"ביום הראשון כנשיא אקרע לגזרים את ההסכם עם איראן"
למרות ניצחונותיו של טראמפ ב'סופר טיוזדיי', טד קרוז מסרב להרים ידיים ומשוכנע שבסוף הרפובליקנים יתאחדו מאחוריו. בריאיון מיוחד הוא מותח ביקורת חריפה על אובמה, מבטיח להיאבק בדאעש וסבור שניצחון של קלינטון יהיה בכייה לדורות
רק שיטת בחירות מסובכת ועתירת חישובים כמו זו הקיימת בפריימריז בארה"ב, יכולה ליצור מצב שבו המנוצחים נושאים נאומי ניצחון נרגשים, ופרשנים מתקשים להגדיר האם המפסידים באמת הפסידו. במוצאי 'יום שלישי הגדול', ה'סופר טיוזדיי', היה ברור שזה היה יומו של דונלד טראמפ - האיש, הפה והשיער הצהוב. 'סופר טראמפ דיי' זעקה כותרת האתר 'פוליטיקו' עוד בטרם הסתיימה ההצבעה בחלק מ־13 המדינות שבהן היא נערכה.
עוד כותרות ב-nrg:
- "במצב הקיים אי אפשר למנוע את ההתעללות הבאה"
- סערת סתיו שפיר: הפעם אסור להתנצל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ספק אם טד קרוז, שהגיע למקום השני בכמה מהמדינות שהצביעו השבוע, יקבל את ההגדרות הללו. הניצחון הגדול במדינת הבית שלו טקסס, שלהּ מספר צירי הוועידה הגדול ביותר - 155, ולצדה באוקלהומה ובאלסקה, מפיח בו רוח גבית. באלבמה, בארקנסו, במינסוטה ובטנסי הגיע קרוז למקום השני, אחרי דונלד טראמפ ולפני מרקו רוביו, ובווירג'יניה ובג'ורג'יה הגיע למקום השלישי. קרוז משוכנע שאם יש מישהו שמסוגל לעצור את טראמפ, ואחר כך גם לנצח את הילארי קלינטון (על סנדרס כמעט לא מדברים כאן), הרי שזה הוא ורק הוא.
את קרוז פגשתי לראשונה לפני שנתיים בוושינגטון. שאלתי אותו אז אם בכוונתו לרוץ לנשיאות ארה"ב. קרוז התחמק בדיפלומטיות, ואמר רק כי כשמעצמה כמו ארה"ב אינה מתעקשת על עמדותיה, העולם אינו מקום טוב, וכי הוא מצפה לנשיא שיאמר דברים ברורים. עניתי שאני מבין שהתשובה היא כן, וקרוז חייך. באותם ימים נחשב קרוז איש האגף השמרני־קיצוני של המפלגה, המכונה 'מסיבת התה', ורבים האמינו כי אינו מתאים לתפקיד. מאז חלפו שנתיים, והנה קרוז מבטיח לכבוש בסערה את הבית הלבן. גם היום, אחרי ה'סופר טיוזדיי', הוא משוכנע שעד לרגע ההכרעה בוועידת המפלגה בקיץ הרפובליקנים יתעשתו ויבינו שאם יש מישהו שמסוגל לגבור על הילארי קלינטון זה הוא, ולא איש העסקים השנוי במחלוקת דונלד טראמפ.
קרוז מתכונן לתפקיד ברצינות רבה. בכל הופעותיו הוא שוטח משנה רהוטה הניצבת על עקרונות יסוד של שמרנות, ביטחון וביטול מוחלט של כל הרפורמות של הנשיא אובמה. למשל ההסכם עם איראן. בריאיון בלעדי ל'מקור ראשון' אומר קרוז באופן חד־משמעי: "ביומי הראשון בתפקיד כנשיא ארה"ב אני מתכוון לקרוע לגזרים את ההסכם הקטסטרופלי שהנשיא אובמה חתם עם איראן. אני מאמין שאיראן בעלת יכולת גרעינית היא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על אמריקה".
הוא אינו מוותר על הערה עוקצנית לעברו של טראמפ, גם בהקשר האיראני: "זה ההבדל ביני ובינו. הוא אומר שיש לאפשר לאיראן לפתח עוצמה גרעינית. הוא חושב שאפשר לנהל משא ומתן עם האייתוללה חמינאי. תשמע, איראן היא לא עסקת נדל"ן. אתה לא יכול לנהל משא ומתן עם מי שמאיים להרוג אותך. הדבר מזכיר לי קריקטורה שראיתי לא מזמן, שבה נראה חמינאי נושא שלט 'מוות לכל האמריקנים', ומולו עומד ג'ון קרי ושואל: האם נוכל להתפשר על משהו באמצע?"...
כיצד תוכל לבטל הסכם שארה"ב כמדינה חתומה עליו? לאן זה יוביל?
"אי אפשר להתפשר עם מישהו שמבקש את מותך. טראמפ אינו מבין את המצב, אבל זה לא מפתיע. הוא תומך בג'ון קרי שהוא מזכיר מדינה אסוני ממש, החסר כל הבנה לטבעם של אויבינו ואינו עומד לצד ידידתנו ישראל. גם קלינטון וגם טראמפ תומכים בקרי, ואני חולק עליהם".
טראמפ הצהיר כי יהיה ניטרלי בכל הקשור לסכסוך הישראלי־פלסטיני, אם כי בהמשך הוא מיתן את דבריו. מה תהיה מדיניותך?
"כנשיא, לא אהיה ניטרלי לחלוטין בכל מה שקשור במזרח התיכון. אם תהיה הזדמנות לשלום, זו שאלה שרק ישראל צריכה להחליט בנוגע אליה. לארה"ב אין כל זכות לנסות להכתיב את התנאים לשלום. לישראל עומדת הזכות להגן על ביטחונה הלאומי".
שאלתי את קרוז על ההצהרות הנשמעות לאחרונה, גם מפי מנהיגים באירופה, ולפיהן אין זה הזמן לפתרון שתי המדינות. גם לדעתו, כל עוד הפלסטינים תומכים בטרור כלפי חפים מפשע, בהם נשים וילדים, ומסרבים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, אין כל אפשרות לשלום.
במיוחד מדאיגה אותו המדיניות האמריקנית הנוכחית, הרופסת לדעתו, כלפי סוריה והתהפוכות בעולם המוסלמי. "הסיבה לנהירת הפליטים לאירופה היא דאעש, שהוא פני הרוע והרשע. לרוע מזלנו, ממשל אובמה ואף רמטכ"ל הכוחות המזוינים אינם נלחמים בהם ביעילות. אני אנהיג את המאמצים להשמיד את דאעש. לא 'להחליש' ולא 'להשפיל' אותם, להשמיד! אכוון את מלוא כוחו של הצבא למטרה זו".
האם אפשר לתקן את ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ארה"ב, שאיבדה כמעט כל ממד של הרתעה?
"זו הבעיה, אנחנו מראים חולשה ופייסנות כלפי אויבינו. כשאהיה נשיא, ארה"ב תעמוד לצד ישראל בלי להתנצל. אחד הדברים המסוכנים שאירעו כאן בשבע השנים האחרונות הוא פשיטת הרגל של תפיסת הביטחון שלנו. כבר היינו במצב הזה אחרי תקופת קרטר. רונלד רייגן החליף אותו, שיקם את הצבא, החזיר את ההרתעה והביא לפשיטת הרגל של ברית המועצות. אני אעשה אותו הדבר כלפי הקיצונים הטרוריסטים. נבנה את הצבא כך שיחזור להיות החזק בעולם, צבא שאינו מתנהל על פי הגדרות של 'תקינות פוליטית' המוכתבות על ידי הממשל".
בניגוד לאובמה, קרוז אינו נמנע מלקרוא לטרור בשמו: "לא אהיה נשיא שמוכן להכיל טרור אסלאמיסטי קיצוני. אנחנו נאמר לכל העולם שנביס את הטרור האסלאמי. הדבר המביש ביותר שקרה כאן הוא שאובמה שלח את הצבא להילחם כששתי ידיו קשורות מאחורי הגב. בינואר 2017 המצב הזה יסתיים. אמריקה לא תסתייג מלהשתמש בכוחה הצבאי כדי לנצח".
למרות תוצאות ה'סופר טיוזדיי', קרוז משוכנע כי המציאות תשתנה וכי עם ירידתם מהבמה של מועמדים שלא ניצחו בשום מדינה והעברת תמיכתם אליו, לא תהיה לו בעיה לנצח. "אני מנצח את טראמפ בהתמודדות אחד על אחד. הסקרים נותנים לי ניצחון ב־65 אחוזים. רוב המצביעים סבורים כי הוא יפסיד להילארי קלינטון, וכי הוא לא האדם הנכון להתמודד מולה. אם הוא ייבחר להיות המועמד הרפובליקני, קלינטון תזכה וזו תהיה בכייה לדורות. נפסיד את בית המשפט העליון, והיא תמשיך להביא את המדינה לעבר פשיטת רגל. נאבד את עתיד ילדינו. הרפובליקנים אינם מעוניינים להפסיד בבחירות הכלליות בנובמבר, ורק מתמודד אחד יכול לעשות זאת מולה וזה אני".
אתה מביא בחשבון את האפשרות שבסופו של דבר הוא ינצח גם כאן וגם בבחירות לנשיאות?
"גם אם טראמפ ייבחר לנשיא, איש אינו יודע מה הוא יעשה. על הבוחרים שלנו לשאול את עצמם: האם הם מעוניינים בבית הלבן ב'סוחר' שמה שמעניין אותו הוא לחתום על עסקאות עם הדמוקרטים? הוא הרי היה בין המממנים של המפלגה הדמוקרטית. הוא הודיע שהוא תומך בחנינה למהגרים בלתי חוקיים, ובתוכנית אובמה שפוגעת במעמד העובדים.
"רק לפני כמה ימים הודיע הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר כי הוא תומך בו ומעדיף אותו על פניי. קרטר אמר כי הדמוקרטים יכולים לעבוד עם טראמפ אך לא איתי, כי אני מאמין במה שאני אומר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הסכמתי עם ג'ימי קרטר. טראמפ הרי הולך יד ביד עם הדמוקרטים. הוא מועמד מצוין בשבילם שיחתוך עסקאות וייכנע לקלינטון ולריד (מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, מ"ט). הוא מייצג את כל מה שהעם שונא בוושינגטון: הדילים המפוקפקים, הפוליטיקאים הקרייריסטים".
קרוז מתמקד בטראמפ וכמעט אינו מתייחס לאדם השלישי, מרקו רוביו, שעדיין מנסה לשמר ארשת של מנצחים אף שאין לו סיבות רבות לכך. קרוז מצפה שרוביו, יחד עם שני המועמדים הנוספים הזוכים לאחוזים בודדים, ג'ון קייסיק ובן קרסון, יפרשו ויעבירו את תמיכתם אליו. ביום שלישי בלילה הצהיר רוביו כי דווקא הוא, האנדרדוג, ינצח. את יום הבחירות העדיף לעשות במדינתו, פלורידה, אף שהבחירות בה יתקיימו רק בעוד שבועיים. "פלורידה", קרא רוביו בנאומו, "כולנו אנדרדוג. הקהילה הזו היא אנדרדוג, המדינה כולה היא אנדרדוג. זו מדינת אנדרדוגים, אבל אנחנו ננצח". מראיין מ־CNN הטיח בו: "אתה חי בהכחשה". רוביו חייך וביטל את הדברים. מבחינתו ניצחונו הבודד במינסוטה שם אותו על מפת המנצחים, וכאשר ישנם עוד יותר מאלפיים צירי ועידה לחלוקה, אין לו סיבה להתייאש.
לאספת הבחירות של קרוז בדאלאס שבטקסס, ערב ה'סופר טיוזדיי', באו גם דודתו טניה קרוז ובתה. "אני מאמינה גדולה בכוחו לנצח", אומרת טניה בגאווה. "הוא יהיה נשיא מצוין, כי הוא ינצח עם האמת שלו. הוא אדם ישר ואמין שאפשר לסמוך עליו".
בינתיים 'קרבות הבוץ' במפלגה הרפובליקנית צוברים תאוצה ברמה שאינה מוכרת אפילו במדינה עתירת רפש פוליטי כמו ישראל. קרבות הגישוש בעימותים הראשונים, שבהם תקפו המועמדים זה את זה בעקיצות רכות, הפכו לקול ענות מלחמה בעצרות העם הרעשניות. מה לא עלה על השולחן? החל מהכינוי 'מרקו הקטן' שהדביק טראמפ לרוביו, המשך בלעג לאוזניו הגדולות ול"פיו הקטן המפטפט בינג־בינג־בינג", ועד נקמתו של הסנטור מפלורידה שהחל דן באריכות, לקול מצהלות תומכיו, בשאלה מדוע טראמפ לובש חליפות מתוצרת סין במקום מתוצרת אמריקנית, מדוע אינו מזיע ("כיוון שהוא משתמש בקרם שיזוף הסותם את הנקבוביות"), וגם בגודל ידיו של טראמפ ("למי יש ידיים קטנות? למי שאין לבטוח בו"). בעצרת בחירות שקיים ביום שלישי בשדה התעופה של וירג'יניה, כשמטוסו הפרטי 'טראמפ 1' ברקע, הניף המיליארדר את ידיו והתבדח: "דווקא אומרים שיש לי ידיים יפות..."
טראמפ, המבטיח לבנות חומה גבוהה למניעת כניסתם של מהגרים לתחומי ארה"ב, הותקף על כך שהעסיק בעצמו מהגרים פולנים בעת בניית 'מגדלי טראמפ'. "זה היה לפני 35 שנה", התגונן איל ההון. אבל קרוז הזכיר לו שרק בשבוע שעבר הביא מאות עובדים זרים למלון הפאר שלו בפלורידה, וכשנשאל על כך ענה שהפועלים האמריקנים אינם מיומנים בעבודות כאלה. קרוז הלם עד הסוף. בפנותו למעריציו בעצרת הבחירות שלו בטקסס שאל: "כמה מכם היו מעוניינים לעבוד במלון שהטיפ בהם ניתן בשטרות של עשרה דולרים?" הקהל הריע.
כשנשאל קרוז האם הוא ורוביו 'נרדמו בשמירה' והחלו לתקוף את טראמפ מאוחר מדי, לאחר שהוא כבר הצליח לפתוח פער כה גדול, השיב כי הוא היה היחיד שתקף את טראמפ בעניינים רבים ורציניים והוא שמח לראות שרוביו הצטרף אליו עתה. "ברוך הבא למסיבה", אמר קרוז. "אבל ההתקפות אישיות מדיי", הוא אומר לנו. "הגישה שלי היא שצריך להתמקד בהבדלי המדיניות בינינו. אני לא בטוח שהציבור אוהב לראות את הפוליטיקאים רבים כמו ילדי בית ספר".
הדוגמנית מלניה טראמפ, רעייתו של המיליארדר הצעירה ממנו ב־24 שנים, נחלצה להגן על בעלה בריאיון ל־CNN. "ההתקפות הן מכוערות, אבל ציפינו להן", אמרה. "יש לנו עור עבה, ואנחנו יכולים לעמד בהן. זה לא אומר שאני מסכימה לכל מה שהוא אומר. אנחנו אנשים בוגרים עם דעות עצמאיות ואם הוא משתמש בביטויים גסים אני מעירה לו, אבל הוא משתמש בהם בכל זאת ומודע להשלכות".
אפילו הילארי קלינטון נזפה בטראמפ: "אינך יכול לומר כל מה שעולה בדעתך אם אתה מעוניין להיות נשיא ארה"ב", אמרה ביום שלישי באספת בחירות בווירג'יניה. "כל העולם שומע ומצפה לראות מה אומר הנשיא".
האם הוא גזען? נשאלה מלניה בעקבות הערותיו על המהגרים, המקסיקנים והמוסלמים. "הוא אינו גזען ואינו נגד מהגרים, אבל הוא מעוניין לשמור על אמריקה", השיבה הרעיה, שהיגרה בעצמה מסלובניה לפני עשרים שנה. את הצלחתו של בעלה בסקרים היא תולה בעייפות ובכעס של אנשים רבים כלפי הממסד הוושינגטוני, ש"מדבר ואינו עושה". יריביו אינם קונים את הטיעון: "הוא ה'ממסדיסט' הגדול ביותר שקיים", אומר קרוז, וחוזר ומזכיר את תרומותיו של טראמפ ותמיכתו בזרועות השונות של הממסד.
הקמפיין הססגוני מעורר עניין רב בקרב הבוחרים, ושיעורי ההצבעה הגבוהים הם חסרי תקדים. דמוקרטיה איננה חממת פרחים שיש לפנקה בעדינות, אומרים במפלגה, אבל הפעם נראה כי המועמדים המובילים, קלינטון וטראמפ, מעוררים תחושות שליליות בקרב ציבור רחב בעוצמה שלא נראתה בעבר. סקר של 'וול־סטריט ג'ורנל' מראה כי 39 אחוזים מהציבור מגלים יחס שלילי לקלינטון ו־49 אחוזים לטראמפ, לעומת 19־29 אחוזים של יחס שלילי למועמדים המובילים בבחירות קודמות. קלינטון עצמה קיבלה 29 אחוזי יחס שלילי בבחירות שבהן התמודדה מול אובמה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית. מי שהוביל את השינוי בטונים של הקמפיין הוא ללא ספק דונלד טראמפ, כאשר הרשתות החברתיות התוססות יותר מבעבר תורמות אף את חלקן. פרשת המיילים המסווגים של קלינטון מהווה אף היא גורם מרכזי בתחושת העוינות כלפיה.
אצל הרפובליקנים מתחילים כבר לאמוד את הנזק שהקרבות הללו יגרמו למפלגה, ואולי אף למוסד הנשיאות. "הציניות האמריקנית כלפי הפוליטיקה והפוליטיקאים נמצאת בגבהים סטרטוספריים, ואין כל סימן שהמצב ישתפר", כתב ג'ראלד זייב ב'וול־סטריט ג'ורנל' בבוקר ה'סופר טיוזדיי'.
כשבקמפיין שולטים ביטויים כמו "שחקן", "שקרן" או "שק כביסה", כשמועמד אומר על יריבו ש"הרטיב במכנסיו" בעת העימות ושני קרא לטראמפ "לחזור לקחת את התרופות שלו", לא נשאר מקום רב לדיון רציני ומעמיק בנושאים הקריטיים המעניינים את הציבור. רבים מהביטויים הללו מלוקטים בחדווה על ידי הדמוקרטים, וללא ספק ימצאו את דרכם לתעמולת הבחירות לנשיאות, באדיבות המפלגה הרפובליקנית. במפלגה עוד זוכרים בגעגועים את הדיבר ה־11 שרונלד רייגן הוסיף בשעתו לעשרת הדיברות: "לא תדבר סרה ברפובליקני אחר". מי שהיטיב להגדיר זאת היה דווקא טד קרוז, שבנאום הניצחון שלו התייחס לבוטות של טראמפ באומרו: "אמריקה צריכה נשיא שיאמר מילים שלא יביכו את ההורים כאשר ילדיהם יחזרו עליהן".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם