בדיקת nrg: אלו הטעויות שהביאו לתקרית שכמעט הסתיימה בלינץ'
לאחר שתחקיר צה"ל העלה כי החיילים שנמלטו מרכבם בקלנדיה ניווטו באמצעות "ווייז", אמר גורם צבאי: "היו לא מעט כניסות לכפרים פלסטינים בגללה. אנו נבדוק את התדריכים לגבי השימוש באפליקציה". תגובת ווייז: "החיילים סטו מן המסלול שהוצע"
שטח הפקר רצחני, הגדרה לא נכונה באפליקציה, סטייה גורלית מהנתיב וגם תדרוכים שיש לעדכן - אלו הסיבות שכלל הנראה גרמו לתקרית הלילית שכמעט הסתיימה בלינץ' של שני חיילי צה"ל במחנה הפליטים קלנדיה. כך עולה מבדיקת nrg.לאחר שתחקיר ראשוני שנערך בצה"ל בעקבות התקרית במחנה הפליטים קלנדיה, עלה כי שני החיילים נקלעו למקום לאחר שניווטו באמצעות אפליקציית הניווט "ווייז", קצין בכיר בצה"ל אמר היום (שלישי) ל-nrg כי מדובר בתופעה נפוצה. "היו לנו לא מעט כניסות לכפרים פלסטינים בשוגג בגלל שימוש באפליקציה. התדריכים לגבי השימוש באפליקציה צריכים להיבדק".
עוד כותרות ב-nrg:
כך עשוי להיראות מתווה השלום של קלינטון כנשיאה
חוגג את הניצחון: יהודה גליק עלה להר הבית
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רכבם של החיילים לאחר שהוצת בקלנדיה
לדברי הגורם הבכיר, "אנו מכירים את ווייז ואת יתרונותיה. חברת 'ווייז' עשתה איתנו לא מעט פעולות כדי להוציא שטחים גדולים מאוד ביהודה ושומרון שמסוכנים לנסיעה. נצטרך לבדוק מה שהביא לתקרית הזו". הוא הוסיף: "אני מעריך שהטעות נובעת מכך שמדובר באזורים שנמצאים קרוב לאזורים שלנו. אנחנו בקשר עם כל החברות האלו, והיו כבר מקרים של הובלה בשוגג לכפרים. אנחנו רוצים מצד אחד להמשיך לסתייע בווייז עם יתרונותיה, ומצד שני צריך לבחון מה בדיוק גרם לתקלה".
הוא הוסיף כי "קצינים בכירים שמכירים את הצירים מעבירים תדרוכים לחיילים בכל הנוגע לנסיעות בשטחי יו"ש. בנוגע לתדרוכים לגבי הפעלת ווייז, הם צריכים להיבדק".
בתקרית אמש נקלעו שני חיילים המשרתים ביחידת "עוקץ" למחנה הפליטים קלנדיה, בעת שעשו את דרכם ברכב לא ממוגן מבית אל לבסיסם במתקן אדם, באזור מודיעין. ככל הנראה החיילים טעו באחת הפניות בדרך ולכן נכנסו למחנה. בשלטים המוצבים בכביש שבו עברו החיילים בדרכם למחנה הפליטים מצוין כי "דרך זו מובילה בהמשך לשטח A המצוי בשליטת הרשות הפלסטינית. כניסת ישראלים לשטח A אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה עבירה פלילית". ככל הנראה החיילים התעלמו משלטים אלו, משום שלא הבחינו בהם בשעת לילה, או בעקבות הסתמכות על האפליקציה.
מבדיקת nrg עולה כי הפעלת האפליקציה ללא בחירת האפשרות של "הימנע מכניסה לאזורים מסוכנים לנסיעה, וכן שטחי A, B" - מכווינה את הנוסעים בדרך שבין בית אל למתקן אדם דרך קלנדיה. מלבד אותם השלטים אין מחסום צבאי בדרך שאמור למנוע את המעבר. למרות שמדובר על שטח בשליטה ישראלית, השלטים המוצבים שם נועדו לאסור כניסת ישראלים בשל החלטת הצבא לאסור נסיעה דרכו בשל המצב הביטחוני כבר מספר שנים, וכן בשל העובדה כי כפי שטעו החיילים, עלול הציר להוביל עד לרמאללה.
מווייז נמסר בתגובה לדיווחים כי החיילים נקלעו לאזור המסוכן לאחר שניווטו באמצעות האפליקציה, מכיוון ש"ווייז כוללת הגדרה ספציפית, אשר מהווה ברירת מחדל, המיועדת למנוע ניתוב דרך אזורים שמסומנים כמסוכנים או כאסורים לישראלים לנסיעה. במקרה זה, ברירת המחדל הנ״ל הייתה כבויה באפליקציה שבה נעשה שימוש בנסיעה הרלוונטית".
מטעם אפליקציית הניווט נמסר כי בנוסף לשינוי של הגדרות ברירות המחדל, סטו החיילים מהנתיב שהוצע להם. "בנוסף, בוצעה סטייה מהמסלול המקורי שהוצע, וכתוצאה מסטייה זו, במבואות קלנדיה, נכנסו הנוסעים לאזור האסור".
עוד נמסר מווייז: "יודגש כי באחריותו של כל נהג לעקוב ולציית לשלטי הדרכים והתנועה ולמלא אחר החוקים המקומיים. בכבישים המהווים כניסה לשטחים המצויים בשליטת הרשות הפלסטינית, מוצבים שלטים אדומים ובולטים בכביש, שאוסרים על נסיעה בשטחים הנ״ל לתושבי ישראל, ושדי היה בהם כדי למנוע את הגישה לאזור התקרית. ווייז מצויה בקשר רציף וישיר עם הרשויות והגורמים הרלוונטיים כדי להקטין ולצמצם אירועים מסוג זה, אך למרבה הצער אין יכולת למנוע את כולם לחלוטין".
הכניסה למחסום קלנדיה, היום
צילום: נעם ריבקין פנטון
מחנה הפליטים קלנדיה הוא שטח C, שאמור להיות בשליטה ישראלית מלאה. עם זאת, צה"ל נמנע מלהיכנס לאזור. היעדר הגדרה ברורה של השטח היא עוד אחת מהסיבות שהביאה לתקרית החמורה.
כאמור, בשל העובדה שמדובר על הנייר בשטח ישראלי, לא נתקלו החיילים במחסום שמנע את כניסתם. מנגד, היעדר השליטה הישראלית בפועל יצר שטח הפקר רצחני הנחשב למסוכן ביותר עבור אזרחים ישראלים. אילו היו החיילים טועים ונכנסים למקום שבו ישנה נוכחות של המנגנונים הבטחוניים של הרשות, ככל הנראה הם היו מלווים אותם עד לחבירה לכוחות צה"ל. אירועים כאלה מתרחשים פעמים רבות יחסית.
ההתפרעויות לאחר כניסת החיילים לקלנדיה:
החיילים נתקלו בהפרות סדר נרחבת שכללה ידויי אבנים ובקבוקי תבערה לאחר שהפלסטינים הבחינו ברכבם. בשלב מסוים הם נתקלו במחסומים מאולתרים שהציבו הפורעים הפלסטינים על הכביש. בקבוק תבערה שנזרק לרכב גרם לו לעלות באש. בשלב זה החיילים נמלטו מהמכונית, והתפצלו.
לפי התחקיר, השניים היו חמושים בכלי הנשק שלהם. לפי גורם צבאי, "מהרגע שהחיילים הבינו כי הם טעו בדרך הם פעלו בנחישות". לפי הגורם, אחד מהחיילים אף ירה בנשקו בניסיון להגן עליו ועל חברו ברגע שהחלה המהומה. בהמשך, הוא גם ביצע ירי על מנת שהכוחות יוכלו למצוא אותו.
לאחר שהחיילים התפצלו, הצליח אחד מהם להסתתר בחצר בית בקלנדיה. הוא יצר קשר עם הכוחות הרבים שהוזעקו למקום. הכוחות חיפשו אחר החייל, מול מאות מתפרעים שיידו לעברם אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים. לאחר כחצי שעה של סריקות נרחבות, אותר החייל בחצר הבית. בתחקיר לא נמצא שהחייל זכה לסיוע של תושבי המחנה, אלא הצליח להסתתר ולהגן על עצמו עד שנמצא. במהלך פעילות הכוחות בקלנדיה נפצעו חמישה לוחמי מג"ב. פלסטיני אחד נהרג בחילופי האש.
ההתפרעויות בקלנדיה במהלך התקרית
במקביל, אבד הקשר עם החייל השני, שעזב את הרכב ללא הטלפון הנייד. בשל כך, הוכרז "נוהל חניבעל", והצבא ירה פצצות תאורה רבות, והזניק מסוק לצורך החיפושים אחריו. החייל החל לצעוד רגילת עד שהגיע לאזור ההתנחלות כוכב יעקב ואותר שם בידי כוחות הביטחון של היישוב.
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התייחס לתקרית ואמר: "מזמן למדתי, גם אחרי שנכנס ה-GPS, שאסור לשכוח לנווט על פי מפה, להכיר את הסביבה ולא ללכת שולל אחרי כיוונים שהמערכת הטכנולוגית מצביעה עליהם ולא לוקחת בחשבון את כל השיקולים".
לדברי השר, לצד מעורבותה של הטכנולוגיה - שהטעתה את החיילים אולם גם סייעה בחילוצם - האירוע חשף את רמת השנאה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. הוא ציין לשבח את תגובתם המהירה של הכוחות והבהיר כי הורה לתחקר את האירוע. "מהרגע שהיה ברור שיש אירוע פעולת הכוחות בהחלט הייתה מהירה טובה והביאה בסופו של דבר לחילוצם של שני החיילים בשלום".
מבחינה משפטית - לדברי עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און, בישראל הוגשה בעבר תביעה על סך 150 אלף שקל, לבית משפט השלום בירושלים, בעניין מכשיר GPS. התובעים, מרדכי אריה לביא, שהגיש בעבר את "המהדורה המרכזית" של רדיו "קול חי", ורעייתו, שרה אריה, טענו, שהמכשיר סיפק ניווט מוטעה ותבעו את החברה שמכרה להם את מכשיר הניווט הלווייני.
בתביעה נטען כי בזמן שבני הזוג היו בדרכם מחתונה בבאר-שבע לביתם בירושלים, הוביל אותם מכשיר הניווט לעיבורה של העיר חברון. בני הזוג נקלעו לסכנת חיים ממשית, כאשר מצאו עצמם מול חבורת צעירים פלסטינים שחסמו בפניהם את הדרך. לבסוף, נחלצו בני הזוג, יצאו מחברון והגיעו לכוח צבאי ישראלי. בני הזוג טענו כי מכשיר הניווט הובילם לשטח הרשות הפלסטינית, ללא מתן כל אזהרה, והטעות במכשיר הניווט כמעט עלתה להם בחייהם. מנגד, טענה יצרנית תוכנת הניווט שהתובעים הסכימו לתנאי השימוש בתוכנה, שם נאמר שהתוכנה היא אמצעי עזר בלבד ואינה חפה מטעויות. התביעה הסתיימה בפשרה, ובית המשפט בירושלים לא הכריע בתביעה לגופה.
אקו"ם