טרנד בנורווגיה: צעירים מדמים יום במחנה פליטים
כחלק מטקס ההתבגרות, הורים רבים שולחים את ילדיהם ל-24 שעות שבהן יחוו את החיים כמבקש מקלט במדינה הסקנדינבית
נורווגיה עמדה בפני ביקורת חריפה במהלך גל הפליטים האחרון ששוטף את אירופה. שוודיה וגרמניה למשל התלוננו על שיעורי הקבלה הנמוכים של מהגרים למדינה הסקנדינבית. נורווגיה גם עלתה לכותרות כאשר החליטה שפליטים שלקחו את הנתיב הארקטי בשביל להיכנס לתוך המדינה יישלחו בחזרה לרוסיה.
עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- חי מבלגיה: שוטרים נפצעו במצוד אחר חשודים בטרור
- התעללות במתעלל: יוזף פריצל הוכה קשות בכלא
- מנהיג כורדי: "טורקיה צריכה לצפות לנקמתנו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עמדותיה הנוקשות של המדינה הפתיעו בתחילה רבים, בייחוד מכיוון שבאופן היסטורי שיחקה נורווגיה תפקיד של מופת בכל הקשור לקליטת מהגרים ושימשה כיעד למבקשי מקלט ממדינות שנרדפו בשל מלחמה או עוני.
אבל יש קבוצה אחת של נורווגים שעשויים להיות מופתעים במיוחד – ועשרות אלפים שחוו בעצמם את החיים כפליטים בשנים האחרונות, או לפחות העמידו פנים ככאלה למשך יום אחד.
בכל שנה מבקשים אלפי הורים מילדיהם לחיות במחנות פליטים מזויפים בשביל לחוות את הרגשת הסבל של מיליוני בני אדם. "המחנה אמור לתת לבני הנוער את התובנה הקטנה וההרגשה כיצד זה להיות פליט", אמר קנת ג'והנסן, מנהל הארגון 'פליטים נורווגיה', שאחראי על המיזם.
הארגון מבקש ליצור אווירה אותנטית: ניתן לשמוע סירנות בתוך המחנה ומסביב לו, לבני הנוער ניתנת כמות מזון מינימלית, והם מוכרחים לישון במגורים צפופים במסעם הדמיוני מסודן לנורווגיה. באמצע הלילה, "מתקפה" על המחנה מאלצת את המשתתפים לשנות את מיקומם במידות חום שנושקות לקפיאה – כך לפי תיאור החיים שפרסמה באחרונה סוכנות הידיעות "אי-אף-פי".
"התוצאה שאנו מקווים להשיג כאן היא להעניק לבני הנוער קצת זווית ראייה על העולם, ולהראות להם כמה בני מזל הם לחיות במדינה שלווה כמו נורווגיה", אמר ג'והנסן.
החוויה אמורה להראות גם שהפליטים נלחמים לא רק במידות החום הקיצוניות ובתשישות, אלא גם בביורוקרטיה ובמכשולים חוקיים, אפילו אחרי בואם לאירופה. בינואר ביכו הנורווגים את מותו של פליט שנתקע במעמד של פליטות במשך למעלה מ-25 שנה. המקרה האיר את העולם המסובך של בקשת המקלט שהוא חלק מחוויית המחנה.
"בני הנוער מרגישים כיצד הביורוקרטיה עובדת לעתים קרובות נגדם", אמר ג'והנסן. הוא ועמיתיו לעבודה מקווים שבאמצעות הפעלת המחנה הם יכולים לגרום לנורווגים הצעירים לחוש מעט יותר אמפתיה, "רבות מהתגובות שקיבלנו מתמקדות במזל הרב שהמשתתפים חשים כי זכו בו במסגרת חייהם בנורווגיה".
הרעיון של מחנות כאלה, שפותח במקור בדנמרק ב-1987, התפשט במהירות. בנורווגיה למשל יש שני מיזמים דומים. הארגון 'פליטים נורווגיה' הקים את המחנה הראשון שלו לפני 12 שנים. עד כה כ-80 אלף בני נוער נורווגים בילו 24 שעות במחנה – ממוצע של 5,000 בני אדם בשנה.
אז מדוע הנורווגים כה נלהבים על שליחת ילדיהם למחנות כאלה? אירופים אתאיסטים רבים עוברים "טקס כניסה אזרחי" בשנות הנוערים שלהם, שנותן להם הזדמנות להשתתף בסדנאות עבודה שמכוונת להכין אותם לחייהם הבוגרים. השתתפות במחנות הפליטים בנורווגיה פתוחה לכל מי שרוצה לעבור סנדאות כאלה, שנראות כצעד לקראת הבגרות. עם זאת, לא רק בני נוער אתאיסטים משתתפים בהם. "יש לנו גם צעירים מבתי ספר נוצריים ומטקסי חניכה נוצריים בנורווגיה", אמר ג'והנסן.
הארגון מדגיש כי הוא לא משתמש במחנה כדי לקדם את הפליטים או בשביל לצאת בהצהרות פוליטיות. "אנו לא עוסקים בשאלות פוליטיות או בממדים כאלה עם בני הנוער", הבטיח ג'והנסון. עם זאת, במקום מסוימים אולי המחנה פתח כמה ראשים. "אנו מקבלים תגובות מבני הנוער, וחלק מהם אומרים שההשתתפות במחנה שינתה את דעתם על חלק מהממדים שסובבים את הפליטים", הוא אמר.
לעתים ההרפתקה יכולה להיות מציאותית למדי: החוויה בת 24 השעות מתחילה ליד מרכז מעצר אמיתי לפליטים שעומדים בפני גירוש.
אקו"ם