בג"ץ: "היועמ"ש צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה"
שופטי העליון פרסמו את הנימוקים לאישור בחירתו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים דחו את העתירות על התנהלותו של מנדלבליט בפרשת "הרפז", ואת היותו מינויו מהלך פוליטי שיזמו שרת המשפטים וראש הממשלה
כחודש לאחר שמונה לתפקיד, פרסמו אתמול (ג') שופטי בית המשפט העליון את הנימוקים לאישור בחירתו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. העתירות נדחו ב-18 בינואר פה אחד על ידי חמשת שופטי בית המשפט העליון, שדחו את הטענות בנוגע להתנהלותו של מנדלבליט בפרשת "הרפז", ולעובדת היותו מינויו מהלך פוליטי שיזמו שרת המשפטים וראש הממשלה.עוד כותרות ב-nrg:
מחבלים ליד חדר הילדים: "חשבתי על משפחת פוגל"
בנה של מרים פרץ עונה למבקר 'הארץ'
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בנימוקיהם התייחסו השופטים לטענות כי מנדלבליט ישמש כעושה דברה של הממשלה, משום שכיהן כמזכיר הממשלה לפני התפקיד הנוכחי: "האינטרס של הממשלה, העומד בראשה, מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה – חד הוא", כך כתב השופט נועם סולברג.
טקס מינוי אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אין מניעה שהמועמד שנבחר יהיה המועמד המועדף על ראש הממשלה או שר המשפטים, בפרט כאשר הוא נמצא מתאים על ידי ועדת האיתור", כתב השופט סלים ג'ובראן בפסק הדין. "ועדת האיתור היא רק גורם מסייע וההחלטה הסופית בדבר מינויו של היועץ המשפטי לממשלה מופקדת בידי הממשלה ובידיה בלבד".
השופט נועם סולברג התייחס בפסק הדין אף הוא להגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה: "לממשלה – כך עולה מן העתירה – להבדיל מן היועץ המשפטי לממשלה, אינטרסים אחרים, זרים. מצג זה, אינו מקובל עלי. מנקודת מבט כוללת, האינטרס של הממשלה, של העומד בראשה, של מזכיר הממשלה, ושל היועץ המשפטי לממשלה, חד הוא".
עוד כתב סולברג כי היועץ המשפטי לממשלה אמור להתערב במדיניות הממשלה רק במקרים חריגים. "אין לתת לפתולוגיה להשתלט על הנורמה, ולא החריג יקבע את הכלל. הכלל איננו לעומתי, אלא שיתוף פעולה פורה בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה ביִשׂום מדיניותה כדין". השופטים קבעו כי אין צורך בתקופת צינון במעבר בין תפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת משום שהחוק כלל אינו מחייב זאת.
השופט ג'ובראן דחה גם את הטענה כי העובדה שוועדת האיתור המליצה רק על מועמד אחד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ולא על שלושה – כפי שנתבקשה – מעידה על פגם בהליך המינוי.
"אין מקום לאמירותיה של העותרת תנועת אומ"ץ לפיהן חברי הוועדה התנהלו 'כילדים סוררים בגן ילדים' משום שלא הכריעו על שלושה מועמדים. אין בידי לקבל את הטענה לפיה החלטת ועדת האיתור להמליץ על מועמד אחד בלבד היא חריגה מסמכות וכבילת שיקול הדעת של הממשלה נוכח בקשתה של שרת המשפטים שיוגשו לה שלושה מועמדים. הממשלה הפעילה את שיקול דעתה ובחרה למנות את מנדלבליט לתפקיד", כתב.
השופטים גם דחו את הטענות הנוגעות להתנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, וזאת לאחר שעיכב את העברת המסמך ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין למשך לילה אחד משום שרצה לבחון את האופן שבו יש לנהוג בו. "מנדלבליט נהג כשורה שעה שהשהה את החלטתו בדבר העברת 'מסמך הרפז' לידי היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין למשך זמן קצר, כדי לשקול את העניין במהלך הלילה. עת אדם נתקל בסוגיה כה רגישה ובעייתית, מצופה ממנו לשקול את הדברים בכובד ראש ולקבל החלטה מושכלת, ולא 'לשלוף מהמותן' החלטות פזיזות", כתב השופט ג'ובראן.
בכל הנוגע לפגישות שפורסמו ב"הארץ" בין שרת המשפטים איילת שקד לחלק מחברי הוועדה, כתב ג'ובראן: "מן הראוי כי פגישות אלה תיערכנה בנוכחות כל חברי הוועדה ולא באופן פרטני, וכי הן תהיינה מתועדות בפרוטוקול. אולם, אינני סבור כי הפגישות הלא רשמיות הללו עולות כדי פגם המצדיק את התערבותנו. חברי הוועדה מוחזקים כבעלי יושרה, והפגישות האמורות עם השרה היו גלויות ביומנהּ".
השופט יצחק עמית, שישב אף הוא בהרכב שדן בעתירה, התייחס אף הוא לתפקיד השולי שמילא מנדלבליט פרשת הרפז, אותה כינה: "פרשה שיש הרואים בה כניסיון 'פוטש' שלא היה כדוגמתו בתולדות המדינה ויש הרואים בה פרשת הרכילות העסיסית ביותר בתולדות המדינה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם