ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

לילה בטקסס: פליטת הפה של טראמפ והתעללות בקרוז

הקהל של טד קרוז כבר התחיל לאבד את הסבלנות, אבל טראמפ המשיך לגנוב את זמן המסך ונהנה מכל רגע. לפחות עד שחבט בטעות בתומך הגדול ביותר שלו, שעמד מאחוריו. וכשהמועמדים עסוקים בעיקר בלעג על אוזניים גדולות, שיזוף מוגזם וכפות ידיים קטנות, האזרחים התקשו לזכור את הבעיות המטרידות באמת

טד קרוז המתין מאחורי הקלעים עד שדונלד טראמפ יסיים את נאומו בפלורידה ו"יפנה" את הרשתות הגדולות להעביר את שלו בשידור חי. על במת מועדון ה"רד-נק" בדרום יוסטון, טקסס, כבר עמדו הרעיה היידי ושתי הבנות, קרובי משפחה וידידים לרוב. גם הקהל, שמנה מאות תומכים ומספר כפול של עיתונאים, מצלמות ומיקרופונים, כבר החל לאבד את הסבלנות. מישהו אולי לחש לטראמפ שקרוז ממתין, והוא החליט להתעלל בו קצת. אחרי שסיים לנאום הודיע לפתע שיענה על שאלות העיתונאים, וכך הצליח למשוך את השידור דקות ארוכות, כשנראה כי הוא נהנה בעליל מכל רגע.

עוד כותרות ב-nrg:
מחבלים ליד חדר הילדים: "חשבתי על משפחת פוגל"
אסטרונאוטים שבו לכדור הארץ אחרי שנה בחלל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קרוז לא נשאר חייב. עיקר נאומו הוקדש ליריבו הגדול, שהפך את "סופר טיוזדיי" ל"סופר טראמפ דיי", כפי שהגדיר זאת האתר "פוליטיקו". הוא חבט בטראמפ ללא רחם, ובהתייחסו ללשונו משולחת הרסן של המיליארדר, אמר כי "אמריקה ראויה לנשיא שיאמר מילים שההורים לא יובכו כשילדיהם יחזרו עליהן".

(צילום: רויטרס)

 

רגע מביך אכן נרשם בנאום הניצחון של טראמפ, כשהתייחס לתוכניותיו למנוע את בריחתן של חברות אמריקאיות אל מעבר לגבול מקסיקו כדי ליהנות שם מכוח עבודה זול. "המדינה שלנו בבעיה גדולה", הוא אמר. "סין מנצלת אותנו. אין לי כלום נגד סין, אבל המנהיגים שלהם חכמים מדי ביחס למנהיגינו. מדינות כמו מקסיקו פוגעות בנו בגבולות, פוגמות בנו מבחינת פיתוח. חברות עוברות למקסיקו וסוגרות סניפים אצלנו. חברות נוטשות את ניו יורק ואת ניו ג'רזי".
 
טראמפ שכח דבר קטן: שמאחוריו עומד מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי, שפרש לפני ימים מספר מהמרוץ הנשיאותי והעביר אליו את תמיכתו. פניו של כריסטי התכרכמו למשמע הדברים, וטראמפ מיהר לגמגם משהו כדי לתקן. תגובתו של כריסטי נבעה רק מהדוגמה של טראמפ; מאז החליט לתמוך בו בפומבי, הוא זוכה לקיתונות של ביקורת מצד חוגים רבים, בהם שישה עיתונים מרכזיים. כמה תורמים גדולים הודיעו כי יפסיקו את תרומותיהם.

בשבועות האחרונים ידעה מערכת הבחירות במפלגה הרפובליקאית כמויות אדירות של בוץ ורפש שהוטחו במועמדים. אפילו הילרי קלינטון לא נמנעה מלבקר בנאום הניצחון שלה את "הרטוריקה בצד השני, שמעולם לא הייתה יותר נמוכה". ואכן, כאשר לטראמפ ולרוביו אין מה לומר זה על זה פרט ללעג על אוזניים גדולות, על שיזוף מוגזם ועל כפות הידיים קטנות (דבר המעיד לדברי רוביו על חוסר יושר), קשה להתייחס ברצינות לוויכוחים הענייניים המטרידים באמת את העם היושב בארצות הברית.

שבע שנות נשיאות אובמה סיפקו לרפובליקאים שדה נרחב לביקורת, הן בענייני פנים – כלכלה קורסת, עיוותים בחלוקת ההכנסות ואבטלה גואה, והן בענייני חוץ – כשאמריקה הגדולה מאבדת את מעמדה כמעצמת על ומוצאת את עצמה נטולת יכולת הרתעה אל מול טרור הולך וגואה, התפרקות העולם המוסלמי ועליית הפונדמנטליזם.

נושאים אלה יכולים להוות עבור הרפובליקאים נקודת קפיצה להחזיר לעצמם את השלטון, אולם נראה כי המועמדים עושים כל מאמץ להיכשל במשימה תוך כדי ניסיונותיהם להכשיל את יריביהם. ביטויים כמו "שחקן שקרן" או "מרקו הקטן" הפכו לסיסמאות בחירות שנרשמות אחת לאחת במטה המפלגה הדמוקרטית. הן יוצאו מהארכיון ביום פקודה.

הפרשה האחרונה שאיימה לפגוע קשות בטראמפ נגעה להודעת התמיכה של מנהיגו לשעבר של הארגון הגזעני הלבן, הקו-קלוקס-קלאן, שקרא לאנשיו להצביע למיליארדר כיוון שהוא "בדיוק כמונו". דבריו של טראמפ על מניעת כניסה למוסלמים ויציאתו נגד המהגרים המקסיקנים זכתה לשבחים מפי המנהיג הגזען. תחילה סירב מטה טראמפ להתייחס להודעה. משנשאל על כך בריאיון, טען כי אינו מכיר את הארגון או את האיש העומד בראשו. "דורשים ממני לגנות מישהו שאיני יודע מיהו", התלונן. יריבו קרוז עט על האמירה האומללה הזו: "במקום לגנות כל גזענות ואפליה ולומר כי הם גורמים לו בחילה, הוא מתחמק".
 

טראמפ הסתבך גם בשאלת העובדים הזרים שהעסיק בפרויקטים שלו. כמי שמציג עצמו כמתנגד מובהק להגירה הבלתי חוקית, הוא נאלץ להתגונן מפני רוביו וקרוז, שתקפו את העובדה שבבניית מגדלי טראמפ בניו יורק השתתפו מאות עובדים פולנים. "מה אתם רוצים?", שאל טראמפ. "זה היה לפני 35 שנה. החוקים היו שונים".

אבל קרוז לא הרפה: "ניחא, אבל בשבוע שעבר הוא הכניס למלון הפאר שלו בפלורידה מאות עובדים זרים. הוא טען שהאמריקאים אינם מתאימים לעבודה הזו". בשלב זה פנה קרוז אל הקהל שבא לעצרת הבחירות שלו בדאלאס: "מי רוצה לעבוד במלון של טראמפ?". מאות ידיים הונפו, וקרוז רק הוסיף: "בייחוד כאשר את הטיפים נותנים שם בשטרות של מאה דולר...".

לקראת ה"סופר טיוזדיי" הבין קרוז שהסיכוי היחיד שלו לנצח ולעמוד בראש המפלגה בבחירות לנשיאות בנובמבר הוא גרירתו של טראמפ המוביל למצב של התמודדות ראש בראש. הסקרים הוכיחו כי בהתמודדות כזו הוא מנצח ברוב של 65%. הוא קרא למתמודדים שלא צברו מספר מספק של צירים להצטרף אליו, "להתאחד", כלשונו, כדי להביס את טראמפ. הוא כיוון בדבריו גם אל מרקו רוביו, אלא שרוביו מסרב להיכנע. הסנטאור הצעיר מפלורידה מתעקש כי הפסדיו כמעט בכל המדינות שבהן נערכו הבחירות אתמול, פרט לאחת, הן למעשה ניצחון. "אתה חי בהכחשה", הטיח בו המראיין מה-CNN. רוביו חייך והמשיך להשתלח בטראמפ.

קרוז מגדיר עצמו שמרן שאינו מוכן לפשרות פוליטיות כמו יריבו טראמפ. האחרון, לדברי קרוז, מוכן להתפשר עם ראשי המפלגה הדמוקרטית "כמו סוחר" בדברים שהם בבת עינם של הרפובליקאים, כמו הרכב בית המשפט העליון, מדיניות ההגירה ומתן חסינות למהגרים בלתי חוקיים, התיקון השני לחוקה המתיר לאזרחים להחזיק בנשק ואפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "טראמפ אמר שישמור על נייטרליות (אמירה שחזר בו ממנה לאחר מכן, מ"ט). אני כנשיא לא אהיה נייטרלי, אלא אעמוד לצד ידידתנו ישראל מבלי להתנצל", הוא הבטיח. מעניין אם שוחח לאחרונה עם נפתלי בנט.

את טקסס לקח קרוז בהליכה, אם כי לא זכה ליותר מ-50% מהקולות, דבר שהיה מפקיד בידיו את כל 115 הצירים שטקסס מעמידה לוועידה – המספר הגדול ביותר מכל המדינות. גם באוקלהומה הוא גבר על טראמפ, וגם באלסקה, גם אם בהפרש קטן. בשני בערב הוא הגיע לאוניברסיטה הבפטיסטית בעירו יוסטון. כשהוא מלווה במושל טקסס, גרג אבוט, המשותק ברגליו ורתוק לכיסא גלגלים, ובמושל לשעבר ריק פרי, שאף הוא חלם פעם להיות נשיא.
 

מאות המתינו לו באולם. ברגע שעלה, החלו כמה נשים לזעוק. מתברר כי גם בטקסס יש כאלה שלא אוהבים אותו. אנשי הביטחון הרחיקו אותן ואת פעילת זכויות המהגרים קונסטנס לו. בחוץ אמרה קונסטנס כי קרוז אינו מייצג את המהגרים, והמסרים שלו מלאי שנאה וייאוש. הוא אינו תומך בנשים ובחופש הבחירה. "הטקסנים הם חזקים ונלחמים בעד הצדק והטוב. הצבעה לקרוז היא הצבעה לשנאה", היא הסבירה. לו מצדה הייתה רוצה לראות בבית הלבן את סנדרס.

סנדרס, בינתיים, ממשיך לדבר על המהפכה שהוא מתכנן להכניס לבית הלבן. הוא ניצח במדינת הבית שלו ורמונט, וכן בקולורדו, באוקלהומה ובמינסוטה. "אנחנו לא נאפשר לדונלד טראמפים של העולם לפלג אותנו", הבטיח הסנאטור הסוציאליסט בן ה-74, והוסיף כי הוא מקווה להשיג מאות צירי ועידה כדי להגיע לבית הלבן.

באוניברסיטאות עוד ילמדו מה הגורמים שהביאו להצלחה הגדולה של אאוטסיידר למערכת הפוליטית מסוגו של טראמפ. הסברה הרווחת היא שלציבור הרפובליקאי נמאס מהממסד הוושינגטוני הוותיק והמסואב אחרי שבע שנות אובמה, ומדובר בהצבעה מתוך כעס, בעיקר על המצב הכלכלי ועל תוכנית הביטוח הרפואי "אובמה-קר" שסופגת ביקורת ציבורית רחבה. גם שיעורי ההצבעה הגבוהים יחסית מוכיחים זאת.

יריביו טוענים כי אין בכך היגיון. הציבור הדפוק כועס על הלבנים כמו טראמפ עצמו, הנתפס כאיש הממסד והמשתף פעולה עם הממסד השנוא, העוסק בדיבורים ולא במעשים. הוא עצמו מודה בכל נאום כי הסיטואציה חדשה עבורו ומבקש שיסלחו לו על השגיאות הקטנות. ריק פרי סיפר כי פעם שאל את טראמפ אם התפלל מעודו שאלוהים יסלח לו. "לא", ענה טראמפ. "מעולם לא עשיתי משהו שיחייב בקשת סליחה מאלוהים".

מחר בערב יתקיים עימות רפובליקאי נוסף, עשירי במספר, הצפוי להיות נוקב ומלווה באמירות קשות. המרוץ רק הולך ומתחמם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg