תחת מחלוקת חריפה, החל שיפוץ הגרנד בזאר באיסטנבול
האתר התיירותי הגדול בעולם יעבור שימור נרחב, לאחר שפגעי מזג האוויר פגעו במבנים בני 500 השנה. תושבים מקומיים טוענים כי הדבר יפגע באווירה המיוחדת ויהפוך אותו למרכז קניות מודרני ותו לא
גילו עולה על 500 שנה, הוא שרד שרפות ורעידות אדמה, מקבל את פניהם של 400 אלף בני אדם בכל יום ומתגאה בכך שהוא יעד התיירות הגדול בעולם – יותר פופולרי ממגדל אייפל.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- עשרות הרוגים בפיגוע של דאעש במזרח עיראק
- מסין באהבה: צאצאיות הקהילה בקאיפנג עלו לארץ
- 'הקואליציה נגד דאעש דנה במבצע קרקעי בסוריה'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על כן, בקושי מפתיע לחשוב שבזאר הגדול של איסטנבול, המבנה הנכבד שהוקם במאה ה-15, סבל פגעים והתבלה במשך השנים. מבוך השוק הזה עומד לעבור שיקום נחוץ ביותר שיימשך עשור, ויעלה כמה עשרות מיליוני דולרים.

מוסטפה דמיר, מושל הרבוע, בבזאר הגדול
צילום: AFP
אבל השיקום הזה אינו עובר ללא מחלוקת, בייחוד בקרב תומכי המסורת, שחוששים שהרוח של השוק ההיסטורי תאבד. "זהו היעד שבו מבקרים הכי הרבה אנשים בעולם, כך שזה חשוב מאוד לנו", אמר מוסטפה דמיר, מושל מחוז פאית באיסטנבול, שבו נמצא הבזאר, "זהו מיזם ארוך טווח במיוחד, שידרוש עשור (של עבודות)", הוא הוסיף. העלות מוערכת ב-33.5 מיליון דולר, שברושם יועברו מהרשויות בטורקיה.
הגרנד בזאר הוא היעד הבכיר בעולם מבחינת תיירות, כעל פי רישומי אתר "טראבל + ליז'ר" בשנת 2014 הגיעו אליו יותר מ-90 מיליון בני אדם. בניית הבזאר החלה בסביבות שנת 1455, תחת שלטונו של סולטן מהמט השני "הכובש", שכבש לבסוף את העיר שהייתה ידועה אז כקונסטנטינופול מהביזנטים ב-1453.
מכיוון שהעיר הייתה צריכה מרכז מסחר לטובין שהגיע מכל רחבי האימפריה העות'מנית, הבזאר הגדול התרחב במהירות. עד המאה ה-17 הוא כבר תפס את צורתו הנוכחית, שוק מקורה (מה שהעניק לבזאר את שמו הטורקי, "קפליסרסי"), שבו יש כרגע אלפי חנויות ועשרות רחובות.

מבט על הבזאר הגדול ועל מסגד איה סופיה באיסטנבול
צילום: AFP
הוא הפך לאחר האתרים האיקוניים ביותר באיסטנבול, ואפילו עלה על אגיה סופיה בכל הקשור למספר המבקרים. הוא אפילו הונצח בסרט "סקייפול" מסדרת ג'יימס בונד בשנת 2011.
המבקרים שם נאספים כדי לרכוש מזכרות חסרות ערך או שטיחים. ההתמקחות בשפות רבות, האווירה הידידותית ובעלי החנויות הידועים בעורפם הקשה – כולם הם חלק מהחוויה. המקומיים מגיעים גם הם בהמוניהם לבזאר בשביל לקנות סחורות שגרתיות כגון בדים, רהיטים או נעליים, ואפילו תכשיטים במקרים מיוחדים.
"יש צורך בשינוי"
כשיסודות הבניינים כבר מפגינים את גילם, העדיפות המוחלטת היא להעניק לבזאר את יציבותו המבנית – כך אמרו מתכנני השיפוצים. "הבזאר הגדול נבנה על גבעה שבאדמתה מחלחלים מים", אמר אוקן ארחן אולפז, המהנדס שאחראי על העבודה, "האדמה אינה יכולה לתמוך עוד בבניין, שמחליק במורד הגבעה לכיוון קרן הזהב".
אחת אחרי השנייה ייחפרו תעלות בסמטאות השוק. המהנדסים יבנו מנהרות מבטון בתוכן כדי לאפשר זרימת מים, גשמים ופסולת, וכן בשביל להניח בהן את חוטי החשמל שעדיין נתלים מעל קירות הבזאר. "הגלריות הללו יגבשו את המבנה התת-קרקעי וייצבו את עמודי הבניינים", אמר אולפז.

חנויות הבזאר הגדול באיסטנבול
צילום: AFP
כשנפגשו תחת מסגרת האיגוד שלהם, בעליהן של יותר מ-3,000 חנויות בבזאר הסכימו גם הם לתרום כספים לעלות השיפוצים, לאחר שהשתכנעו בנחיצותם. "קר מדי כאן בחורף, ובקיץ חם מדי. וברגע שיורד גשם יש גם דליפות", אמר מוכר בשם קנן, אשר מציע לרוכשים מוצרי עור, "יש בעיות רבות, ואני מצפה שזה ישתנה בקרוב".
אבל יש עדיין קולות שמתנגדים למהלך, בייחוד מקרב סוחרים בקנה מידה קטן, שחוששים כי עלויות ההשכרה שלהם ירקיעו שחקים. "זה תלוי בבעלי הבית שלנו, אך אנחנו מצפים להפתעה לא נעימה", אמר מחמוט, מוכר בגדים, שעמד מאחורי ערמה של חולצות טי, "אם זה יהיה המצב אנו ניאלץ לעזוב, לא נוכל לעמוד בכך".
בזמן שהממשלה מבצעת מיזמי בינוי נרחבים בכל רחבי המדינה שמסתכנים ברמיסת המסורת, אחרים חוששים שהאווירה בשוק תעלה קורבן לטובת המודרנה.

סמטאות הבזאר הגדול באיסטנבול
צילום: AFP
במסגרת המיזם אמורים להיבנות גם שני מלונות בצורת ח'אן – בתי אירוח מהתקופה העות'מנית שנועדו לסוחרים נודדים – בקצה הבזאר. "בטורקיה ההתפתחות העירונית שנעשית כאן מדירה את האוכלוסייה", אמר כאמל גוקצ'ה, נשיא איגוד המהנדסים האזרחיים באיסטנבול, "אני לא חושב שהמיזם מיועד לחזק את ההיסטוריה ואת הזהות התרבותית של המבנה. עם ההיסטוריה הארוכה שלו, זה מוטעה להפוך את הבזאר הגדול רק למרכז קניות".
אבל דמיר, בן ברית קרוב של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, מתעקש שאין חלופה אחרת לשחזור. "אנו חיים במאה ה-21, אין כאן שאלה של הקפאת הבזאר הגדול בעברו", הוא טען, "אנו צריכים להמשיך את המסורת, בזמן שאנו מגיבים לצרכים של האנשים כיום".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg