מסמכי בן-לאדן חשפו: הנהגה פרנואידית החוששת ממעקב
מכתבים שנתפסו במעונו של רב המחבלים בפקיסטן גילו את הפחדים של הארגון הרצחני מנקמתה של ארה"ב, והבהירו כיצד ביקש בן-לאדן לחלק את רכושו בין קרוביו
מנהיגי ארגון הטרור "אל-קאעידה" היו מודאגים במיוחד ממרגלים בקרבם, ממטוסים ללא טייס באוויר וממכשירי איתור סודיים שדיווחו על תנועותיהם, בזמן שסגרה עליהם המלחמה נגדם בהובלת ארה"ב – כך נחשף במסמכים שנתפסו ב-2011 במהלך הפשיטה על מקום מחבואו של אוסמה בן-לאדן בפקיסטן ואשר הגיעו לידי "רויטרס".עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- כך עשוי להיראות מתווה השלום של קלינטון כנשיאה
- זעם על טראמפ: "לא מתנער מקו-קלוקס-קלאן"
- מצרים מודה: סטודנט איטלקי נרצח בעינויים קשים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האוסף בן 113 המסמכים, שתורגמו ושסוכנות המודיעין של ארה"ב הסירו את החסינות שלהם, מתוארכים ברובם לשנים 2009 עד 2011, לדברי אנשי מודיעין. זהו מקבץ המסמכים השני מהפשיטה שהותרו לפרסום מאז מאי 2015, והם מציירים ארגון שאינו מתפשר על מחויבותו לג'יהאד העולמי, אבל שמנהיגותו הבכירה בפקיסטן ובאפגניסטן נתונה ללחץ כבד בחזיתות רבות.
נשיא ארה"ב ברק אובמה אמר כי מתקפות מזל"טים ופעולות נגד טרור אחרות דלדלו את שורות ההנהגה המקורית של אל-קאעידה, שהגיעו לשיא בהריגתו של אוסמה בן-לאדן בידי חיילי יחידת "אריות הים" של הצי האמריקאי ב-2 במאי 2011. בשנים שחלפו הוכיח הארגון את יכולת ההתאוששות שלו מאפגניסטן ועד לצפון אפריקה, ויריבו האידיאולוגי, "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"), גדל והתפשט.
במסמך אחד מנפיק בן-לאדן הוראות לחברי אל-קאעידה שמחזיקים שבוי אפגני להיזהר מטכנולוגיית מעקב אפשרית שתוצמד לתשלום הכופר. "חשוב להיפטר מהמזוודה שבה מועברים הכספים, בשל האפשרות שיש עליה שבב מעקב", הצהיר בן-לאדן במכתב לעוזר שזוהה רק בשם "שייח' מחמוד".
בהתייחסות מרומזת למזל"טים אמריקאיים חמושים המסיירים בשמיים, בן-לאדן ציין כי הנושאים והנותנים לא צריכים לעזוב את הבית השכור שלהם בעיר פשוור שבפקיסטן, "למעט ביום שעל פי התחזית צפוי להיות מעונן". בעוד שאין תאריך על המסמך הזה, השבוי – הדיפלומט האפגני עבדול-חליק פרחי – הוחזק ככל הידוע בשבי מספטמבר 2008 ועד לסוף 2010.
מסמך מקוטע אחר מכיר בכך שאל-קאעידה הוציא להורג ארבעה אנשים שביקשו להתקבל אליו כמתנדבים בשל החשד בריגול, רק כדי לגלות שככל הנראה הם היו חפים מפשע – כך לפי קציני מודיעין בכירים בארה"ב שקיבלו אישור לדון בנושאים לפני פרסומם הרשמי.
"לא ציינתי זאת כדי להצדיק את שקרה", כתב המחבר הלא מזוהה של המסמך, שלא נשא תאריך, והוסיף: "אנו מצויים בקרב מודיעיני, ובני אדם הם בני אדם. איש אינו חסין מטעויות".
במכתב מ-11 במאי 2010 למספר 2 בפיקודו, עטיה עבד-אלרחמן, בין-לאדן דחק בו להיזהר כשארגן ריאיון עם עיתונאי "אלג'זירה" אחמד זיידין, וטען כי ארה"ב עשויה לעקוב אחרי תנועותיו באמצעות מתקנים שהוטמנו בכליו, או באמצעות לוויין. "צריך לזכור את האפשרות הקלושה, מכל מקום, שהעיתונאי עשוי להיות תחת מעקב שהוא לא יכול לתפוס, בין אם דרך הקרקע או דרך לוויין", הוא כתב.
אפילו בזמן שהלחץ על אל-קאעידה גבר, בן-לאדן ועוזריו תכננו קמפיין תקשורתי לציון יום השנה העשירי למתקפות על וושינגטון וניו-יורק ב-11 בספטמבר 2011, כך נחשף במסמכים. הם תכננו אסטרטגיה דיפלומטית, והביעו את דעתם על שינויי האקלים ועל התמוטטות כלכלית אפשרית של ארה"ב.
במכתב לא מתוארך "לעם האמריקאי", מנהיג אל-קאעידה גער באובמה על שכשל לסיים את המלחמה באפגניסטן, וחזה בדיוק כי תוכניתו של נשיא ארה"ב לשים קץ לסכסוך הפלסטיני-ישראלי תיכשל.
ב-28 באפריל 2011, ארבעה ימים בלבד לפני מותו, בן-לאדן ערך מסמך שכתב על מרידות "האביב הערבי". מנהיגי אל-קאעידה גם דחקו לערוך מתקפות נוספות על ארה"ב. "אנו צריכים להרחיב ולפתח את פעילותינו באמריקה, ולא להגביל אותה לפיצוץ מטוסים", נאמר במכתב, שככל הנראה נכתב בידי בן-לאדן לנאסר אל-ווחיישי, ראש ענף אל-קאעידה בתימן.
אחד מקציני המודיעין הבכירים, שדיבר בעילום שם, אמר כי בין לאדן "עדיין חשב במידה מסוימת על מזימות בסדר גודל אדיר, וניסה להשיג מחדש את 'הניצחון' ההוא של 11 בספטמבר". עם זאת, הוסיף הבכיר, "במובן מסוים הוא היה מנותק מהיכולות (המעשיות) של ארגונו".
המסמכים מראים גם את המתח שבניהול הרשתות החיצוניות של אל-קאעידה, כולל זיהוי מנהיגים ראויים ומציאת משאבים למימון פעילות הארגון בחו"ל. חבר אחד של בן-לאדן, שב-2009 פשוט חתם על מכתב כ"אהובך עטיה", הכיר במכשולים שניצבו בפניו במהלך החלפת מנהיג ראוי לפעילות החיצונית, באומרו כי המועמדים הטובים ביותר כבר מתים. "יש אחים חדשים, ואולי חלקים יהיו מתאימים בעתיד, אך לא כעת", הוא כתב.
החשד מפני אמצעי מעקב צץ שוב ושוב במכתבים. הדאגה עשויה הייתה להיות מוצדקת – ארה"ב ביצעה מעקב אלקטרוני נרחב אחרי אל-קאעידה וארגוני טרור אסלאמיים אחרים.
אבו-עבדאללה אלחביבי, שמחלקת האוצר האמריקאי זיהה אותו כשם שבו השתמשו חתנו של בן-לאדן, מוחמד עבדאללה חסן אבו-אלח'ייר, הזכיר במכתב ל"אחי המוערך ח'אלד" יירוט מסרים של "מרגלים" בפקיסטן", שלדבריו תפקידם היה לאפשר מתקפות על פעילי אל-קאעידה באמצעות סימון כלי רכב באמצעות סמני אינפרה-אדום, שאפשר להבחין בהם באמצעי ראיית לילה.
במכתב אחר הביע בן-לאדן, שרשם תחת שם העט אבו-עבדאללה, חשש מפני ביקורה של אשתו לרופא שיניים באיראן, ודאג כי אמצעי מעקב הושתל בתוך חומר מילוי השיניים שלה. "גודל השבב הוא בערך אורך של גרעין חיטה, וברוחב של פסטה דקה במיוחד", הוא כתב. המכתב הסתיים בהוראה: "בבקשה השמידו את המכתב הזה אחרי שתקראו אותו".
במכתבים צייר בן-לאדן כיצד ברצונו לחלק את 29 מיליון הדולרים שברשותו, בכסף מזומן וברכוש, לאחר מותו, וביקש שמרביתו ינוצל לצורך מטרות הג'יהאד העולמי. אחד המכתבים אף תואר בידי קציני מודיעין כ"צוואתו האחרונה".
אחד המסמכים, שחובר בכתב יד ועל פי החשד חובר בסוף שנות התשעים, עסק בחלוקת רכושו בסודן. אחוז אחד מאותם 29 מיליון דולרים, כתב בן-לאדן, צריך להישלח למחפוז אולד אל-ווליד, בכיר צבאי באל-קאעידה שהשתמש בשם המחתרת אבו-חאפז אל-מאוריטני. "דרך אגב, הוא (אל-וליד) כבר קיבל 20-30 אלף דולרים מהסכום", המשך בן-לאדן, "הבטחתי לו שאתן לו פרס אם יוציא אותו מידי הממשלה הסודנית". בן-לאדן התגורר בסודן במשך חמש שנים כאורח רשמי, עד שהתבקש בידי הממשלה האסאלמית הקיצונית דאז לעזוב במאי 1996, תחת לחץ של האו"ם.
אחוז אחד אחר של אותו סכום ייתנן לחבר אחר, המהנדס אבו-איבראהים אל-עיראקי סאעד, בשל הסיוע שנתן לחברתו הראשונה של בן-לאדן בסודן, "ואדי אל-אקיק בע"מ", נאמר במסמך. בן-לאדן דחק בקרוביו להשתמש בשאר הכספים בשביל לתמוך במלחמה הקדושה. "אני מקווה שאחיי, אחייותיי ודודותיי מצד אמי יצייתו לבקשתי וישקיעו את הכסף שנשאר בסודן לג'יהאד, בשמו של האל", הוא כתב. הוא רשם אילו סכומים פרטניים בריאלים סעודיים ובזהב צריכים להתחלק בין אמו, בנו, בתו, דודו, בני דודיו ודודותיו מצד אמו.
במכתב שתוארך ל-15 באוגוסט 2008 ביקש בן-לאדן מאביו לדאוג לאשתו ולילדיו במקרה שימות לפניו. "אבי היקר: אני מפקיד בידיך את שלומם של אשתי וילדיי, ומבקש שתמיד תשאל על אודותם ותעקוב אחרי מעשיהם, תסייע להם להינשא ותדאג לכל צורכיהם", הוא כתב. בפסקת המשאלות האחרונה שלו הוא ביקש מאביו מחילה "אם עשיתי דבר מה שאינך אוהב".
אקו"ם