ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

50% מהפונים לוועדת החריגים לגיור: פלסטינים ועובדים זרים

הוועדה לביקורת המדינה דנה בהליך המתיש שעובר מי שמבקש להצטרף לדת היהודית. ראש מערך הגיור: "תנאי הסף היא כנות ושהפונה איננו עובד זר, מסתנן, פלסטיני או שוהה בלתי חוקי". ח"כ שטרן: ועדת החריגים מבריחה עוד ועוד אנשים להתחתן בחו"ל

פלסטינים ומבקשי מקלט רבים מבקשים להתגייר אך נדחים – כך נחשף היום (יום ג') בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בדיון שעסק במערך הגיור עלה כי כ-50% מהפונים מדי שנה לוועדת החריגים לגיור – כ-200 בני אדם – הם עובדים זרים, פלסטינים ושוהים בלתי חוקיים. על פי החוק, מי שאינו אזרח ישראל או עונה על התנאים של חוק השבות יכול להתחיל בהליך הגיור רק לאחר קבלת אישור מוועדת החריגים.

עוד כותרות ב-nrg:
התובע: "יש סתירות בדברי החייל - לא היה בסכנת חיים"
עימות ראשון בין תא"ל בוכריס למתלוננת נגדו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה כי רבים מהמעוניינים להתגייר נתקלים בהליך ממושך מאוד – לעתים הדבר נגרם בשל בעיות טכניות – וועדת החריגים אינה נותנת מענה לכך. לדבריה, הערבוב בין שיקולים הלכתיים למדיניות הגירה ממשלתית איננו בריא, ועל ועדת החריגים לעבור לסמכותו של משרד הפנים, ולה תוגש חוות הדעת של מערך הגיור בדבר כנות המבקש.
 
בדיון נכח לאון אמסשל-וואנקום, סטודנט מגרמניה, בן לאב יהודי ואם לא-יהודייה, שהחליט לעלות לארץ ולהתגייר. הוא סיפר כי הוכר כזכאי חוק השבות וזכאי לעלייה, אך נדחה על ידי ועדת החריגים בגלל בעיות בוויזה.

הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, אמר כי לפונים זכות ערעור על החלטתה של ועדת החריגים, כולל פעם שנייה ושלישית. "מערך הגיור נועד לגייר אזרחי ישראל ולא אנו מעניקים אזרחות ישראלית, אלא משרד הפנים", אמר. הוא הוסיף: "תנאי הסף היא כנות ושהפונה איננו עובד זר, מסתנן, פלסטיני או שוהה בלתי חוקי. בשנת 2014 התקבלו כ-50% מבקשות ועדת החריגים, כאשר השאר נדחו כעובדים זרים, מסתננים, שוהים בלתי חוקיים ופלסטינים".

עורכת הדין רינה נשר, נציגת משרד הפנים בדיון, הבהירה כי תנאי הסף סוכמו בעבר על ידי הממשלה, ומבקר המדינה איננו מתערב במדיניות הממשלה. לדבריה, סגן שר הדתות לשעבר, ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי) קרא לבטל את ועדת החריגים, כי לטענתו, 90% מהתלונות על מערך הגיור נוגעות ל-10% מהתיקים המטופלים על ידי ועדת החריגים. "זהו מצב לא נורמלי ולא סביר, ולכן חייבים לשנות אותו. יש לנתק בין תהליך הגיור שהוא דתי לבין מעמד קבלת האזרחות שהוא מדינתי", היא אמרה.

לדברי ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), נושא הגיור הוא סבוך ומורכב, ויש לאזן בין הרצון להקל ולסייע להבנה כי מדובר בתהליך עמוק ורציני. "מי שנופל בדרך, זה רק מעיד שמדובר בתהליך אמיתי" הוא אמר. "ועדת החריגים מכריעה בשאלה קבלת מעמד אזרח, ולכן היא צריכה להיות באחריות משרד הפנים", הוא הוסיף, והזהיר מפני ערוץ של גיור ללא אזרחות, שעלול לדבריו לפתוח פתח לצרות אחרות ולא יחזיק מעמד מבחינה ציבורית.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הזהיר כי צורכי החברה הישראלית ומצוקותיה גורמים לכך שעוד ועוד אנשים מתחתנים שלא ברבנות, והתנהלות ועדת החריגים מבריחה אנשים אלה לחו"ל. לדברי עמיתתו לסיעה עליזה לביא, הנושא הוא פצע מדמם בחברה הישראלית: "המדינה מעודדת ירידה כי בחו"ל הרבה יותר קל להצליח בגיור. לדיינים יש יכולת לבחון את כנות המניעים, ואין צורך בביורוקרטיה של פקידי ועדת החריגים".

לפי שאול פרבר ממכון "עיתים", מתוך החשש מסחף של עובדים זרים בקרב המתגיירים, "זרקנו את כולם, ויש שומרי מצוות לחלוטין המעוניינים להתגייר לפני שיביאו ילדים לעולם. אנשים רבים נדחים על הסף, ולכן לא ניתן לקבל נתוני אמת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg