ראשי » חדשות » צבא וביטחון

המבקר: אי-הפקת לקחים בצבא גורם להישנות תקלות ולהרג

דוח המבקר חושף מחדלים קשים בעריכת התחקירים בצה"ל, בתיעוד של אירועים ובהסקת מסקנות מהם, באופן שאינו מאפשר למנוע חזרה עליהם. עוד התגלו ליקויים בהתנהלות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי ובגיוס תרומות בניגוד לפקודות

ליקויים בעריכת התחקירים בצה"ל, מחדלים בפעילות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי וקשר אסור שמנהלים קצינים וחיילים בנושא גיוס תרומות בניגוד לפקודות הצבא – אלה הממצאים העיקריים מדוח מבקר המדינה, שהוגש אחר הצהריים (יום ב') ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר. השופט (בדימוס) יוסף שפירא בחן את מנגנון התחקירים שמנהל הצבא והגיע למסקנות חמורות. לדבריו, למרות שתי ביקורות שערך מבקר צה"ל עוד לפני בחינת הסוגיה בידי אנשיו, בצבא לא הפיקו לקחים ולא תיקנו את הליקויים.

עוד כותרות ב-nrg:
הוחמרה אזהרת המסע לטורקיה: "צאו בהקדם האפשרי"
בית שמש במפגן תמיכה בחייל היורה: 'הוא גיבור'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הבחינה שנערכה גילתה כי קיימת בעיה בעריכתו של התחקיר הצבאי ובאיכותו, ולמרות ההוראות לאגף המבצעים להוביל שינויים בתרבות התחקיר – עדיין התגלו בו ליקויים. בהוראות הצבא נקבע שיש לערוך תחקירים על אירועים בפעילות מבצעית או באימונים, פעילות כושלת או מוצלחת במיוחד, פעילות מתמשכת של היחידה בתחום מסוים, כל אירוע שבו התאבד חייל או שקיים חשש להתאבדות, חשש ל"תפקוד ערכי לקוי" ביחידה, אירוע ביטחון מידע או כל עניין לגביו יחליט מפקד.

הגשת דו"ח המבקר על מערכת הביטחון: (קרדיט: זוהר קליגמן)

 
מטרתו של התחקיר, בין היתר, הוא לשמש כבירור עובדתי עבור הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), שיוכל לבחון אם מתעורר חשד להתנהגות אסורה במסגרת האירוע המתוחקר. על פי ממצאי הדוח, מפקדים זוטרים, בעיקר מפקדי מחלוקות ופלוגות, לא היו מיומנים מספיק בכל הנוגע לתחקירים, ואילו המפקדים הבכירים לא היו מעורבים דיים.

בין היתר, עלה כי במקרים מסוימים, לא נמסרת האמת כולה מחשש להדחה או אי-שמירה על חיסיון תחקיר המפקדים – דבר שמוביל לעתים לאי-דיווח בזמן אמת על אירועים, לפער מקצועי ולחוסר אחידות בביצוע התחקיר, בהיעדר תורה סדורה ואחידה לעריכת התחקיר, הביצוע שלו ומהות האירועים בגינם נדרש לערוך כזה.

חמור אף יותר הוא מצב שבו לא נערכים תחקירים בשל עומס בפעילות. עוד העיר המבקר כי פרסום ממצאים מתוך תחקירים, בין היתר באמצעי התקשורת בתדרוכים של דובר צה"ל, מונע ממפקדים לומר אמת ולמסור את גרסתם בפתיחות. הדוח קובע כי מעתה יוגדרו הדברים שנמסרים לכלי התקשורת "בירור ראשוני", ולא פרטים מתוך תחקיר צבאי.
  
עוד מתח מבקר המדינה ביקורת על היעדר ריכוז מסודר של התחקירים וכן התיעוד שלהם והנגשתם לעיון במידת הצורך. "נמצא כי מחלקת היסטוריה אינה עוסקת בכל ההיבטים הנוגעים לריכוז כל התחקירים, תיעודם והנגשתם, זאת למרות החשיבות הרבה שיש לנתונים אלה לצורך הפקת לקחים ולמניעת הישנות ליקויים שהעלו התחקירים", נכתב בדוח.

לטענת מבקר המדינה, גם מחלקת הבטיחות ובקרת האיכות בזרוע היבשה פועלת שלא כשורה, כאשר מערכת ניהול הידע הייחודית שלה ("הגלילית") עמוסה בפערי מידע. כך למשל, בשנת 2013 אמנם הוזנו ופורסמו כלל אירועי הבטיחות המרכזיים, אך בחלק משמעותי מתוכם ממצאי התחקיר הרלוונטי לאירוע הבטיחות לא הופיעו במערכת, וכך בעצם לא עברו לעיון היחידות. בתחום הפעילות המבצעית דווח למשל למערכת על כ-150 אירועי בטיחות מרכזיים, אך רק ב- 120 מהם שולב תחקיר או אירועי בטיחות שהתרחשו בחופשה, ורק ב-30% מהאירועים הופיעו התחקירים.

ממצא חריף ביותר שעולה בביקורת מלמד כי אירועים שונים התרחשו בשנים האחרונות ככל הנראה גם בשל היעדר הסקת מסקנות מאירועים קודמים, דבר שגרם להם לחזור על עצמם. המבקר הביא כדוגמה שורת אירועים, ובהם התפוצצות מוקש באוגוסט 2010, במהלך פעילות של חיילי הנדסה לפינוי שדה מוקשים ברמת הגולן – אירוע שהסתיים בלי נפגעים בנפש. במאי 2013, לעומת זאת, נהרג חייל צה"ל, רב-טוראי רועי אלפי, במהלך פעילות לפינוי מוקשים ברמת הגולן.
  

בסיכום התחקיר קבע הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, כי מדובר ב"כשל מערכת" הנובע בין השאר מ"אי-מיצוי האירוע הקודם בציר הטכני-מקצועי-מבצעי". עוד מביא המבקר דוגמה מתאונת נגמ"ש שבה נהרג איש מילואים, שמסקנות הבטיחות ממנה לא יושמו בשטח, וכן מהתהפכות רכב סיור ביוני 2012 במהלך פעילות בט"ש לאורך הגדר ברמת הגולן, שבה נהרג טוראי דור ג'אן ושלושה חיילים נפצעו.

בסיכום לתחקיר האירוע, שהוצג בפני הרמטכ"ל גנץ, הוא קבע כי "בתאונה זו קיימים מאפיינים דומים אשר עלו בתחקירי אירוע קודמים. כאשר מעמיקים בשני התחקירים, עולה בצורה ברורה ומובהקת כי לא יושמו כלל המסקנות והלקחים, כמו גם הכשלים המרכזיים חוזרים על עצמם".

המבקר אף נגע בעבודת צוות מיוחד שהוקם בראשות אלוף (במיל') נועם תיבון בנובמבר 2011, שבחן את המענה המבצעי ל"התמודדות עם אירועי החטיפה". זאת לנוכח אירועי החטיפה שקרו בשנים האחרונות בהר דב, בגבול רצועת עזה ובגבול לבנון. נקבע כי מאפייני האירועים שנבדקו דומים וכי לא הופקו לקחים מאחד לשני.

"ניתן לומר שהלקחים שהפיקו הצוותים השונים והרמות המתחקרות השונות מהאירועים גם הם דומים", נכתב בדוח הסיכום של אותה ועדה. "לצערנו, לא ניתן לראות גרף שיפור משמעותי מאירוע אחד למשנהו". בין היתר, חברי הוועדה הבחינו בהסתמכות יתר של מפקדים בכירים על מודיעין טרום האירוע, בחטיפה בנקודת תורפה ובשגרה מבצעית לקויה, וכן בתפיסות מבצעיות שאינן מתעדכנות.

עוד בחן מבקר המדינה את פעילות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי. לדבריו, בתוכניות העבודה לא נקבעים יעדים מסודרים לעבודה, דבר המונע בחינה עניינית של אכיפת החוק בשטחים, והיחידה לא יכולה למסור תמונה שלמה בנוגע לביצועיה. בין היתר, לא נקבעו נוהלי עבודה בנוגע לרישום ומעקב אחר מקרים של בנייה בלתי חוקית, ולא נקבעו תקני זמן לטיפול בהפרות בנייה.
 

נמצא כי יש פערי מידע בין הנתונים הקיימים במערכת הממוחשבת ואלו הידועים לעובדי הפיקוח על בנייה בלתי חוקית. כך, על פי המידע במערכת הממוחשבת, בשנים 2013-2008 אותרו 9,371 הפרות בנייה (6,547 של פלסטינים, ו-2,824 של ישראלים) ומתוכן נהרסו 1,340 בתים, מרביתם של פלסטינים (925 לעומת 415). לעומת זאת, על פי נתונים שמופיעים בדוחות סיכום השנה של היחידה, עלה כי היחידה איתרה 9,371 הפרות, וההריסות באותן שנים הסתכמו ב-2,476 מבנים בלבד, הבדל של יותר מאלף מבנים.

"שיעור האכיפה הנמוך נגד מקרי הבנייה הבלתי חוקית באזור יהודה ושומרון מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק ובשוויוניות כלפי החוק", כתב מבקר המדינה. "הדבר גם מעלה חשש כבד של פגיעה משמעותית בהרתעת מפרי חוק בתחום זה בפרט ובאכיפת החוק באיו"ש בכלל".

על פי המבקר, מבנים רבים לא נהרסים, בלי שנערך על כך דיון אצל גורמים המוסמכים ולא מתנהלת בקרה נאותה סביב הטיפול בהפרות. לדבריו, בשטחי C לא מקיימים פקחי המנהל האזרחי פעולות פיקוח ואכיפה על בנייה פלסטינית, ולמרות ההחלטה להקים יחידה לניהול חקירות פליליות של עבירות על דיני התכנון והבנייה בשטחים, טרם הוקם גוף כזה, ובפועל משמעות הדברים היא כי שום גוף אינו מופקד על חקירת עבירות של תכנון ובנייה במישור הפלילי, והן נותרות בלתי מטופלות.

הביקורת שופכת אור גם על סדרי עדיפויות בניהול ההריסות של מבנים בלתי חוקיים במנהל האזרחי. לפי סיווג המקרים נקבע אופן האכיפה, ובכל שבוע מוצגת לראש המנהל האזרחי תוכנית העבודה לשבוע הבא. הנחיות גורמים מדיניים וכן בקשות והערות של מפקדי החטיבות המרחביות משפיעות על קבלת ההחלטה בנוגע להריסת המבנים. בשנים 2013-1997 אותרו 13,481 מקרים של בנייה בלתי חוקית במגזר הפלסטיני לעומת 6,605 במגזר הישראלי, ומתוכם נהרסו 3,813 מבנים של פלסטינים ועוד 1,807 של ישראלים.

מבקר המדינה סקר גם את התרומות שמקבלות יחידות בניגוד לפקודות הצבא. בין היתר, מפקדים וחיילים פונים בעצמם לבעלי ממון או לציבור הרחב בניסיון להשיג ציוד ואמצעי לחימה ללוחמים.
 

על פי פקודות צה"ל, אסור לחיילים לבקש מתנות, תרומות או טובות הנאה ממוסדות עבור יחידה צבאית, וכן נקבע בהן כי חייל או יחידה לא יהיו בקשר ישיר עם תורם בנוגע לתרומתו. בצבא יש גוף מסודר שאמון על ריכוז כלל התרומות, ורק דרכו יכולים תורמים ליצור קשר עם יחידות ולהעביר להן באופן מסודר מתנות. ביולי האחרון אוחדו האגודה למען החייל וקרן לב"י (למען ביטחון ישראל) תחת גוף אחד, ולאחר עבודת מטה נרחבת החלו שני הגופים לפעול יחד לגיוס הכספים ולהעברתם ליחידות לטובת רווחת החיילים.

על פי ממצאי מבקר המדינה, קצינים בצה"ל לא הקפידו על הפקודות בעניין ביקורי תורמים. כך למשל, אדם שביקש לתרום סכומי כסף ליחידות ביקר בלי תיאום עם הגופים המוסמכים לכך ביחידות העילית שייטת 13 ושלדג וכן בבה"ד 10, ויצר קשר עם קרן לב"י רק מאחר שבמהלך ביקורו באחד הבסיסים הובהר לו שכל קשר עם יחידות צה"ל אמור להיות באמצעות גורמים רשמיים, ולא מול היחידות.

למרות פקודות הצבא וחוות דעת של הפרקליטות הצבאית, שלפיה אסור לקיים קשר עם תורמים, היו מי שניהלו קשרים ישירים תוך הפרת ההוראות הברורות. בעבודת המבקר נמצאו מקרים שבהם חיילים, חיילים לשעבר, קרובי משפחה של חיילים בשירות פעיל וגורמים פרטיים גייסו תרומות עבור יחידות דרך האינטרנט, בין היתר בעזרת "מימון המונים". אפודי מגן וביגוד הם רק דוגמאות לדברים שנרכשו עבור היחידות. לפי שפירא, תופעה זו החריפה במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

בין היתר, הוזכר מקרה שפורסם וזכה להדים רבים: בקיץ 2014 התקיימה בבסיס מתקן אדם חגיגה משפחתית של תורם מחו"ל, שבה השתתפו חיילי הבסיס, משפחת התורם ואורחיו. במהלך האירוע אף נרשמה תצוגת תכלית קצרה של היחידות המשרתות בבסיס, וכל זאת – בלי ידיעתו של אגף כוח אדם. בסופו של האירוע הוקמה ועדת חקירה בראשות מפקד זרוע היבשה, וזה החליט לנזוף במפקד הבסיס.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדוח כי הוא "מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ') שמינה שר הביטחון להסדרת פעילותן של שתי העמותות.
 

"החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה – גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, על פי הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו על ידי צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל לקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".

דובר צה"ל מסר כי הצבא "מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים". באשר לתרומות, נמסר כי צה"ל "מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים, ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית.

"באשר למקרים המוצגים בדוח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כלל המקרים נבדקו. במידה ונמצאו ליקויים, הם תוקנו, ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים נגד הנוגעים בדבר. הנושא עלה במספר דיונים ובמספר פורומי מטכ"ל, וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו".

בנוגע לאכיפת הבנייה הבלתי חוקית בשטחים, מסרו דובר צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים: "בעקבות המלצות מבקר המדינה, אשר הובאו במהלך הביקורת ופורסמו בדוח הסופי, החלה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, באמצעות המנהל האזרחי, בעבודת מטה לטיפול וליישום ההמלצות העולות מהדוח. נציין, כי יישום חלק מההמלצות החל עוד בטרם פרסום הדוח".

על נושא התחקירים והפקת הלקחים נמסר כי צה"ל "רואה בקיומה של תרבות תחקור והפקת לקחים אבן יסוד בפעילותו, מתוך שאיפה למצוינות ושיפור מתמיד, אחריות, מקצועיות ושמירה על חיי החיילים וביטחונם. כפי שנמסר למשרד מבקר המדינה, טרם הביקורת ובמהלכה, ננקטו פעולות שונות על מנת לשפר את הפקת הלקחים באמצעות תחקירים ולהטמיע את הכללים החלים על עריכת תחקיר".

בין היתר, נמסר עוד כי הצבא "מקדיש מאמצים רבים על מנת למנוע הישנות שגיאות ואירועים שבעניינם הופקו כבר לקחים בעבר. נציין כי 'תחקירי דגל' מוטמעים בתוכני החובה בהכשרות השונות ובאימונים לקראת תעסוקה מבצעית... באשר לריכוז התחקירים, תיעודם והנגשתם, בפברואר 2016 החלה עבודת מטה לכתיבת תורה בנושא התחקיר, אשר מטרתה להבטיח את קיום מלוא התהליכים הנדרשים בעת ביצוע תחקיר, החל משלב התיעוד, הדיווח, כתיבת התחקיר, הצגתו לרמה ממונה ועד לשלב יישום הלקחים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg