ראשי » חדשות » בארץ

מקומם: בתי ספר דתיים נמנעים מלקבל ילדים אוטיסטים

הם למדו בבתי ספר יסודיים רגילים, אולם כשביקשו להתקבל לישיבות תיכוניות נתקלו בדעות קדומות ובדלת סגורה. ילדים דתיים רבים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי נאלצים להשתלב במוסדות חילוניים

לא בבית ספרנו: ילדים דתיים רבים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי נאלצים להשתלב במוסדות חילוניים. מבדיקת 'מקור ראשון' עולה כי הורים דתיים מתקשים לשלב את ילדיהם בעלי הצרכים המיוחדים במסגרות התואמות את רמת דתיותם בישיבות התיכוניות ובאולפנות, וכי גם במקרים בהם הילדים משולבים, פעמים רבות הם אינם מקבלים את מלוא זכויותיהם כפי שקבע משרד החינוך.

עוד כותרות ב-nrg:
אוטיסט בכיתה רגילה? אמא בעד ואמא נגד
קנאביס? יש יותר סיכוי שתתמכרו למשככי כאבים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מדיניות משרד החינוך הנגזרת מחוק החינוך המיוחד שואפת לשלב במערכת תלמידים עם צרכים מיוחדים, אך האולפנות והישיבות הפרטיות פועלות לא פעם בניגוד לחוק ומסרבות לקבל אותם אליהן. מדי שנה, בתקופה זו של עונת ההרשמה, עולה מצוקתם של הורים לילדים, במיוחד כאלו על הספקטרום האוטיסטי. עם תום תקופת הרישום לאולפנות ולישיבות, רבים מהם נדחים ממוסדות הלימוד הרצויים ומופנים למקומות מרוחקים או כאלו שאינם תואמים את אורח חייהם.
 
בפני הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי עומדות שלוש אפשרויות למסגרות חינוך: כשהתלמיד מוגדר בתפקוד גבוה ומסוגל להשתלב בכיתה רגילה, הזכויות הניתנות לו כוללות בין היתר מורה מלווה ושעות תגבור; האפשרות השנייה כוללת לימוד בכיתת תקשורת, שהיא כיתה קטנה בתוך בית ספר רגיל שבה לומדים בין חמישה לשמונה תלמידים; האפשרות השלישית היא למידה במסגרות החינוך המיוחד, שלא משלבות בין התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים לתלמידים רגילים.

על פי נתוני משרד החינוך מתוך 309,000 תלמידי החינוך הדתי, 6.2 אחוזים הם תלמידים מיוחדים הלומדים בשילוב בחינוך הרגיל (19,158). 10 אחוזים מתוך כיתות התקשורת הפזורות ברחבי הארץ הן כיתות בבתי ספר דתיים.

הורים ששוחחנו עמם תיארו בפנינו מצב בלתי סביר, ככל הנראה בשל אופן חלוקת הכיתות ברחבי הארץ. על פי נתוני אלו"ט רוב מוחלט של הכיתות מרוכזות באזור ירושלים, גוש עציון ובנימין. במרכז הארץ יש תשע כיתות, באזור הצפון קיימת כיתה אחת בלבד ובדרום הארץ אין אפילו כיתת תקשורת בודדת לרפואה.

מנהל תחום החינוך באלו"ט, שחר בר־יהודה, ציין כי "באגודה מודעים למצוקה הגדולה במגזר הדתי ולריכוזיות הכיתות באזור גוש עציון־ירושלים. אנחנו עוזרים להורים שפונים אלינו בבקשה לפתיחת כיתות תקשורת באזורים נוספים ברחבי הארץ עבוד ילדיהם ומשתדלים לקדם את הנושא". בכיר בתחום החינוך המיוחד ציין כי "לא ייתכן שאין מספיק ילדים עבור פתיחת כיתות תקשורת באזורים נוספים למעט ירושלים וגוש עציון. מדובר בפערים עצומים מול המגזר הכללי שנובעים ככל הנראה גם מכך שהורים לא פונים למשרד החינוך ומבקשים פתרון עבור ילדיהם, כך שהמשרד לא מודע למצוקה".

על פי חוק החינוך המיוחד שנחקק ב־1988 יש לתת עדיפות להשמתו של תלמיד עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל (שילוב), תוך מתן מענה לצרכיו. רק לאחר שמוצו כל אפשרויות ההתערות במסגרת הרגילה, יש לשקול את הפניית התלמיד לדיון בוועדת השמה ולחינוך מיוחד. אולם בפועל, הורים נתקלים במחסומים כשהם מגיעים לרשום את ילדיהם למוסדות החינוך הרגיל. במגזר הדתי, כך על פי עדויות ההורים, בשלב הרישום לבתי הספר התיכוניים התופעה רחבה הרבה יותר מאשר במסגרות החילוניות.

רבקה מורוביץ, תושבת גוש עציון ואם לשמונה ילדים, חלקם עם צרכים מיוחדים (הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם ותסמונת דאון), סיפרה כי תהליך ההרשמה מסורבל לילדי החינוך המיוחד. לדבריה, ללא התערבות אגרסיבית שלה, בנה הנמצא על הרצף האוטיסטי לא היה מקבל את ההתאמות שהוא זכאי להן ממשרד החינוך.

"שילוב זה לא צדקה. זכותו של הילד שלי ללמוד. ילדים רגילים צריכים להתחנך על קבלת השונה כדי שילדינו המיוחדים יוכלו להשתלב גם בחייהם הבוגרים", היא אמרה והוסיפה כי דווקא החברה הנורמטיבית המשלבת זוכה ליתרונות רבים כתוצאה מכך.

דנה (שם בדוי), אימא לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהמרכז, שלחה את בנה הקטן ללמוד בבית ספר שרוב תלמידיו מגיעים מרקע חילוני או מסורתי בשל העובדה כי "שתי ישיבות נחשבות באזור מגורינו פשוט לא הסכימו לקבל אותו תוך שימוש בתירוץ 'אנחנו לא בטוחים שיש לנו את הכלים להתמודד איתו'", היא סיפרה.

"אנחנו ההורים נאלצים לוותר על הרמה הרוחנית של הילדים שלנו כדי למצוא להם מקום ללמוד. אני כועסת על המערכת שלא נותנת לנו מענה. פתחתם ישיבה חדשה? תכניסו בה כיתה קטנה שתענה על הצורך. בישיבות ואולפנות כאילו לא חושבים על האוכלוסייה הזו וכל פעם שמגיע ילד עם בעיות תקשורת הם לא יודעים מה לעשות עם זה מחדש", אמרה דנה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "כל ילד בחינוך המיוחד מקבל את כל המענים הדרושים לו, הן בממלכתי והן בממלכתי דתי, והמשרד לעולם יאשר פתיחת כיתת תקשורת כאשר יש לכך נחיצות. לעניין סירוב קבלת תלמיד שילוב לתיכון: אם תיכון מסוים מסרב לקבל תלמיד, הוא אמור לנמק את סירובו, כדי לאפשר לתלמיד ולהוריו לערער על ההחלטה".

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף 'מוצש' של 'מקור ראשון'

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg