דיווח אמריקאי: חשש בישראל ממכירת אף-15 לקטאר
באתר "דיפנס ניוז" פורסם כי בשל החשש מהפרת העליונות האיכותית של ישראל באזור, בירושלים מבקשים מהאמריקאים לדחות בקשת רכב של נסיכות המפרץ. מנגד, בארה"ב מודאגים מהאפשרות שקונים יברחו לחלופות אירופיות ושמפעלים בארה"ב ייסגרו בשל ביטול ההזמנות
ממשלת ישראל, שבימים אלה שוקלת להצטייד בטייסת חדשה של אף-15 מהדגם הוותיק והמוכח, מנסה במקביל למנוע מהבית הלבן לאשר מכירה של 72 מטוסים דומים גם לקטאר, בשל החשד שהיא מסייעת לארגון הטרור חמאס. מעל הפרשה מרחף גם הלחץ שמפעילה יצרנית המטוסים, "בואינג", שמעוניינת לא לסגור מפעל שלה במיזורי, אם אף אחת מההזמנות לא תצא לפועל.עוד כותרות ב-nrg:
- יזוכה אחרי 22 שנה? 'למדינה יהיה קשה להודות בטעות'
- "אלף אמהות של מחבלים יבכו, ולא אחת שלנו"
- רפסנג'אני על הבחירות: מי שלא רוצים בו, שיפרוש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי הפרסום באתר "דיפנס ניוז" הערב (יום א'), העוסק בחדשות ביטחוניות ושמתבסס גם על ראיונות עם בכירים בממשלת ישראל ועם שר קבינט לשעבר, צה"ל הביע רצון לרכוש שתי טייסות חדשות של אף-15, מצוידות ברדאר מתקדם, בעסקה ששוויה מוערך ב-10 מיליארד דולר. אלא שהתקציב של ישראל לעסקה – שאם תיתחם, תאריך את אורך החיים של קו הייצור האמריקאי בארבע שנים נוספות – תלוי מאוד בגובה חבילת הסיוע הביטחונית שהיא עומדת לסכם עליה עם ארה"ב בימים הקרובים, כפי שגם פורסם בסוף השבוע האחרון ב"במקור ראשון".
לדברי מקורות בישראל, אם סכום החבילה ייפרס במהלך עשר שנים שיחלו ב-2018 לכ-40 מיליארד דולר, ייאלץ צה"ל "להסתפק" רק בטייסות חדשות של אף-35. אם, לעומת זאת, יעלה הסכום ל-50 מיליארד דולר, חיל האוויר יבקש להצטייד גם באף-15 נוספים.
בה בעת, בבית הלבן בוחנים בימים אלה בקשה של מדינות המפרץ לרכוש אמצעי לחימה מתקדמים, בין השאר כתוצאה מהדאגה ששוררת בבירות המפרץ בשל הסכם הגרעין עם איראן. לאחר שסעודיה חתמה על הסכם לרכישה ושדרוג של 150 מטוסי אף-15, גם כוויית וקטאר ביקשו לקנות מטוסים מתקדמים. הראשונה הגישה בקשה לרכוש 28 מטוסי אף-18, בעוד שהשנייה מעוניינת להחיות מחדש בקשה להשתדרג ב-72 מטוסי אף-15.
בארה"ב מביטים בזהירות על ההצעה, בין השאר בשל החשש מהידרדרות למרוץ חימוש אזורי, אך גם בשל ההבנה כי גורמים אחרים יוכלו למכור מטוסים מתקדמים למדינות המפרץ אם לא תעשה זאת וושינגטון. מניע זה, בשילוב הרצון לספק מקומות עבודה לאזרחים האמריקאים, דוחף מאוד את המחוקקים לאשר את הבקשה. בין השאר הוזכרה פנייה של הממשלה בדוחא לחברת "רפאל" הצרפתית, בניסיון למצוא חלופה לרכש האמריקאי.
מנגד, ישראל לחצה על ידידיה הקרובים בוושינגטון לא לאשר את הבקשה הקטארית, בשל תפיסת הנסיכות הקטנה כתומכת קרובה של ארגון הטרור חמאס, השולט בעזה, ובשל הרצון לא לערער את שיווי המשקל הצבאי במזרח התיכון, או את העליונות הישראלית הטכנולוגית שם. בשל הלחץ הישראלי, עוכבה כבר הפנייה הקטארית במשך שנתיים.
אגב, מלבד ישראל מתנגדת לעסקה ככל הנראה גם ערב הסעודית, שלא סומכת לחלוטין על שאר מדינות המפרץ, ומעוניינת אף היא לשמר את עליונותה הצבאית. נקודה קשורה נוספת היא שבעבר ביקשה ישראל מארה"ב לשמר את עליונותה הצבאית באזור גם בדרך אחרת, כשדרשה ממנה להעניק לה בלעדיות על רכש מטוסי אף-35 המתקדמים.
אלא שמעבר לכל זה גם ניצבת החברה האמריקאית "בואינג", שעל פי מקורות תעשייתיים בארה"ב ששוחחו עם כתבי האתר מתכננת לסגור את מפעל הייצור שלה בסנט-לואיס אם לא יאושרו עסקאות רכש בקרוב. אנשיה בוודאי עומדים בקשר עם הממשל בוושינגטון, ולוחצים עליו לא להביא לאובדן משרות של כמה עשרות ואולי מאות פועלים אמריקאים.
מקור בממשלת ישראל ששוחח עם האתר וניסה להסביר את התסבוכת ציין כי "אנחנו לא רוצים להיות מואשמים בסגירת המפעל, אבל בה בעת ידידינו האמריקאים מבינים שיש לנו בעיות רציניות עם קטאר". המקור, יחד עם חבר קבינט לשעבר בארץ שהתראיין בעילום שם, ביקרו את רשת "אלג'זירה" הקטארית כמי שמסיתה לטרור, והסבירו כי "קטאר מסייעת ישירות לחמאס, ואוחזת באידיאולוגיה שמתדלקת קיצונים כגון האחים המוסלמים".
הבכיר, שעזב את הקבינט לפני שנה, הסביר כי הוא לא יודע היכן עומדת הבקשה כיום, אבל שבזמן כהונתו בקבינט הייתה ההנחה שישראל תנסה להיעזר בידידיה בארה"ב כדי לסכל את הפנייה של קטאר.
שני הישראלים ציינו גם שישראל הביעה דאגה ממכירת מטוסי האף-18 לכוויית, אף שלא התנגדה לכך. גם הבקשה הזו מעוכבת כבר כשנתיים, ודחפה את המדינה הקטנה לחפש חלופות אירופיות. בכיר צבאי בישראל שהתראיין אף הוא בסוגיה ציין כי "יש הבדל בין דאגה, מה שאנו חשים כלפי כוויית ומרבית מדינות המפרץ, ובין התנגדות". הוא הוסיף כי "אנו מודאגים מהאיכות והכמות העצומה של מטוסי קרב מתקדמים ביותר שמופעלים באזור. אנו מודאגים מההשפעה של היכולות הללו על יתרון האיכות הצבאי שלנו".
בכיר במשרד החוץ שהתראיין לאתר התייחס גם הוא לסוגיה, וקבע כי "כמדיניות, אנחנו לא יכולים להתעלם מהכמויות העצומות של ציוד צבאי מתקדם שזורם לאזור, שבו אי היציבות תדירה ומשטרים יכולים להשתנות". עם זאת, הוא ציין כי החשש הזה נוגע בעיקר לקטאר, ופחות למדינות אחרות במפרץ.
שלושה סנאטורים אמריקאים כבר הביעו את רוגזם בשל עיכוב חתימת העסקאות עם מדינות המפרץ, ואחד מהם, ג'ון מקיין, שב-2008 רץ לנשיאות וכיום משמש כיושב ראש ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, ביקר את הבית הלבן בסוגיה, אף שאמר כי הוא "מביע אהדה" לרצון לאזן את האזור ולשמור על היתרון האיכותי של ישראל.
ובה בעת, הוא אמר, הכאוס המזרח-תיכוני שרטט מחדש את המפה באזור, ויצר בריתות "בפועל" בין ישראל וכמה ממדינות המפרץ. "ראינו רגיעה מועטה בחלקם של הישראלים בהתנגדותם ליכולות שרכשו מדינות ערב סוניות, שבעבר התנגדו אליהם בחוזקה גדולה יותר", הוא ציין.
מנגד, הוא אמר, השהיית ההחלטה פוגעת ביחסי החוץ והמסחר של ארה"ב, ושרי ביטחון שביקרו בוושינגטון הביעו את התחושה הזו בפניו. לדבריו, "המדינות הללו ראויות להחלטה – אם כן, כן. אם לא, לא".
גם חברי סנאט וקונגרס אחרים הביעו רגשות דומים, וביקרו את העיכוב שיוצר הממשל בהחלטה על העסקאות. אפילו מזכיר הגנה לשעבר בארה"ב, ויליאם כהן, אמר בשנה שעברה לאתר כי עסקאות כאלה מעוכבות בשל "תסבוכת ביורוקרטית", וציין כי הדבר פוגע ביחסיה של ארה"ב עם מדינות האזור.
האתר ביקש תגובות מכל הגורמים המעורבים בסוגיה – קטאר, ארה"ב, ישראל ו"בואינג". רובם סירבו להגיב, אולם דוברו של יעלון הגיב לאתר ואמר כי "אנו מעדיפים לא לדבר עם התקשורת, בנוגע לקטאר או לחבילת הסיוע הביטחונית".
אקו"ם