רשם העמותות בעבר: בעד החמרת חוק השקיפות
בריאיון ל-nrg האשים עו"ד עמירם בוגט: "רוב המדינות רוצות לקדם אג'נדה אחרת מזו של השלטון הנוכחי, לא בטוח שטובתה של מדינת ישראל לנגד עיניהן". עם זאת, גם הוא מודה: "לנשיאת תג במדינה יהודית יש טעם לפגם"
איך הפכו העמותות לקובעות סדר יום ציבורי? האם חוק השקיפות (חוק העמותות) שיזמה שרת המשפטים איילת שקד הוא צעד נכון? בריאיון עם nrg מציג רשם העמותות לשעבר, עו"ד עמירם בוגט, את החשיבות באישור חוק השקיפות (בשמו השני חוק העמותות) ואת התפקיד הייחודי שממלאות עמותות בחברה הישראלית.עוד כותרות ב-nrg:
הנרצחת בב"ש: אשת עד מדינה שהפליל ראש ארגון פשע
נתניהו לח"כים הערבים: "נפלתם על השכל?"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בתקופתי כרשם, גילינו עמותה שקיבלה כסף בסכום ענק מהאיחוד האירופי במטרה מוצהרת לשנות את דפוסי הבחירה של עולים מחבר הלאומים מימין לשמאל", סיפר בוגט. "הפטרוניזם של העניין הזה, שהאיחוד האירופי קובע בצורה גזענית שיהודים ממוצא מסוים יצביעו לפי דפוס מסוים, זה דבר שהוא לא ייאמן, וזה אפילו פחות ייאמן שהם מנסים להשפיע על הסקטור הזה כקבוצה. פעם הבאה זה יהיה עולים ממקום אחר, או אנשים בעלי צבע כזה או אחר. אלה דברים זוועתיים. זה דבר שלא צריך להיות, או לפחות שידעו על כך"
מדוע עמותות הימין לא נתמכות על ידי מדינות זרות?
"רוב המדינות הריבוניות מחוץ למדינת ישראל רוצות כנראה לקדם אג'נדה אחרת מזו של השלטון הנוכחי. אני לא בטוח שלנגד עיניהן עומדת טובתה של מדינת ישראל".
בוגט עצמו, שהיה רשם העמותות עד שנת 2003, השתתף בדיונים על גרסה מוקדמת ודרמטית בהרבה מחוק העמותות שיזמה שקד. בדיונים בוועדת הפנים שעסקו אז בחוק, בוגט הביע תמיכה לא רק בהגברת השקיפות על עמותות שממומנות על ידי "ישות מדינית זרה", אלא גם בהטלת איסור על עצם קבלת התרומות האלו, כפי שהחוק הציע בזמנו.
"כבר בעבר הנושא של העמותות עלה לסדר היום", הזכיר בוגט. "החידוש בחוק הנוכחי הוא שצריך למעשה בכל פנייה להודיע שפונים מטעם עמותה ממומנת על ידי ריבון זר, ולא רק לדווח על כך בדוחות שהיא מגישה ובפרסומים שלה".
בוגט ציין עוד כי החוק הקודם הבחין בין שני סוגים של עמותות – כאלה שעוסקות בתחומי רווחה ומעניקות שירות לציבור או למוסדות פרטיים (כמו מוזיאון ישראל למשל), לבין עמותות שתכליתן לשנות את סדר היום הציבורי, וזאת בניגוד לחוק המוצע כיום.
"בשעתו תמכתי בחוק יותר דרמטי, שאסר על קבלת כספים מסוג מסוים של עמותות, אבל אז הייתה הפרדה בין עמותות שנותנת למשל שירותים לאוטיסטים לבין עמותות שמשפיעות על סדר היום הציבורי", הסביר בוגט.
העמותות שמקדמות סדר יום ציבורי נקראות עמותות סנגור. לדברי בוגט, בישראל עדיין אין הגדרה בחוק שמפרידה בין עמותות העוסקות בקידום אג'נדה פוליטית לעמותות שעוסקות בפעילות חברתית גרידא, וזאת בניגוד למצב המקובל במרבית מדינות המערב. למרות זאת, החוק מאפשר לשרת המשפטים לקבוע בתקנות אבחנות בין פעילות עמותות שונות, ובכך להפוך את החוק לרלוונטי רק לעמותות סנגור.
אלא שבשטח, לפי בוגט, אין לאבחנה הזו חשיבות מעשית. "המדינות הזרות תורמות רק לעמותות סנגור. אני לא מכיר מקרה שעמותות שאינן עמותות סנגור מקבלות כסף מהאיחוד האירופי. בכל מקרה, אני תומך בחוק הנוכחי, והייתי מעדיף אפילו חוק יותר מחמיר".
למרות תמיכתו בחוק, בוגט הודה כי הוא מודע לקושי שבהטלת חובה על ענידת תג על נציגי עמותות שמקבלות מימון ממדינות זרות: "הנושא של תג שבמדינת ישראל כמדינה יהודית יש לו טעם לפגם. אני מבין שגם המחוקקים מגיעים לאותה מסקנה". כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה שקד הודיעו על כוונתם לוותר על החובה לענוד תג.
האם אתה סבור שיש להבחין בין עמותות שממומנות על ידי מדינות זרות לעמותות שמקבלות מימון מגופים פרטיים, לעניין השקיפות?
"אין שום בעיה שאדם פרטי יתמוך בשינוי במדינת ישראל, חוץ מגבולות הגזרה של שמירה על היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. לסוחר סמים למשל, אין אינטרס ריבוני לשנות את אופייה של מדינת ישראל. הוא אולי ירצה לשנות את הלגליזציה במדינת ישראל. זה לא מאיים על הריבונות שלנו".
כשנה לאחר פרישתו הקים בוגט משרד עורכי דין המתמחה במתן שירותים משפטיים לעולם העמותות ולמגזר השלישי. כמה שנים לאחר מכן הצטרף אליו עו"ד ירון קידר, שהחליף אותו בתפקיד רשם העמותות.
"אנחנו המשרד היחיד במדינת ישראל שתחום עיסוקו הוא רק בתחום המלכ"רים (מוסד ללא כוונות רווח, א"ס), החל"צים (חברה לתועלת הציבור) וההקדשות. אנחנו מכירים את הפסיקה והנהלים בתחום הזה"", התגאה בוגט.
למרות השותפות הפורייה ביניהם, בוגט וקידר חלוקים בעמדותיהם לגבי חוק העמותות. בריאיון לירון לונדון בערוץ 10 בנובמבר האחרון הביע קידר את התנגדותו לחוק במתכונתו וטען כי הוא "מיותר".
"אני וירון חברים מצוינים ושותפים מצוינים, ואנחנו באים מהשקפות עולם פוליטית ודתית שונות", אמר בוגט. "ברור שהוא (קידר, א"ס) יכול להתנגד לזה, ויש לו כנראה סיבות משפטיות חזקות להתנגד לזה. גיוון הדעות זה אולי סימן היכר של המשרד שלנו. אני חושב שזה חוק טוב, ושאסור לכל מישהו שחרד לדמוקרטיה הישראלית שיאפשר ויעודד השפעה של מדינות זרות ושל סדר היום במדינה שלנו".
חוק העמותות נידון בתקופה שבה עמותות רבות מימין ומשמאל נמצאות במרכז סדר היום הציבורי. "שוברים שתיקה", "בצלם", "עד כאן", "אם תרצו" הן רק חלק מהרשימה. בוגט הסביר כי הסיבה שהעמותות הפכו לכוח משמעותי כל כך נובעת דווקא מאופיין הייחודי, המאפשר להן להפוך ל"מנוע לשינויים חברתיים".
"ככל שהמדינה תיתן למגזר השלישי כר יותר נוח לפעול, זה יביא למהפכות ושינויים חברתיים שהם לטובת האזרחים ולא תמיד לטובת השלטון", סיכם בוגט. "אלו גופים שהרבה בעלי הון מוכנים לתת להם כסף כדי לקדם את האג'נדה שלהם. שלטון הוא דבר שמרני, ביזנס, רוצים לעשות כסף, והמגזר השלישי רוצה לקדם שינוי. הכוח של הגופים האלו הוא שהם מחוברים לשטח ולבעיות האמיתיות שקורות בשטח. אנחנו מדברים על זה אנשים שפועלים מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך מניע כספי, וזה הבדל עצום".
אקו"ם