רש"ק גרעיני מוקטן בצפון קוריאה? זה אמיתי?

"מהתמונה לא ניתן לדעת בוודאות אם זה נכון", אומר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לתחום הגרעין

מקור: טוויטר IsraelDefense

בעקבות חשיפת רש"ק גרעיני מוקטן על ידי צפון קוריאה, עולה השאלה מה אפשר ללמוד מהתמונות שפורסמו. היות וגם הניסוי הגרעיני האחרון שנטען על ידי פיונגיאנג שהוא פצצת מימן לא הוכח עד היום באמצעות אנליזות, עולות טענות שייתכן וגם חשיפת הרש"ק המוקטן הוא חלק מלוחמה פסיכולוגית.

"מהתמונה לא ניתן לדעת בוודאות אם זה נכון", אומר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לתחום הגרעין. "אי אפשר לשלול או לאשר. הצפון קוריאנים טענו שהניסוי האחרון שערכו הוא פצצת מימן. אין לכך עדויות. עדיין אין אנאליזות שפורסמו. זו דוגמא לחוסר ודאות בחשיפות כאלו".  

האם קוטר הכדור מסמל משהו?

בפרסומים גלויים לאחר פרסום התמונות של הרש"ק המוקטן, החלו לצוף ניתוחים סביב קוטר הכדור והניחושים נעו סביב קוטר של 60-70 ס"מ ומשקל של 200 - 300 ק"ג. "הכל תלוי במשקל", מסביר אסכולאי. "ואת זה אי אפשר לראות בתמונה. הקוטר צריך להיות מותאם [לאמצעי השיגור]. אבל השאלה מה המשקל של הרש"ק. כל המכלול.

"ככל שהמטען כבד יותר הטווח של אמצעי השיגור קטן יותר. זה בא על חשבון הדלק. אנחנו יודעים שהטווח המוכח בניסויים של צפון קוריאה מוגבל. זה מכלול לא פשוט. יש בו הרבה מרכיבים. הצפון קוריאנים צריכים יכולת לבנות אותו כך שהוא יעמוד בתאוצות, טמפרטורה ואלמנטים נוספים. זה סיפור מאד מסובך. בלי ניסוי של הטיל עם הקונפיגורציה, או שמאמינים בזה או שזו לוחמה פסיכולוגית".

זו משוכה טכנולוגית להקטין יותר את הרש"ק?

"להקטין עוד יותר זה מסובך מאד", מסביר אסכולאי. "מסת הפלוטוניום קובעת את התפוקה הגרעינית. אם אתה רוצה מסת פלוטוניום עם תפוקה גרעינית גבוהה בקוטר יותר קטן, זה תכן מורכב. מה הם הצליחו להשיג מדעית זו עדיין תעלומה. אני מניח שלשירותי המודיעין יש מידע יותר אינטימי.

"אי אפשר להעריך את עוצמת הפצצה לפי התמונה. אפשר להעריך מהניסויים שערכה צפון קוריאה. הם לא יעשו ניסוי גרעיני בתפוקה קטנה מהתכנון. הניסוי נועד לאשר תכנון של פצצה. ארבעת הניסויים שערכה צפון קוריאה עד היום לא היו בתפוקות גבוהות [סביב 6-9 קילוטון]. התפוקה הייתה פחות מהפצצה שהוטלה על הירושימה [באזור ה-16 קילוטון]. אי אפשר להניח שהתפוקה האמיתית היא יותר מהניסוי".  

האם יש חשש לזליגת מידע בין צפ"ק לאיראן?

"צפון קוריאה הלכה על פלוטוניום. איראן על אוראניום מועשר. אלו טכנולוגיות שונות", אומר אסכולאי. "גם אם יש שיתוף פעולה בין המדינות, לא בטוח שזה שצפון קוריאה הגיעה לתוצאה עם פלוטוניום ישנה משהו באיראן. האוראניום דורש יותר מאסה לאותה תפוקה גרעינית ותכן אחר מפלוטוניום. צריך לזכור כי איראן קיבלה שרטוטים מהרשת של חאן הפקיסטני בתחילת שנות ה-2000. זה תכן של רש"ק סיני מבוסס אוראניום. אם איראן הגיעה פיתחה את הרש"קים בכיוון הזה, היא לא צריכה את צפון קוריאה כדי להגיע לתוצאות מבצעיות".

מדוע הניסיונות של ארה"ב לפרק את צפ"ק נכשלו?

"צפון קוריאה לא רוצה לוותר על הגרעין", מסביר אסכולאי. "מבחינת המשטר בצפ"ק יש קשר בין ההישרדות העצמית שלו לגרעין. הם מסתכלים על לוב ורואים מה קרה למי שויתר על גרעין. מצד שני, הם מסתכלים על איראן, הודו ופקיסטן ורואים שמי שלא מוותר נשאר בשלטון ועם יכולות גרעין כאלו או אחרות.

"הניסיונות של נשיאים אמריקאים לגרום לצפון קוריאה לוותר על הגרעין לא צלחו. השלטון שם לא רוצה לוותר על הגרעין מפחד שאם הוא יוותר על הגרעין, הוא יפסיק להתקיים. זו גם הסיבה לכל הניסויים, החשיפות בתקשורת והאיומים בחודשים האחרונים".