנסים להתחקות אחר משמעות הבחירות עבור איראן, ישראל והעולם, אך לא בהכרח מנבאים עתיד וורוד או מתון יותר.

עוד כותרות ב-nrg:
בגלל גבר חרדי: ניצולת שואה תובעת את אל-על
רפורמת ביטול המכסים: החקלאים מכריזים מלחמה על כחלון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן וחוקרת במרכז עזרי לחקר המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה ומרצה במרכז האקדמי שלם, אומרת כי "אמנם מדובר בהישג חשוב למחנה המתון, אבל צריך לזכור שהרפורמיסטים מתונים רק ביחס לשמרנים. המון נציגים הרבה יותר מתונים נפסלו על ידי מועצת שומרי החוקה, ככה שאלו שנשארו אלו לא באמת מתונים מהצד השמאלי הרפורמיסטי הרוצה לשנות את המשטר".
 
ד"ר עילם גינדין מדגישה כי "גם רפסנג'אני וגם רוחאני הם אנשים עם דם על הידיים. הנתונים מלמדים כי בשנות כהונתו של רוחאני כנשיא הוצאו להורג יותר אנשים מאשר בזמנו של אחמדנג'אד. רק השבוע שיתפתי בפייסבוק תמונה של מצביע איראני שהעלה לעמוד שלו את טופס ההצבעה של הרפורמיסטים המתונים, כלומר של רוחאני ורפסנג'אני, וכתב כי 'אם היה משפט צדק באיראן, כל אחד משני האנשים הללו היה יושב בכלא 160 שנה'".

אז למה המשטר מאפשר בכלל למתונים להיבחר?
"המנהיג העליון של איראן למד מהמהומות שהיו אחרי הבחירות של 2009 שכדאי לאפשר לציבור לבחור מנהיג מתון אבל מסונן, שנבחר באישור המשטר. אז הציבור התקומם כי היתה הרגשה שהבחירות נגנבו על ידי המחנה השמרני. לכן ההנהגה למדה שכדאי ללכת לפחות למראית עין לטובת העם. זה גם נותן להם תחושה שאיראן היא דמוקרטיה. הנה יש כאן בחירות לפרלמנט, למועצת החכמים, לערים השונות ולנשיאות. זה מאוד טוב לשמרנים להציג את איראן כדמוקרטיה ואכן איראן תמיד טוענת שתכלס יש בה הצבעה לכל המוסדות.

ציוץ של מנהיג איראן האייתוללה חמינאי. "הבחירות צריכות לאכזב את האויב"

We have enemies who covet; this elections must be held as such that disappoints and upsets enemy. #IranElections2016 pic.twitter.com/QeecvIXReu

— Khamenei.ir (@khamenei_ir) February 26, 2016

"מה שכמובן לא מראים זה שאחוז גדול של העם מחרים את הבחירות בגלל שזה ציבור שלא מוכן לקחת חלק בנשף המסכות הזה. יש אחוז שפשוט לא מגיע להצביע כי אין לו למי. אם כל המועמדים היו מאושרים על ידי המשטר, אז הניצחון של המחנה הרפורמיסטי היה סוחף והיו נבחרים מועמדים שהיה לשמרנים מאוד קשה לעכל. לכן מצביעים רבים יגידו לכך שההצבעה בקלפי באיראן היא בין נורא לנורא יותר".

לדברי ד"ר עילם גינדין, "המחנה הרפורמיסטי מורכב מאנשים יותר מתונים שרוצים לחזור למדינה האסלאמית של חומייני, לערכי האסלאם של פעם שהלכו עם השנים לאיבוד.
 

"עם זאת יש לזכור שמוקד הכוח האמיתי באיראן אינו בפרלמנט או במוסד הנשיאות, אלא במועצת שומרי החוקה ובמנהיג הדתי העליון. הפעם יש משמעות לבחירות למועצת שומרי החוקה כי ייתכן שהיא זו שתצטרך בשמונה השנים הבאות לבחור מנהיג רוחני חדש לאיראן במקום אייתוללה עלי חומנאי, כך שלתוצאות הבחירות תהיה בכל זאת השפעה על הרפובליקה האסלאמית".

ד"ר עילם גינדין מדגישה כי "צריך להבין שכשמדברים על איראן, תמיד מדברים על מתונים מול שמרנים וזו רק תמונה חלקית כי באיראן יש גורמים שבטיים הרבה יותר רדיקאליים מהמשטר עצמו. למשל באיראן אסורה בחוק מילת נשים, אבל יש שבטים ברחבי המדינה שבכל זאת מבצעים אותה ואף אחד לא מתערב בכך. אני מציינת את הנקודה הזו כי קשה מאד לאפיין את איראן. יתכן שיש בה מתחת לפני השטח רוב אמיתי לשמרנים לא בטהרן אלא באזורים הכפריים".

"איראן מזכירה בכך את ישראל, שחיות בה אחת לצד השנייה תל אביב הוורודה ומסבירת הפנים להומואים כשלצידה בני ברק הדתית והשמרנית. ככה זה גם באיראן, ולכן קשה להגיד משהו חד משמעי על הרפובליקה האסלאמית. חייבים לזכור זאת כשמדברים בה על מגמות כי יש כוחות רבים קיצוניים יותר מהמחנה השמרני בפריפריה שמוכרים פחות".
 
ובכל זאת, לאן איראן הולכת מבחינת המשטר?
"המשטר בעיקר רוצה לממש את השלטון שלו במדינה לאורך זמן. כאן מעניין לראות שהם רצו מהמערב את הורדת הסנקציות, אבל ברגע שאלו הוסרו הם נכנסו להיסטריה מכך שמא המערב וארצות הברית ישתלטו עליהם. המון מנהיגים דתיים מדברים על כך כל הזמן וכשיש משהו שמדברים עליו אז סימן שיש למה. סימן שיש מתחת לפני השטח חדירה חזקה של המערב וזה כנראה מה שהציבור בערים רוצה, אחרת המשטר לא היה מתעסק כל כך הרבה וכל כך מפחד מהסוגיה הזו".

יוסי מנשרוף, חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ודוקטורנט בחוג של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, סבור כי מדובר בהישג משמעותי למחנה המתון של רוחאני ורפסנג'אני. "בחירות למג'לס (שם הפרלמנט האיראני) מלמדות שמסתמנת רוח גבית מהעם למחנה המתון. מדובר בתנופה חשובה לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו בשנה הבאה. עם זאת ייתכן מאוד שעכשיו נראה ראקציה וחזרה לפוליטיקה של משמרות המהפכה. כלומר הם ינסו למתן את ההישג של הצד המתון.

הבחירות לפרלמנט באיראן. צילום: רויטרס
 

"בעבר היה מצב כזה כאשר מוחמד ח'אתמי היה הנשיא. אז משמרות המהפכה העבירו לו מכתב חריף נגד מהלכים שיזם הפרלמנט לקראת התקרבות לארצות הברית. בכל מקרה בניתוח ראשוני של התוצאות מתברר שהציבור באיראן בעד שינוי, אבל מוכן שהשינוי יתחולל לא דרך הפיכה, אלא דרך הפרלמנט ומוסדות השלטון. עם זאת צריך להודות שלמרות שהעם רוצה שינוי אמיתי, כוחו של הפרלמנט באיראן קטן מאוד. מה שיותר מסקרן אלו התוצאות למועצת המומחים. כאן באזור טהרן יש גם יתרון למתונים אך צריך לחכות לשאר המדינה".

מנשרוף מדגיש כי "תוצאות הבחירות למועצת המומחים הן יותר חשובות ויותר משמעותיות. בכל מקרה כבר כעת מפקד כוחות הבסיג' אמר בכותרת של אחד העיתונים שהוא גאה בבחירות באיראן. הוא אמר שארצות הברית צריכה ללמוד מטהרן מה זו דמוקרטי כי באיראן כולם בוחרים, ואילו בארצות הברית זה אחוז נבחר ששולט על 99 אחוז. כלומר גם המחנה השמרני שמח בבחירות ורואה בהם דרך להפוך את איראן למדינה לגיטימית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg