ראשי » חדשות » משפט ופלילים

המדינה מערערת על פסק הדין בפרשת מני נפתלי

הפרקליטות הגישה ערעור בשם רה"מ וסמנכ"ל בית רה"מ. בערעור, שהתמקד בהנחות המשפטיות שעמדו בבסיס פסק הדין ולא במישור העובדתי, נטען כי בית הדין הארצי לעבודה טעה כשקבע כי יש לפצות את נפתלי על אי קיומה של "הבטחה שלטונית" ועל העסקה פוגענית

המדינה ערערה היום (ה') לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו שניתן בתביעה שהגיש מני נפתלי נגד שרה נתניהו בבית הדין האזורי בירושלים. בערעור נטען כי בית הדין טעה כשקבע כי יש לפצות את נפתלי על אי קיומה של "הבטחה שלטונית" בנוגע למתן תקן קבוע של עובד מדינה, וכן כי טעה בכך שקבע כי יש לפצות את נפתלי בגין העסקה פוגענית כשהוא מתבסס על הצעת חוק בנושא שעברה בקריאה טרומית בלבד.

עוד כותרות ב-nrg:
דיווח: אבו מאזן דחה את תכנית השלום של ביידן
150 קלסרים: החל משפט הרב הראשי לשעבר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כזכור, נתניהו כלל לא הייתה צד להליך המשפטי שהתנהל בפני שופטת בית הדין האזורי לעבודה דיתה פרוז'ינין. נתניהו פנתה אף היא לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לערער וזאת למרות שלא הייתה צד להליך. עדיין לא ניתנה החלטה בנושא זה. בניגוד לערעור שהגישה היום המדינה, נתניהו ערערה על הקביעות העובדתיות נגדה.

הערעור שהגישה הפרקליטות בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועזרא סיידוף, סמנכ"ל בית ראש הממשלה, לא עסק במישור העובדתי אלא רק בהנחות המשפטיות שעמדו בבסיסו של פסק הדין.

המדינה טענה בערעור כי פסק הדין שכלל תשלום פיצויים בסך 155,000 שקלים לנפתלי (בנוסף ל-15,000 שקלים על הוצאות משפט) הסתמך על החוק למניעת העסקה פוגענית – שאושר רק בקריאה טרומית.

"דומה הדבר למיסוד עילת תביעה במשפט העבודה נגד מעסיק בגין אי טיפול בהטרדה מינית טרם חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית אשר הגדיר מהי הטרדה מינית ומה הם חובותיו של המעסיק בטיפול ובמניעה של הטרדה מינית בין עובדיו", נכתב בערעור.

טענה נוספת נגעה לכך שלמרות שנפתלי טען כי ההתעמרות כלפיו בוצעה על ידי שרה נתניהו, הוא לא צירף אותה כנתבעת בתיק. "אפשר לשער כי כך פעל משעה שסבר שאין לבית הדין העבודה סמכות לדון בעניינה כלל ועיקר. הדבר אך מבטא את האנומליה המשפטית שנוצרה, אשר כבר הונחה לפתחה של ערכאה הערעור בדמות של ערעור שהוגש מטעמה של אשת ראש הממשלה", נכתב בערעור שהתייחס לעובדה כי מרבית הטענות העובדתיות בפסק הדין נוגעות לנתניהו, שכלל לא הייתה נתבעת ולא יכולה הייתה להביא עדים מטעמה.

טענה מרכזית נוספת נגעה לטענת נפתלי לפיה קיבל "הבטחה שלטונית" מסיידוף לגבי קבלת תקן של עובד מדינה קבוע. המדינה טענה כי סיידוף כלל לא היה מוסמך להבטיח זאת. בשל העובדה כי משרות בשירות הציבורי מאושרות על ידי מספר גורמים, נטען בערעור כי "בהיבט המשפטי אין גורם במדינה שיכול ליתן הבטחה שלטונית בת תוקף לפיה עובד מסוים יהיה עובד בכתב מינוי".

 
המדינה אף טענה כי השופטת פרוז'ינין טעתה כשדנה בטענה החלופית שהציג נפתלי – הטענה כי הוטעה לחשוב שימונה כעובד מן המניין (שאינה הבטחה שלטונית). "הטענה נטענה בעלמא[...] זה לא היה נכון מן ההיבט של הזכויות הדיוניות וממהותם של דברים, שבית הדין קמא ידון בטענת ההטעיה על פני חמישה עמודים מפסק הדין ויקבע בהמשך לכך שיש לפסוק למשיב סעד בגין הטעיה".

בנוגע לקביעה כי לנפתלי לא נאמר כי עליו להיות בעל השכלה אקדמית כדי לקבל תקן של עובד מדינה, נטען בערעור כי "אדם אשר מבקש לראות עצמו כמועמד למשרה (שכלל איננה מתפרסמת מטעם המעסיק) אשר ביוזמתו בוחר בקפידה את התפקיד שאותו הוא מבקש למלא, חזקה עליו שיבדוק ויברר את הפרטים הנדרשים להבטחת שאיפותיו התעסוקתיות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg