ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

סקר ענק: כמחצית מהיהודים מעוניינים בגירוש הערבים מישראל

רק 8% מהיהודים מזהים את עצמם כ"שמאל", ו-42% סבורים שבנייה בהתנחלויות תורמת לביטחון. 87% חגגו את ליל הסדר ו-40 אחוז מהחילונים לא מאמין באלוהים. סקר נרחב של מכון הסקרים "פיו" מארה"ב חושף את פניה של החברה הישראלית

תומכים בגירוש ערבים, נמנעים מלהזדהות כשמאל, תומכים בבנייה בהתנחלויות, מתנגדים לנישואים רפורמים, וסולדים מחתונה של ילדיהם עם בני מגזרים שונים: כך נראים פניה של החברה הישראלית כפי שעולה בסקר ענק בו השתתפו כ-5,600 נשאלים, שערך מכון הסקרים האמריקאי pew research center בקרב האוכלוסייה בישראל. הסקר מצא נתונים משמעותיים במיוחד בנוגע לפילוג בין ערבים ליהודים בישראל ואף בתוך בין הפלגים השונים בתוך הציבור היהודי. תוצאות הסקר הוגשו היום (שלישי)  לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

באחד הממצאים הבולטים בחריפותם בסקר עלה כי מחצית מהיהודים הישראלים סוברים שיש לגרש או לסלק את הערבים מישראל, כך עלה מתשובות הנשאלים. בסקר נשאלו המשיבים האם הם מסכימים בהחלט, מסכימים, מתנגדים או מתנגדים בהחלט לקביעה כי "יש לגרש או לסלק ערבים מישראל".  רק בקרב החילונים עמדה זו מהווה מיעוט (36%).
 
מנגד, חלה ירידה דרמטית באמון שנותנים הערבים בפיתרון שתי המדינות. בעוד שבשנת 2013, כשלושה רבעים מהערבים הישראלים (74%)  אמרו כי פתרון כזה הוא אפשרי, נכון לתחילת 2015 רק 50% דבקים בעמדה זו. יש לציין כי הסקר נפתח בשנת 2014, והסתיים מספר חודשים לפני גל הטרור הנוכחי, שהחל בספטמבר 2015.

מבחינה פוליטית, מצא הסקר כי רק חלק קטן של 8% מהציבור היהודי בישראל מזהה את עצמו עם השמאל. בעוד בקרב החילונים התוצאה היא הגבוהה ביותר בתשובה לשאלה זו, אך עדיין עומדת על 14% בלבד. התוצאות מלמדות כי חרדים, מסורתיים ודתיים מזהים את עצמם בצורה דומה יחסית עם המרכז והימין, בעוד שהחילונים מזהים את עצמם בעיקר עם המרכז.

ככלל, יותר דתיים ממקמים את עצמם בימין הפוליטי (56%) מאשר במרכז (41%). חרדים, לעומת זאת, נוטים בערך במידה שווה למקם את עצמם במרכז האידאולוגי (52%) ובימין (47%) והדבר נכון גם לגבי מסורתיים. רוב החילונים (62%) מגדירים את עצמם כנוטים למרכז.
 
במישור הפוליטי, היהודים הישראלים שהשתתפו בסקר (42%) אומרים כי המשך הבניה בהתנחלויות עוזר לביטחון ישראל. 30% סוברים שהן מזיקות לביטחון. בקרב חילונים הרוב (42%) סבור שההתנחלויות מזיקות למדינת ישראל, ו-31 % סוברים שהן תורמות לה. בקרב חרדים מחצית מהמשיבים סוברים שהן מסייעות, ו-13% סוברים שהן מזיקות. בקרב מסורתיים - 45% סוברים שהן תורמות, ו-22% חושבים שהן מזיקות לביטחון ישראל.

בנוסף, נמצא גם כי רק רוב קטן בקרב החילונים (56%) סבור כי ישראל ומדינה פלסטינית עצמאית יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, כשקבוצות אחרות הדעה הנפוצה היא כי פתרון של שתי מדינות החיות בשלום אינו אפשרי.

עוד מבחינה פוליטית, בשנים 2014-2015, כשלושה מכל עשרה יהודים הרגישו "קרובים ביותר בדעותיהם" למפלגת הליכוד בראשות נתניהו.

בסקר התבקשו המשיבים לומר, במילים שלהם, מהי לדעתם הבעיה הגדולה ביותר לטווח ארוך שעומדת בפני ישראל. כארבעה מכל עשרה יהודים ישראלים ציינו בעיות כלכליות (אי- שוויון, עליית מחירי הדיור ועוד). שיעור דומה ציינו בעיות בטחוניות שונות (אלימות וטרור, האיום האיראני) כבעיה הגדולה מכולן. ערבים, לעומת זאת, נוטים לציין בעיות כלכליות יותר מאשר כל תשובה אחרת.
   
"האוכלוסיה היהודית במדינה נותרה מאוחדת מאחורי הרעיון שישראל היא מולדתו של העם היהודי וארץ מקלט חיונית מפני האנטישמיות הגואה ברחבי העולם. אך יחד עם מקורות אחדות אלה, מצא הסקר שסעים עמוקים בחברה הישראלית – לא רק בין יהודים ישראלים לבין המיעוט הערבי בארץ, אלא גם בקרב תת- קבוצות בקרב היהודים בישראל", כך נכתב בדברי ההסבר לסקר. "יהודים המגדרים עצמם כדתיים מאוד וכחילונים מתגוררים אמנם באותה מדינה קטנה וחולקים מסורות רבות, אך במידה רבה הם חיים בעולמות חברתיים נבדלים, עם מיעוט יחסי של חברים קרובים ונישואים עם בני זוג מחוץ לקבוצה שלהם".

הסקר שערך מכון Pew Research Center  התבצע באמצעות ראיונות פנים-אל- פנים שנערכו בעברית, בערבית וברוסית בקרב 5,601 ישראלים בוגרים (גילאי 18 ומעלה) בין חודש אוקטובר 2014  לחודש מאי 2015. הסקר משתמש בהגדרות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל לגבי אוכלוסיית ישראל, אשר כוללת יהודים שגרים ביהודה ושומרון וכן ערבים תושבי מזרח ירושלים.

הנשיא ריבלין ברך את עורכי המחקר ואמר: ״זהו סקר שצריך לעמוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל. יש בו ממצאים מטלטלים שחייבים לעורר את החברה הישראלית לחשבון נפש ולבחינה ערכית. כואב לי לראות את הפער שקיים בתודעת הציבור, דתיים כחילוניים, בין מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. בעיה נוספת זה היחס לאזרחי ישראל הערבים. יש פער תפיסתי בין האופנים שבו ערביי ישראל רואים עצמם באחוזים גבוהים מאד כמופלים לרעה, ואילו היהודים בטוחים שאין שום אפליה. שנים רבות שאני אומר ששאלות חברתיות הם אסטרטגיות לא פחות משאלות ביטחוניות. אני מודה לכם ומקווה שנמצא את הדרך להכיר טוב יותר את החברה הישראלית ואת האתגרים וההזדמנויות העומדים בפניה״.

בחלק שבחן את ההתפלגות החברתית לפי השקפה דתית, חולקה החברה היהודית לארבעה חלקים: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. החברה החילונית מהווה 40% מאזרחי ישראל, המסורתיים מהווים 23% מכלל האוכלוסייה, הדתיים 10% והחרדים 8%. זאת לאחר שכמעט כל הנשאלים היהודים הגדירו את עצמם כמתייחסים לאחת מהקבוצות הללו. הציבור הלא יהודי המחולק במחקר למוסלמים, נוצרים ודרוזים, מהווה 18% מכלל האוכלוסיה. אחוז נוסף מורכב מבני דתות אחרות ומחסרי דת.

בנוגע לשאלות בנושאי דת ומדינה, נמצא כי מרבית אזרחיה היהודים של מדינת ישראל מתנגדים להפיכת ההלכה לחוק. מנגד, בקרב החרדים (86%) והדתיים (69%) נמצא רוב מכריע לשינוי שכזה. בהמשך לכך נמצא כי 47% מסך החברה היהודית מתנגדים להעניק רשות לנשים להתפלל בקול ברחבת הכותל המערבי, ו-54% מתנגדים למתן הרשאה לרבנים רפורמים וקונסרבטיבים לערוך נישואים בישראל.
  

נושא התחבורה הציבורית משמשת סלע מחלוקת בכמה נושאים בין דתיים לחילונים. רוב מכריע בקרב חרדים ודתיים סבור כי יש להפסיק את התחבורה הציבורית בכל המדינה ביום השבת, ואילו רוב החילונים (94%) מתנגדים להפסקת התחבורה הציבורית כולה בשבת. בקרב מסורתיים 44% חושבים שיש להפסיק את פעילות התחבורה הציבורית בשבת בכל המדינה, ו-52% מעדיפים כי אוטובוסים, רכבות או אמצעי תחבורה ציבורית אחרת יפעלו לפחות בחלק מהמקומות.

העירוב של גברים ונשים בציבור הוא נקודת מחלוקת נוספת. רוב איתן בקרב החרדים (%62) תומך בהפרדה
מגדרית בתחבורה ציבורית המשמשים את בני הקהילה החרדית. בקרב חילונים, לעומת זאת, רק %5 תומכים במדיניות זו. רוב מכריע בקרב החילונים 93% מתנגדים לאכיפת הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית כלשהי, גם אם זו משמשת חרדים.

תוצאות הסקר מלמדות כי בין הפלגים השונים בחברה הישראלית, כולל המיעוט הערבי, קיימים הבדלים מהותיים שהתחדדו עם השנים, הן בהקשרים חברתיים והן בהקשרים פוליטיים. עורכי הסקר מצאו כי "נישואי תערובת" בין יהודים לערבים הם תופעה נדירה, אולם כך גם בין הקבוצות השונות בתוך החברה הישראל.
 
בציבור החרדי והדתי רוב מכריע (95% ו-81% בהתאמה) אמרו כי הם לא יחושו בנוח אם ילדיהם יתחתנו עם חילונים. בקרב הנשאלים החילונים, נמצא כי 93% לא ירצו שילדיהם יתחתנו עם חרדי, ו-83% עם דתי.

רק בקרב הציבור המסורתי יש נכונות גבוהה יחסית להתחתן עם דתי או חילוני, כשרוב הנשאלים המסורתיים (69%) אמרו כי לא יחושו בנוח אם ילדיהם יתחתנו עם חרדי.

בנוסף נמצא כי מסורתיים הם הקבוצה היהודית היחידה שחבריה נוטים יותר מאחרים לפתח קשרי חברות עם אנשים ממגוון קבוצות יהודיות אחרות. רק כמחצית מהמסורתיים (%48) אמרו שרוב או כל החברים הקרובים שלהם הם מסורתיים, כשבקרב חרדים וחילונים, כתשעה מכל עשרה בוגרים אומרים שרוב או כל החברים הקרובים שלהם משתייכים לאותה תת-קבוצה יהודית כמוהם.

בכל הנוגע לנישואים בין המגזר היהודי ללא יהודי, נמצא כי רוב מוחלט של הנשאלים בחברה היהודית (97%) ענו כי הם אינם רואים בעין יפה נישואים לאזרחים מוסלמים. 82% מקרב המוסלמים השיבו תשובה דומה כלפי נישואים עם יהודים.

כתשעה מכל עשרה חרדים (%91), כשמונה מכל עשרה דתיים (%80)  וכשישה מכל עשרה מסורתיים (%59) רואים את עצמם קודם כל כיהודים, בעוד ששישה מכל עשרה חילונים (%59) סבורים להפך ואומרים כי הם רואים את עצמם קודם כל כישראלים.

הסקר בחן את המחוייבות הדתית של הנשאלים לקיום מצוות. נמצא כי 76% מהחרדים מתפללים לפחות פעם אחת ביום, כשבקרב הדתיים קיים שיעור נמוך יותר (58%). בקרב החילונים רק 1% מהנשאלים השיבו כי הם מתפללים בכל יום, בעוד שאצל המסורתיים נמדד שיעור של 21%.
  

הבדל נוסף בין הקבוצות הדתיות בחברה היהודית בישראל נוגע לנסיעה בשבת: שיעור כמעט אפסי בקרב החרדים והדתיים אמרו כי הם נוסעים ברכב בשבת, כשמנגד כמעט כל החילונים (%95) נוסעים בשבת. בקרב המסורתיים השיבו 53% מהנשאלים כי הם נוסעים בשבת.

עוד נמצא כי בחברה החילונית נתפסת הדת כעניין של מוצא ותרבות ולא כחובת דתית. כך למשל, אמרו 40% מהחילונים שהשתתפו בסקר כי הם אינם מאמינים באלוהים, אולם 87% מהחילונים חגגו את ליל הסדר האחרון. בנוסף נמצא כי ערבים בישראל ובבפרט מוסלמים – מקפידים יותר על מצוות הדת מאשר היהודים בכללותם. שני שלישים מהערבים הישראלים אומרים כי הדת חשובה מאוד בחייהם, לעומת רק 30% מהיהודים.

הסקר גם מצא כי חרדים וחילונים נוטים יותר להגדיר עצמם כיהודים אשכנזים, בעוד שדתיים ומסורתיים נוטים יותר להגדיר את עצמם כיהודים מזרחיים. עוד נמצא כי חלה עליה בשיעור המוסלמים באוכלוסיה הכללית, וכן נמצא כי חלה עליה איטית בשיעור היהודים המשתייכים לזרם האורתודוכסי.

הסקר הוגש לנשיא ריבלין, שציין בנאום שנשא ביוני 2015 כי אחד האתגרים המשמעותיים של החברה הישראלית נוגע ליחסים בין "ארבעת השבטים" שלה: החילוני, החרדי, הדתי והערבי. ריבלין כינה אז את השינויים הדמוגרפים ששינו את מערך הכוחות בין "השבטים" השונים כ"סדר ישראלי חדש" שמצריך חשיבה מחודשת על יצירת תחושת השיתופיות בחברה הישראלית.

"האוכלוסיה היהודית במדינה נותרה מאוחדת מאחורי הרעיון שישראל היא מולדתו של העם היהודי וארץ מקלט חיונית מפני האנטישמיות הגואה ברחבי העולם. אך יחד עם מקורות אחדות אלה, הסקר מצא שסעים עמוקים בחברה הישראלית – לא רק בין יהודים ישראלים לבין המיעוט הערבי בארץ, אלא גם בקרב תת- קבוצות בקרב היהודים בישראל. יהודים דתיים מאוד וחילונים מתגוררים באותה מדינה קטנה וחולקים מסורות רבות, אך במידה רבה הם  חיים בעולמות חברתיים נבדלים", כך נכתב בפתיחת הסקר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg