"יהודי בלגיה רוצים לעלות לישראל - אבל אין להם כלים"
הטענות שהעלו בכירי הקהילה היהודית בבלגיה, על כך שאין נציג של הסוכנות היהודית במדינה, הובילו ארגונים יהודיים לפתוח במאבק. "אם אין אנשי שטח, זה מאוד מקשה", סיפרה בכירה בארגון עולים. גורם בסוכנות: "אין מספיק ביקוש, חבל על הכסף"
מעקב nrg: בעקבות הפרסום ב'מקור ראשון' ו-nrg, שלפיו בכירים בקהילה היהודית של בלגיה טענו כי הסוכנות היהודית "מפקירה" אותם וכי אין ולו שליח עלייה אחד האחראי על המדינה (שבה חיים כ-40 אלף יהודים, צ"ק), החליטו בעמותת יוצאי בלגיה בישראל לצאת למאבק.עוד כותרות ב-nrg:
-משפט שליסל: "כמו סרטוני הדקירות בגל הטרור"
-למה רוחאני ביטל ביקור באוסטריה ברגע האחרון?
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתחילת השבוע ערכו בעמותה כינוס חירום של חבריה, ודנו במשך שעות ארוכות בדרכי מאבק במוסדות הלאומיים, כדי לשכנע אותם כי יש לשלוח שליחים ישראלים לבלגיה. יוזכר, כי ישנו שליח אחד מטעם הסוכנות היהודית המבקר במדינה אחת לחודש, דבר שלטענת חברי הקהילה היהודית אינו מספק.
מזכ"ל עמותת יוצאי בלגיה בישראל (OBI) מוריה חדד-רודריג אמרה ל-nrg כי "המצב כיום הוא שהיהודים רוצים לעזוב את בלגיה, אך הרבה עוזבים לארה"ב וללונדון ולאו דווקא מגיעים לישראל - כי אין להם הכלים להגיע לארץ".
חדד-רודריג, שגדלה בעיר אנטוורפן, סיפרה כי פעם היו מורים שליחים בבתי הספר מטעם הסוכנות היהודית, שגם אם לא היו מוגדרים כשליחי עלייה - היה להם עדיין קשר לסוכנות ולנושא העלייה לארץ. "היום אין שליחים בכלל, אולי זוג מורים אחד בבית ספר יהודי באנטוורפן. אין עם מי להתייעץ ולמי לפנות.
"בסוכנות אולי יגידו ש'אין בלגים שרוצים לעלות', אבל אם אין שליחים אז איך זה יקרה?!" המשיכה חדד-רודריג לשטוח את טענותיה. "אם אין אנשי שטח, זה מאוד מקשה על העבודה לקראת עלייה לארץ. רבים מהם מהגרים לארה"ב או לבריטניה מפני שלרוב יש להם שם משפחה, הקהילות עצמן עוזרות ומחבקות, ובישראל התפקיד הוא של הסוכנות - לחבק את העולים ולהפנות למקומות הנכונים - וזה לא קורה לצערי. אין אף אחד שעושה את עבודת הקליטה בארץ".
חדד-רודריג חשפה בשיחה עם nrg שיחות של חברי הקהילה, שפונים אליה מתוקף תפקידה. "אנשים שרוצים לעלות לישראל מספרים לי שהם רודפים אחרי הסוכנות, כדי לקבוע פגישה או לקבוע שיחת טלפון. בעיניי היהודים שרוצים לעלות לא צריכים לרדוף אחרי הסוכנות אלא להיפך".
בעמותת העולים החליטו להתחיל במאבק, כדי לגרום לסוכנות היהודית להכיר בכך שיש לשלוח שליחים לבלגיה, במיוחד בעקבות פיגועי הטרור האחרונים. "אנחנו מעוניינים להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בסוכנות היהודית ובכנסת, שיפנו לכך תקציבים - שיבינו את החשיבות בכך".
"אין בבלגיה אפילו שליח קבוע אחד של הסוכנות", אמר לפני מספר ימים נשיא הפדרציה הציונית של בלגיה, שמעון ברטהולץ. לדבריו, "פעם רוב היהודים היו עשירים, היה להם כסף והם היו יכולים לעלות בלי בעיה - זה כבר לא המצב, וכידוע, החיים בישראל יקרים. חוץ מזה, לצערי ממשלת ישראל עושה הרבה בשביל העלייה מצרפת, אבל לא בשביל הבלגים.
"40 אלף יהודים, אבל יש רק אדם מפריז שמגיע פעם בחודש. לצערי בלגיה לא על המפה של הסוכנות. הם מפקירים אותנו. כשהשתתפתי בקונגרס הציוני האחרון ביקשתי שליח לבלגיה, והשיבו לי ש'הכול עניין של תקציב'. בגלל מה שקרה בצרפת שמו את כל הכובד שם. אני יכול להבין את זה, אבל אסור לשכוח אותנו. לא צריך לחכות שיהיה עוד פיגוע בבריסל. הרי היה כבר פיגוע במוזיאון היהודי".
רבה של בריסל, הרב אברהם גיגי, החרה החזיק אחר דבריו של ברטהולץ. "חשוב להבין שהפיגועים מתרחשים כאן כי זה המרכז של אירופה, המקום שבו מתקבלות ההחלטות. אני חושב שהסוכנות היהודית חייבת להציב כאן שליח. דווקא כאן חשוב שהיהודים יהיו חזקים, שיוכלו להגן על מדינת ישראל, שיוכלו גם להילחם נגד ההתבוללות. אני זוכר שהיו פה שליחים בעבר, והמצב היה טוב יותר. אפשר לעשות כאן דברים מדהימים".
סמנכ"ל קשרי קהילות של הסוכנות היהודית שי פילבר, לא הסכים עם הטענה כי אין שליחים כלל, ומסייג כי "ישנם שני שליחי תנועות נוער, של הנוער הציוני באנטוורפן ושל תנועת נוער יהודית-מקומית בבריסל". לדבריו "יש פעילות יפה של תנועות נוער נוספות כגון הבונים דרור ובני עקיבא אף שאין להם שליחים".
הוא הסביר כי "שליח עלייה או עובד עלייה אין בבלגיה כבר הרבה מאוד שנים, פשוט מהסיבה שישנם רק 250 עולים מידי שנה. על כן אנחנו עובדים עם שליח שמגיע פעמיים בחודש לבלגיה מפריז, שמקיים את הראיונות ומסייע בפתיחת תיקי העלייה".
עוד ציין כי לפני מספר שבועות התקיים בבריסל יריד עלייה, שבו השתתפו כ-500 יהודים בלגים, "ככל שנראה שיש צורך נעשה עוד ירידים יחד עם משרד העלייה והקליטה". פילבר ביקש להדגיש: "השקענו בקהילות מעל 150 אלף דולר בביטחון הקהילה, מוסדות חב"ד ובתי ספר יהודיים". לגבי הצבת שליח קבוע אמר כי "ברגע שהביקוש יעלה, אשלח מישהו. חבל על הכסף, ולא ממקום של קמצנות על הקהילה, כרגע יש מודל שעובד טוב. אם נראה שהמספרים יהיו גדולים יותר נשלח שליח".
פילבר השיב גם לטענה שלפיה היו מגיעים יותר עולים אם היה שליח קבוע, שתפקידו לחיות בתוך הקהילה ולהשפיע על חבריה בצורות בלתי פורמאליות. "זה לא היה גורם לעלייה בצורה דרמטית", טען. "אירועים מסוג אלה שקיימנו (יריד העלייה, צ"ק) נותנים בוסט. צריך להבין שכשהשליח מגיע מפריז לבלגיה הוא לא יושב במשרד, אלא הולך לבתי כנסת לתנועות הנוער ומתערבב. כמו כן, לבלגים יש מספר חינם להתקשר למרכזיית המידע שלנו שפועל 12 שעות ביממה, אין תורים ארוכים במיוחד, ואני לא מקבל טענה זו שלהם".
לדבריו, "בשבוע הבא ייצא השליח הנודד מפריז לבלגיה וחלק מהמטרה שלו תהיה להתחבר לקהילה אחרי הפיגועים הגדולים שהתרחשו. הוא לא יצא עד עכשיו מפני שהעיר הייתה מושבתת למשך הרבה מאוד זמן עד שהחיים חזרו לשגרה שם".
וכשאין שליחי עלייה, יש אחרים שנהנים מהריק שנוצר, ומציעים לעולים מבלגיה הטבות מפליגות וליווי צמוד. אחת דוגמאות לכך הוא ארגון "הקרן לידידות", שיעל טולדנו, מנהלת מערך העלייה באירופה שלו, נכנסה בשנה האחרונה לנושא הטיפול הישיר בעלייה לישראל. היא סיפרה ל-nrg כי אינה מבינה מדוע הסוכנות היהודית לא מקצה שליח או שליחים לבלגיה והוסיפה כי ישנו "צורך גדול" לטיפול בנושא בקרב חברי הקהילה.
"גם אם זו קהילה יהודית קטנה יש להם צרכים גדולים", אמרה טולדנו. "אני לא מסכימה עם הסוכנות היהודית שטוענת כי שליח נודד מספיק. צריך שם נציג, חייבים נוכחות בשטח. יש לקהילה הזו צרכים מיוחדים, שהם שונים לעיתים מאלה של יהודי צרפת - ויש להשקיע בהם". טולדנו ביקשה גם לנפץ סטיגמה: "לא כולם עשירים כמו שחושבים. יש אנשים מרקע כלכלי בינוני ומטה, שרוצים לעלות, אבל לא יכולים מבחינה כלכלית. אפילו באנטוורפן, שם יש קהילה שהיא בעיקר חרדית, יש כעת התעוררות בנושא העלייה".
טולדנו העידה כי בשנה החולפת נרשמה עלייה של 30 אחוזים בשיעור העולים מבלגיה לישראל, שמספרם הגיע עד לכ-300 עולים מהמדינה. "אפשר היה להביא מספרים גדולים יותר של עולים, אם היה שליח. התירוץ של 'אין עולים אז אין שליח' זו הביצה והתרנגולת וזה לא הוגן. נכון שמספר היהודים בקהילה אינו גדול מאוד, אך זו קהילה במצוקה, ויש צורך בחיזוק העלייה מבלגיה היום".
"כשבועיים לפני הפיגוע ערכנו את האירוע הראשון של הקרן לידידות בבריסל עם רב חב"ניק המתגורר בעיר. אם יש שליח שמגיע אחת לחודש ל-8 שעות הוא לא יכול לקבל את כולם, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. זו המהפכה שלנו, אנחנו לא רק נותנים עזרה כספית אלא רוצים להיות נוכחים בכל השלבים של העלייה והליווי שלהם בארץ".
ההטבות שמעניקה "הקרן לידידות" לעולים מצרפת ומבלגיה חריגות ויוצאות דופן. למשל, סיוע כלכלי עבור שליחת "קונטיינר" של חפצים אישיים, רהיטים ומוצרי חשמל מאירופה לישראל, 1,000 דולר לכל מבוגר ו-500 דולר לילד - כמענק חד פעמי, ואף סיוע בשכר הדירה בחודשים הראשונים. כמו כן, עולים מגיל 70 ומעלה יקבלו מענק מרשים של 500 דולר לחודש למשך שנה לטובת שכר דירה, ולכל ילד הם מממנים חוג אחד.
"אנחנו כמובן דואגים לכל נושא הטיסה לארץ בצורה קבוצתית ומארגנים קבלת פנים מיוחדת, כדי שזה יהיה אירוע שהעולים יזכרו תמיד", ציינה טולדנו. "לאחר מכן, אנחנו דואגים לביקורים בבתים, ולא מתביישים גם לפתוח מקררים ולראות שהם מצליחים למלא אותם. עלייה זה הרבה יותר מסתם הגירה, רבים מהם תופסים את המעבר לישראל כמשהו מאוד רוחני ומתביישים להודות בכך שיש להם בעיות".
ה"קרן לידידות" לא מסתפקת בסיוע ליהודים עולים, אלא מגייסת עובדים בכירים מתוך הסוכנות היהודית, שעסקו בעלייה ובונה צוות מוביל שיעסוק בנושא. בין השאר, לפני כשנה מונה עופר דהאן למנהל המחלקה העוסקת בעלייה וקליטה מטעם הקרן. דהאן יזם את פרויקט "השטיח האדום" לעלייה קבוצתית מטעם הסוכנות היהודית.
שחקנית חיזוק נוספת שתצטרף בימים הקרובים ל"קרן לידידות" היא כתבת החינוך, הרווחה והקליטה של 'ישראל היום' יעל ברנובסקי, שצפויה לעמוד בראש מערך העלייה ממזרח אירופה במחלקת העלייה של הקרן, דבר שצפוי להגדיל את ההשקעה בעלייה ממזרח היבשת.
גם בהסתדרות הציונית העולמית החליטו לנסות ולסייע ליהודי בלגיה, שעוברים תקופה לא פשוטה: ראש המחלקה לפעילות בתפוצות גוסטי יהושע-ברוורמן החליטה כתוצאה מהביקור שערכה ימים ספורים לפני הפיגועים, לשלוח שליח קבוע שיישב בבריסל. "המשימות שלו יהיו חיזוק הזהות הציונית באמצעות וביחד עם הפדרציה הציונית. מצאתי בבריסל חבורה של מנהיגים צעירים ומאוד מחויבים ליהדות ולישראל", אמרה ל-nrg.
אקו"ם