ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

ארדן: "נגביל בחוק תכנים ברשתות החברתיות"

כשר לביטחון הפנים פועל גלעד ארדן לעצור את גל הטרור, וכשר לעניינים אסטרטגיים הוא עוקב אחרי איראן ודאעש. בשני התפקידים הוא משוכנע: חייבים לרסן את ההסתה הוויראלית ברשת. ריאיון

 כשגלעד ארדן מונה לשר לביטחון פנים במאי האחרון, ובמקביל קיבל לידיו גם את תפקידי השר לנושאים אסטרטגיים ולהסברה, קשה היה להעריך שמהר מאוד ימצא את עצמו בלב שלוש חזיתות חמות. בינתיים פרץ גל הטרור הפלסטיני, שהציב את המשטרה בלב העשייה הביטחונית. בתחום האסטרטגי ישראל צריכה להיערך ליום שבו יתברר כי איראן ממשיכה לחתור לפצצת גרעין, למרות ההסכם שחתמה עם המעצמות ביולי 2015, ואילו בנושא ההסברה עומד ארדן בראש המאבק נגד ארגוני ה־BDS - התנועה העולמית לחרם ולדה־לגיטימציה של ישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
- "במצב הקיים אי אפשר למנוע את ההתעללות הבאה"
- השופט דחה את בקשת הפירוק לאור סיטי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


שורת המאבקים הללו הביאה את ארדן לאחרונה לפגישה יוצאת דופן עם בכיר ברשת החברתית 'פייסבוק', שהגיע לארץ ממטה החברה בלונדון. הפגישה התקיימה בלשכת ארדן בכנסת. "ההסתה הפרועה ברשתות החברתיות איננה קשורה רק ל־BDS, אלא גם לגל הטרור שעובר עלינו", מסביר ארדן את הרקע לשיחה עם נציג מעצמת האינטרנט. "יש לנו הוכחות חד־משמעיות לקשר הזה. בהודאות שמסרו מחבלים בחקירותיהם הם סיפרו שאת ההחלטה האחרונה לפגוע בישראלים הם קיבלו בעקבות דברים שקראו ברשת".

לדעתך יש קשר ישיר בין ההסתה בפייסבוק ובין הפיגועים?
"חד וחלק".

ומה הציפיות שלך מפייסבוק בעניין הזה?
"אנחנו נמצאים בעידן ביניים. נפגשתי עם שרי ביטחון־פנים מאוסטרליה ומבריטניה, וכמוני הם מתוסכלים מהשימוש שדאעש עושה ברשתות החברתיות כדי להאדיר את עצמו וגם כדי לגייס מצטרפים חדשים לשורותיו. כל המדינות נמצאות בקונפליקט בין חופש הביטוי ובין הצורך לייצר הגנה לציבור, אבל כשאתה יודע שיש ברשת הסתה לרצח וחיזוק לארגוני טרור - חייבים לפעול נגד זה. עדיין לא נקבעו קווים אדומים, אבל זה יקרה לאחר דיאלוג עם פייסבוק וחקיקה שתגביל תכנים ברשתות חברתיות.

"בבדיקה שעשינו גיליתי שלמרות החופש הכללי, פייסבוק בהחלט מוכנה להגביל את התכנים", ממשיך ארדן. "בארה"ב הם קיבלו על עצמם לסגור כל דף שיש בו הצעה למכירת כלי נשק, בהתאם למדיניותו של הנשיא אובמה להילחם במכירת כלי הנשק במדינה. נראה שישראל לא נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של פייסבוק, משום שאין כאן אפילו מנהל אחד בעל סמכות לסגור דף כלשהו. יש בארץ רק אנשי שיווק של פייסבוק, ומי שרוצה להתלונן צריך להגיע עד לסניף בבריטניה. זה לא אפקטיבי.

"אני רוצה להזכיר שפייסבוק איננה גוף וולונטרי, אלא חברה שמרוויחה מיליארדים ויודעת הכול על המשתמשים. הם לוקחים תקציבי פרסום אדירים, אבל לא רוצים לקחת שום אחריות על התכנים בפלטפורמות שלהם. לכן, בתום תקופת הביניים - או שנגבש יחד איתם מגבלות על התכנים, או שמדינות יתחילו לפקח על מה שמתרחש ברשתות החברתיות".

הריאיון עם גלעד ארדן נערך בכנסת. ארדן, 45, נחשב אחד הבכירים בשרי הממשלה. בבחירות האחרונות לכנסת הוא הוצב במקום השני ברשימת הליכוד, מיד לאחר ראש הממשלה בנימין נתניהו. באופן טבעי הוא נחשב אחד מיורשיו הפוטנציאליים. בבוא היום, כמובן.

איך אתה רואה את גל הטרור הפלסטיני שפרץ באוקטובר 2015? במה הוא דומה לאינתיפאדות קודמות?
"אני קצת צעיר מכדי לעשות השוואות, אבל בעיניי כל תקופה היא שונה, גם בהקשרים חיצוניים וגם בהקשר של מה שקורה ברשות הפלסטינית. ככלל, התמונה המתגבשת לגבי גל הפיגועים הנוכחי כל כך מורכבת, שצריך קודם כול לטפל בו ואחר כך לנסות להבין. אני לא חושב שאפשר להשפיע על זה מלמעלה.

"אנחנו צריכים לדאוג שהמצב לא יחריף, ולהתמקד בצעדים טקטיים: לעצור את המפגעים ולטפל באמצעים שיש להם לבצע את הפיגוע. חוסר היציבות ברשות הפלסטינית והתחרות על ההקצנה בין הארגונים ובין המחליפים הפוטנציאליים של אבו־מאזן כיו"ר, משפיעים על המצב בשטח. גם חמאס משפיע על השיח ולוקח אותו לקיצוניות.

"את הדור הצעיר אפשר להסית 24 שעות ביממה, מכל מקום. אלה לא הימים שבהם היית יכול לעצור הסתה על ידי הפצצת תחנת טלוויזיה או הפלת האנטנה של רדיו רמאללה. הדור הצעיר של היום, כפי שהוא מתואר על ידי המודיעין, מושפע גם מתסכולים אישיים ומשפחתיים, ויש כאלה שרוצים לסיים את החיים באופן שבו הם יגיעו לגן עדן, לפי אמונתם".

הבנת גל הטרור היא משימה של המשרד לביטחון פנים או של אמ"ן?
"בראש ובראשונה זו משימה של השב"כ, אבל כולם משתתפים במאמץ. הפוטנציאל של המפגעים גדול מאוד. כלי הנשק הם פעמים רבות סכין או מברג, וההחלטות לבצע פיגוע הן לעתים קרובות ספונטניות. המשטרה מהדקת את שיתוף הפעולה עם השב"כ, והמצב מחייב אותנו למקצועיות. זה משליך על עתיד המשטרה, שהפכה להיות מוטת טכנולוגיה יותר מאשר בעבר".

אתה רואה דמיון בין מה שקורה באירופה בהקשר של דאעש למה שקורה כאן, או שאלו תופעות שונות?
"אני לא רואה הבדל בין אלה שיוצאים לדקור כאן, בהבנה שהם עומדים למות, ובין אלה שמבצעים פיגוע בצרפת או בסן־ברנרדינו בקליפורניה. בעיניי, כמעט בכל המקרים מדובר בפרשנות דתית לציוויים באסלאם. ואני אומר זאת בצער".

מהי הנחת העבודה של המשטרה לגבי גל הטרור הנוכחי - הוא ידעך מעצמו או שדווקא יגבר?
"אני חושב שלאף אחד מארגוני הביטחון אין הערכה מבוססת כמה זמן זה יימשך. עשינו הרבה פעולות טקטיות, משינוי הוראות הפתיחה באש - ואני מציין שמשטרת ישראל כמעט לא השתמשה בירי חי מאז ועדת אור בעקבות אירועי אוקטובר 2000 - דרך מעצרים, שינוי ברישוי כלי הנשק כדי שיוצאי יחידות מיוחדות וקצינים בכל דרגה יסתובבו חמושים כמכפיל כוח, והריסת בתי מחבלים. אתה משתמש בכל כלי שהדמוקרטיה והחוק מאפשרים לך. אנחנו שוקלים גם גירוש משפחות של מחבלים, אבל היועצים המשפטיים מתנגדים לזה בנחרצות.

"ניסיתי לקדם הוצאה אל מחוץ לחוק של ארגונים שהתסיסו באזור הר הבית, כמו התנועה האסלאמית, קנסות על הורי קטינים המשתתפים בפעולות טרור, שימוש במעצרים מנהליים ועוד. עם השנים מתפתחת פרשנות לחוקי היסוד ולזכויות הפרט, ולפעמים זה מתסכל אותך מאוד. גם הריסת בתים שאנו רוצים לעשות מהר היא תהליך. אבל אנחנו חיים במדינה מערבית, ויש סטנדרטים שאנו מחויבים אליהם".

מה לגבי מניעת החזרת גופות של מחבלים?
"באינתיפאדה השנייה, כזכור לך, היה בית עלמין לחללי אויב. כיום, בעצה אחת עם ראש השב"כ, הנחיתי את המשטרה לגבש חבילת דרישות מול החזרה של כל גופה. הקבינט אישר את הצעתי לדרוש שהלוויות של מחבלים ייערכו באישון לילה ולא בתהלוכה גדולה, כתנאי להחזרת כל גופה. הצבא גיבש מדיניות משלו והמשיך להחזיר גופות בשטחים שבאחריותו, יהודה ושומרון. ראש הממשלה אִפשר לי לקבוע מדיניות לחוד, ולשר הביטחון לקבוע מדיניות אחרת בשטחים שבאחריות צה"ל. הצבא חושב שהתסיסה גוברת כשהוא מחזיק גופות, אז הוא מחזיר מיד גופות של מחבלים שנהרגים ביהודה ושומרון. אני מנהל את זה אחרת. בסוף מי מתקפל? המשפחות, לא אני".

בממשלה הקודמת כיהן ארדן תקופה קצרה כשר להגנת העורף, אבל נאלץ לסגור את המשרד לאחר ויכוח קשה על סמכויות עם שר הביטחון משה יעלון. עד היום שר הביטחון והשר לביטחון פנים אינם רואים עין בעין רבים מהנושאים הביטחוניים, והיריבות הפוליטית ביניהם מרה.

כשר טרי לביטחון פנים התעקש גלעד ארדן להעמיד בראש המשטרה אדם שלא צמח בשורותיה. הוא נאלץ לחזור בו מהמינוי המתוכנן של תא"ל במיל' גל הירש למפכ"ל עקב ביקורת ציבורית קשה, אבל מרוצה מאוד ממי שהפך בסופו של דבר לשוטר מספר אחת - סגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך.

"אני מבסוט ממנו מאוד", אומר ארדן על המפכ"ל החדש. "גיבשנו יחד את המדיניות, ואני חושב שהתוכנית שלו בהקשר של קשב לציבור לפי אזורים נכונה מאוד. התוכנית אומרת שכל מפקד תחנה הוא מבחינתו מעין מפקד גדוד אזורי, שהכוח נבנה סביבו. כמו לכל אדם, גם לרוני יש תקופת למידה, אבל אני כבר מרוצה מהכיוונים שהוא הגדיר למשטרה".

איך הצלחת לשכנע אותו לעזוב את השב"כ, אף שהיה מועמד מוביל לתפקיד ראש השב"כ הבא?
"בתחילה הוא סירב להצעתי להתמנות למפכ"ל, והסביר לי עד כמה קשה לו מבחינה נפשית לחשוב על עצמו מחוץ לשב"כ. אמרתי לו שהשב"כ הוא ארגון מסודר ואילו במשטרה יש משבר, ולשמחתי בסופו של דבר הוא הסכים לקחת על עצמו את האתגר".

מבחינת בניין הכוח של המשטרה תחת אלשיך, האם הכיוון הוא יותר שוטרים או יותר טכנולוגיה?
"גם וגם. הכול מתחיל מטיב כוח האדם, ובגלל זה שכר השוטרים ביחידות מסוימות יעלה בחודש הקרוב ב־50 אחוזים בבת אחת. אנחנו בעידן של טרור יחידים, אבל צריכים להיערך גם לאירועים מז'וריים, כמו מלחמה בזירה הצפונית או מערכה דו־זירתית. התפקוד של המשטרה הוא אחד המרכיבים הכי חשובים לחוסן לאומי באירועי חירום. לכל אלה, וגם להתמודדות עם הפרות סדר גדולות, צריך מסה. במקביל, כבר ציינתי כי המשטרה הופכת לגוף מוטה טכנולוגיה. למשל, יחידת הסייבר שלה גדלה בלי הפסקה ומגיעה להישגים יפים".

על מה אתה אמון בכובע השר לנושאים אסטרטגיים ולהסברה?
"המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא 'טייטל'. זה משרד שהוקם ב־2006, נסגר ונפתח שוב ב־2009, ואוחד עם המשרד לענייני מודיעין. זה משרד שראש הממשלה יוצק לתוכו את התוכן שהוא רוצה לתת. אם בעבר זה היה הגרעין האיראני, עכשיו ראש הממשלה הגדיר שהדגש אמור להיות בניית תוכנית להתמודדות טובה יותר עם איום הדה־לגיטימציה. במקביל, אנחנו אחרי ההסכם עם איראן, וחלק מהמשימות של ישראל הוא מעקב הדוק אחר ההפרות מצד איראן של סעיפי ההסכם עם המעצמות, ואחר היותה מדינה מלבת טרור".

מה אתם עושים כדי לעקוב אחרי יישום ההסכם?
"עושים מה שעושים בגופים המקצועיים המודיעיניים. תפקידי הוא להציף את זה מול דרגים מקצועיים ומדיניים".

בינתיים האיראנים מקיימים את ההסכם?
"אני יכול להגיד שההערכה היא שהם יקיימו את ההסכם בתקופה הראשונה. מכיוון שמדובר באנשים חכמים, הם יעשו הכול כדי למקסם את היתרונות הכלכליים האדירים שיש בו מבחינתם ולמצות אותם. מה יקרה בהמשך? אנחנו עוקבים כל הזמן. ראש הממשלה עשה ככל יכולתו כדי למנוע את ההסכם, ואף מעבר לזה. אנחנו לא יכולים למנוע מהממשל האמריקני לעשות משהו שהוא לא רוצה בו. אנחנו בגיבוש מדיניות למצב שאחרי ההסכם, ועדיין מנסחים אותה. כל האופציות נותרות על השולחן".

אנחנו נערכים למצב של איראן גרעינית? זה יהיה במסגרת המשרד שלך?
"תרשה לי לא להתייחס. כרגע זה לא במשרד שלי".

הניסיון של ישראל למנוע את ההסכם גרם לאיבוד האמון של מעצמות ה־P5+1, ובעיקר של האמריקנים. לא כן?
"זה לא נכון. אפילו בשבועות האחרונים הקשר נמשך. אני חושב שהמעצמות מכירות בידע, ביכולות ובניסיון של הישראלים, ונעזרות בנו. בדרגים המקצועיים הקשר לא נפרם. ברור שהמחלוקת המדינית־פוליטית נתנה את אותותיה, אבל היום, אחרי שההסכם הפך לעובדה מוגמרת, זה אחרת. בין ראש הממשלה לנשיא אובמה יש מחלוקות לא רק בנושא האיראני אלא גם בעניין הפלסטיני ובכל מיני נושאים, אז אני לא רוצה לבודד נושא כזה או אחר.

"ככלל, אילו לא העלינו כמה נושאים לסדר היום, ההסכם עם איראן היה הרבה יותר גרוע. הנה, לאחרונה הוטלו עיצומים על איראן בנושא הטילים הבליסטיים. גם המעקב אחרי איראן בנושא תמיכה בטרור, זה משהו שהמעצמות משתתפות בו. ברור שלצדדים שהיו חלק מההסכם יש אחריות גדולה לוודא שאיראן לא מנצלת אותו לתמיכה מוגברת בטרור. בהקשר הזה, המשרד שלי ואני נעקוב ונציף ככל האפשר, מי היא איראן ולאן היא חותרת".

לראייתך, מה האתגר האסטרטגי המרכזי של ישראל - חיזבאללה, הזירה הפלסטינית או איראן?
"איראן היא העניין המרכזי, גם בנושא הגרעיני וגם בהקשר הקונבנציונלי. חיזבאללה בלבנון הוא בעצם השליח שלה".

מהי התפיסה המרכזית של המאבק בחרם על ישראל ובתנועת הדה־לגיטימציה?
"אין מדינה בעולם שיש עליה איום כזה של דה־לגיטימציה. הוחלט לרכז את המאבק במשרד אחד, משום שהנושא הזה קשור להרבה מאוד משרדים - חוץ, כלכלה, חינוך, משפטים. יש מתקפה מצד פיפ"א, אוניברסיטאות וכל מיני גופים נוספים. נדרש גורם מתכלל ומתאם - משרד שהעניין נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. כמו הטיפול בעורף בשעתו, ששום משרד לא שם את הנושא בראש סדר העדיפויות, ולכן ניסיתי להקים בזמנו את המשרד להגנת העורף.

"לגבי ה־BDS, נאבקתי שיינתנו תקנים לאנשים שיעסקו רק בעניין הזה. יש העצמה ביכולת של הממשלה לתת מענה לאיום וגם לאסוף מודיעין באופן קבוע, כדי לדעת אילו מתקפות יהיו עלינו. אם אין שר שממונה על העבודה הזו, זה לא מתקדם. מאז תחילת 2016 יש לנו במשרד מנכ"לית שעובדת על הנושא מבוקר עד ליל (תא"ל במיל' סימה ואקנין־גיל, לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית - ע"ר). היא בונה את תוכנית המאבק.

"השגתי לטובת המאבק תקציב שלא היה בעבר. מישהו מנע משרי החוץ לשים על הנושא 100 מיליון שקל? לא. אז הנה הגיע מישהו שזה המאבק הפוליטי שלו והוא חשוב לו, ויש מצב שאני יכול לשבת עם ארגונים יהודיים ופרו־ישראליים כדי להיאבק יחד איתם באיום. אני לא מתחרה במשרדים אחרים או בארגונים אחרים".

הטכנולוגיה יכולה להיות חלק מהמענה?
"חד וחלק כן. אמרתי את זה בכנס סייברטק 2016. יש לאיום גם השפעות פיזיות כמו הסתה שגורמת לדקירות, ויש היכולת להשניא את ישראל על ציבורים רחבים שלא מודעים למה שקורה כאן ולא מכירים את הסכסוך. המטרה שלהם היא להשניא אותנו על דור המנהיגות הבא של אירופה וארה"ב, ולבודד את ישראל. עם כל הידע שיש בישראל ועם יכולות ההיי־טק והסייבר, אנחנו יכולים לתת לזה גם מענה טכנולוגי. לכן, המשרד שלי ייתן כתף לשיתוף פעולה עם טכנולוגיות שיְיוצרו כדי להילחם ב־BDS".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg