נפגעי נפש בצה"ל: מספר המטופלים שולש בתוך עשור
בדיון שהתקיים בוועדה לרפורמה בבריאות הנפש ביקשו לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעברו מלש"בים. כמו כן חשפו נתונים אודות מספר המטופלים והמליצו שלא לאפשר לחיילים לשאת נשק הביתה בשל אובדנות
טיפול נפשי בצה"ל: מספר הלוחמים שנמצאים בטיפול הוא ארבע-ספרתי; ישנם טייסים שנוטלים תרופות נגד דיכאון; מספר המקבלים טיפול נפשי גדל פי שלושה לעומת מספרם לפני עשור. את הנתונים האלו חשף היום (ג') ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, בדיון שהתקיים בוועדת המשנה לעניין הרפורמה בבריאות הנפש אשר עסק בחיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצה"ל. כמו כן הומלץ בוועדה שלא אפשר לחיילים לשאת נשק הביתה.עוד כותרות ב-nrg:
ניצב בדימוס חגי דותן מואשם ב-3 הטרדות מיניות
מדאיג: מעל 12 אלף ישראלים עוסקים בזנות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, אל"מ ד"ר קרן גינת אמרה כי הזמינות לנשק מהווה סיכון לאובדנות. "התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הצבא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות". גינת אמרה את הדברים בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע לריענון הנהלים על חובת חיילי צה"ל לשאת נשק ביציאתם הביתה.
זה יכול להיות גם אלוף. חייל בטיפול פסיכולוגי - אילוסטרציה
צילום: שאטרסטוק
עוד אמרה גינת בדיון כי "הצבא נותן טיפול נפשי לפי שלושה יותר חיילים מאשר לפני עשור. מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפויטי הוא ארבע ספרתי. זה יכול להיות גם טייס". ד"ר גדי לובין מההסתדרות הרפואית, לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל העיר: "זה יכול להיות גם אלוף".
גינת ציינה כי יש גם טייסים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), וכמו כן אמרה כי השנה עלה ב-25% שיעור המתנדבים לצה"ל מסיבה נפשית. "אנחנו תופרים להם חליפה מוגנת. בשנת 2015 שחררנו משירות צבאי הרבה פחות מועמדים לשירות מאשר בשנת 2014. טרם סיימנו לחקור את הסיבה, אבל אני בתחושה שהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מקופות החולים במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש עוזרת לנו להיות יותר בטוחים, אפילו יותר מאשר לגבי מועמד לשירות ביטחון שכלל לא היה בטיפול, כי אנחנו יודעים שמישהו עקב אחרי המטופל ושיש תוצאות חיוביות לטיפול והוא מקבל מעין תעודת הכשר. יש מקרים בודדים של אינפורמציה שמגיעה אלינו ומצביעה על מסוכנות שאותו מועמד יהיה במקצוע צבאי כלשהו, אבל זה לטובתו".
גינת הדגישה, כי תיק בריאות הנפש של חיילים אינו חשוף לרופאים ולחובשים, למעט הטיפול התרופתי שהם נוטלים וכן בפני רופא היושב בוועדה רפואית. כמו כן, ציינה כי עם שחרורו של החייל, לא מועבר מידע לקופות החולים לגבי טיפולים נפשיים שעבר, אלא רק כשקיימת מסוכנות לעצמו או לסביבה ודרוש המשך טיפול.
לובין קרא לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון. "יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע, בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה".
רכז תחום מדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, אמר כי הוא "חושש שבשל אי שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם לא תדעו מזה". גינת אמרה בתגובה: "זה באמת נורא מסוכן. נתקלתי בארבעה מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה מז'ורית". גינת הסבירה כי גורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקב"ן והקב"ן רושם זאת.
יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן (הליכוד), ציינה כי היא חוששת שתיווצר הבחנה בין בעלי אמצעים, שבשל החשש מתיעוד ישלחו את ילדיהם לטיפולים נפשיים פרטיים שבהם אין חובת דיווח, לבין אלה שבשל מחסור בכסף יפנו לקופות חולים וייתכן שהמידע שיצטבר בתיקם יועבר בסופו של דבר לגורמים בצה"ל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם