האב, האחות ובית שאן: ז'קי לוי חוזר הביתה
כשהורכבה הממשלה הוא נכנס לבית אביו בבית-שאן, ויצא עם דרישה לתפקיד סגן שר הבינוי והשיכון, כולל אחריות על הדיור הציבורי. כשהוא זקוק לשיתוף פעולה בכנסת מחכה לו שם אורלי אחותו. ח"כ ז'קי לוי מאמין שפוליטיקה עושים עם בני המשפחה, או לא עושים בכלל
ביום שלישי סגר ז'קי לוי מעגל. יותר משלושים שנה אחרי שאביו, כשר הבינוי והשיכון בממשלת בגין, החל בביצוע פרויקט שיקום השכונות, בישר הבן על תחייתו של הפרויקט בהובלתו. על פי התוכנית החדשה של סגן שר הבינוי והשיכון ישוקמו ויטופחו מבחינה פיזית וחברתית 31 שכונות ותיקות ברשויות שונות בנגב ובגליל, בעלות של 300 מיליון שקלים.עוד כותרות ב-nrg:
- בעבודה חושדים: מאחורי ההדלפה - קרבות פנימיים
- בצלם: "איומים על חייו של מתעד הירי בחברון"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
מבנים ישופצו, תשתיות ישוקמו, שבילים ייסללו, שטחים ציבוריים ייפתחו וכן הלאה. "כתושב פריפריה אני מודע היטב לפערים הקיימים בין השכונות החדשות לישנות", אמר ז'קי לוי במסיבת העיתונאים. "זהו דבר כאוב וקשה לעיכול שלא ברור מדוע הוזנח במשך כל כך הרבה שנים.
"בשעה שהמדינה מכוונת לבנות עוד ועוד שכונות חדשות שיביאו אליהן אוכלוסייה חזקה, ראוי היה שמישהו ייתן את הדעת על ההזנחה רבת שנים ורחבת ההיקף בכל הנוגע לשכונות הוותיקות, שהפכו לחצר האחורית של מדינת ישראל".
לא פשוט לכהן בכנסת כשאתה הבן של השר לשעבר דוד לוי. הציפיות הגבוהות לא מרפות ממך לרגע, ובכל מקום אליו תגיע, יטרחו להזכיר לך את אביך. אבל ח"כ ז'קי לוי לא מתאמץ לברוח מהצל הזה, להפך: הוא אפילו בוחר במודע להיכנס ולפעול במקומות שבהם פעל אביו בעבר.
כך היה בשנותיו הארוכות בעיריית בית-שאן, וכך כשביקש להתמנות לסגן שר דווקא במשרד הבינוי והשיכון; עיון קצר ברשימת שרי השיכון לדורותיהם מעלה שמאז קום המדינה, דוד לוי הוא זה ששימש בתפקיד יותר מכל אחד אחר - לא פחות מ-11 שנים.
חצי יובל עבר מאז שסיים האב את כהונתו שם, ולמרות השוני בין התקופות, לוי הבן היה שמח לאמץ את שיטות העבודה של המשרד בשנות השמונים כדי להתמודד עם משבר הדיור החריף של 2016.
"בעיית הדיור היא לא מכת שמיים, ולא צריכים להמציא את הגלגל", הוא אומר. "גם לפני שלושים שנה המדינה התמודדה עם משבר דיור, ואבא שלי בא והוכיח שאפשר, גם במדינה שלא הייתה אז עשירה, לפתור את הבעיות".
ההצעות של סגן השר לפתרון משבר הדיור הנוכחי כוללות שיטות שהופעלו אז ולא אומצו בשנים האחרונות, כמו למשל "בנייה תקציבית", שבה המדינה מעודדת הקמת פרויקטים גם ללא מכירה מראש של הדירות ומתחייבת לקבלנים על רכישה. "בגוש דן השוק הוא זה שקובע, אבל בנגב ובגליל המדינה חייבת לתת לקבלנים התחייבויות כדי ליצור בנייה מסיבית", מסביר לוי.
"המצב היום הוא שהבנקים לא מקלים על הקבלנים כדי לא לסכן את עצמם, והקבלנים מצדם חוששים ולא בונים מספיק. כדי שתהיה בנייה בכמויות גדולות, המדינה צריכה ליצור תמריצים ולהתחייב לרכישה.
"יש היום מחסור של 100 אלף דירות, והוא לא ייסגר רק באמצעות השיטות הקיימות. הדברים ברורים לכל כלכלן ולכל מי שעוסק בענף הבנייה. אבל אפשר לפתור את הבעיה. כשהגיעה עלייה המונית של מיליון רוסים, המדינה לא עמדה ביעד ובאתגר? היא נתנה אז מענקים לקבלנים שסיימו את הבנייה בזמן קצר יותר. גם לתמריץ הזה צריכים לחזור".
כדי להתמודד עם משבר הדיור ועם אתגרים אחרים שמזמנת לו הזירה הפוליטית, הוא מתייעץ באופן יומיומי עם אביו. "זה לא סוד שאנחנו משפחה מאוד מגובשת", אומר לוי. "חוץ משני אחים מתוך 12, כולנו נשארנו בבית-שאן, ובחגים ובשבתות אנחנו ביחד. אני גר מול אבא, ויש לנו המון שעות משותפות. כמעט כל בוקר אני שותה איתו קפה לפני שאני יוצא לעבודה.
"זכיתי ביועץ החכם ביותר והמורה הטוב ביותר לפוליטיקה. הוא גם יעץ לי להיות סגן שר במשרד השיכון, ולא במשרד התחבורה אליו הייתי מיועד. לפעמים כשאני מנסה להיות חכמולוג ולא שומע לעצות שלו, אני נופל. צר לי שהמדינה כבר לא נעזרת בו, כי יש לו הרבה מה לתרום בהרבה תחומים".
ז'קי לוי (55), נשוי, אב לשבעה וסב לעשרה, הוא בנם השני של דוד ורחל לוי. את הקריירה הציבורית שלו התחיל כעוזרו של ראש מועצת רמת-ישי. בשנת 1989 התמודד על ראשות העיר שבה נולד וגדל, בית-שאן. במירוץ הזה הוא הפסיד, אך נכנס למועצת העיר. בשנות התשעים כיהן במשך שש שנים כממלא מקום ראש העיר, ובבחירות המוניציפאליות של 1998 הפסיד שוב במירוץ לצמרת, בפער של 24 קולות בלבד.
בנובמבר 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נפצע ז'קי לוי בפיגוע שאירע ליד סניף הליכוד בבית-שאן, ביום הפריימריס של המפלגה. גם שניים מאחיו היו בין הפצועים במתקפת ירי ורימונים, שגבתה את חייהם של שישה ישראלים. שנה לאחר מכן נבחר לוי לראשות עיריית בית-שאן מטעם הליכוד, תפקיד שבו כיהן במשך עשר שנים. ב-2013 הפסיד לרפי בן-שטרית, על חודם של 96 קולות.
"עשיתי את כל הטעויות הפוליטיות האפשריות באותן בחירות", הוא אומר היום. "לא הייתי מוכן לשלם מחירים פוליטיים שהם לא לטובת העיר. לא מיניתי סגנים בשכר, לא הענקתי תמיכות למפלגות, ולא חתמתי על הסכמים קואליציוניים שהיו מביאים אותי למצב שבו לא אוכל ליישם את האמונה שלי".
איך אתה מסכם את התקופה שלך כראש עיר?
"בסך הכול אני גאה בעשר שנים של מהפכה בבית-שאן. העלינו את שיעור הזכאים לבגרות מ-35 אחוז ל-65. העלינו את שיעור הגיוס לצה"ל. הכפלנו את מספר הסטודנטים מהעיר שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה - לא רק במכללות אלא גם באוניברסיטאות. הורדנו את אחוזי האבטלה והוספנו 4,000 תושבים לעיר, וזה לא פשוט במקום כמו בית-שאן.
"הצלחנו להשיג הטבות מס. שכנענו את ראש הממשלה ושר התחבורה להביא רכבת לעיר, ובנובמבר הקרוב ייפתח הקו לחיפה. אין תחום שלא נגענו בו, והיום כשאני מסתובב בעיר אני זוכה להכרת הטוב יותר מאשר בעבר".
לקראת הבחירות האחרונות לכנסת קיבל לוי פנייה מבנימין נתניהו ומישראל כץ, שהציעו לו להתמודד על המשבצת של נציג מחוז הגליל והעמקים ברשימת הליכוד. לוי נרשם לפריימריס ביום האחרון, נבחר ושובץ במקום ה-18 ברשימה.
כסגן שר הבינוי והשיכון הופקד לוי על הדיור הציבורי - תחום שהוזנח באופן קשה בעשרים השנים האחרונות. מאגר הדירות הציבוריות נמצא כיום בשפל חסר תקדים: מ-200 אלף יחידות דיור בתחילת שנות השבעים, צנח מספרן ל-60 אלף בלבד. בנוסף, בחלק גדול מהדירות קיימות בעיות תחזוקה קשות. המחסור הביא להחמרת הקריטריונים לקבלת דירה, ויצר תור של אלפי ממתינים - עניים, נכים וחולים שעלולים לחכות גם עשר שנים.
"הכנסנו את נושא הדיור הציבורי לסדר היום הקבוע שאנחנו מטפלים בו ומובילים אותו", אומר לוי, "לצערי, בשנים האחרונות הנושא הזה היה בן חורג. התקציבים התמעטו, כמעט לא הייתה רכישה של דירות, והקריטריונים לדירה היו אכזריים.
עכשיו הגענו לסיכום עם משרד האוצר על תקציב לשלוש שנים קדימה, כולל סכומים שיוקצו לשיפוץ דירות. בעבר התקציב לשיפוץ דירה עמד על אלפיים שקלים בלבד לשנה, וזה מספיק בקושי לצבע. אנחנו כבר הספקנו לשפץ בסכומים של 50 אלף שקלים לדירה. טיפלנו ב-600 דירות שהיו סגורות בגלל מצבן, ואכלסנו אותן בדיירים.
"בשנה האחרונה גם השקענו 60 מיליון שקל בשיפוץ חיצוני של מבנים בדיור הציבורי. יחד עם קק"ל והמשרד להגנת הסביבה אנחנו מובילים פרויקט של הצבת לוחות חשמל סולאריים על גגות של מבנים כאלה, ובאמצעותם נממן את התאורה בחדרי המדרגות וגם את הפיתוח הסביבתי. תקצבנו ב-100 מיליון שקלים דירות לנכים, ולכל זה צריכים להוסיף רכישה מסיבית של דירות - 456 בתוך שנה".
ועדיין יש פער עצום בין מספר הזכאים למספר הדירות הזמינות.
"לצערי, הפער הזה יישאר עצום. ההבדל הוא שבניגוד לעבר, אנחנו מוכנים להתמודד עם הבעיה, ולא מטאטאים אותה וחושבים שאם נסתיר אותה היא תיפתר מאליה. בממשלה הקודמת נרכשו רק דירות בודדות לדיור הציבורי, והיום אנחנו מנסים בכל דרך להאיץ רכישה. ייאמר לזכותו של שר האוצר משה כחלון שהוא נותן לנו תקציבים משמעותיים לנושא הזה. הוא עצמו גדל בשכונת מצוקה, והרגישות שלו נותנת לנו כסף".
עד שיתקבלו ההצעות של לוי לפתרון משבר הדיור בכללותו, תוכנית הדגל של השרים משה כחלון ויואב גלנט היא "מחיר למשתכן": במסלול הזה אמורה המדינה להציע לקבלנים סבסוד של עד 80 אחוז מעלות הקרקע – הטבה שתינתן למי שידרוש מרוכשי הדירות את המחיר הנמוך ביותר. בין הזוגות הצעירים שיירשמו לפרויקט תתקיים הגרלה, כדי לקבוע מי מהם יזכה בדירות המוזלות.
לוי מפרגן לתוכנית הזו, אבל גם מותח עליה לא מעט ביקורת. "השר כחלון עושה הרבה כדי להוזיל את מחירי הדיור ולאפשר לזוגות צעירים להגיע לבית, ו'מחיר למשתכן' הוא פרויקט נחמד, אבל הוא לא פותר את כל הבעיות. קודם כול, התוכנית הזאת עוזרת רק לזוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה, כשלמעשה צריכים לעזור לכלל הציבור.
בנוסף, אני לא אוהב את הסגנון של ההגרלות שאמורות להתקיים במסגרתה. בעיה אחרת היא שהזוגות הזכאים להנחה צריכים להמתין עוד שנתיים לסיום הבנייה, וזה לא יביא לרוגע בשוק ולירידת מחירים.
"התוכנית הזאת גם עלולה להבריח צעירים מהפריפריה. לבן שלי, שלומד עכשיו באריאל, יהיה כדאי יותר לרכוש דירה ב'מחיר למשתכן' במרכז, כי היא תכפיל את שווייה הרבה יותר מהר. אין בתוכנית הזאת תמריצים שיגרמו לצעירים לקנות בנגב או בגליל".
ואת כל הדברים הללו אתה לא אומר לשר הבינוי והשיכון?
"הדברים שלי נאמרים בכל הפורומים. השר גלנט עושה עבודת קודש, ואני חייב לומר שהופתעתי מהרגישות החברתית שהוא מגלה. חשבתי שהתחום החברתי זר לו, והיום אני רואה מקרוב שזה מאוד נוגע גם בו. הוא עובד הרבה עם כחלון, שבסך הכול בא ממקום חיובי של התמודדות עם הבעיה. רק שכחלון סימן את האנשים שמעולם לא רכשו דירה כראשונים שצריכים לקבל פתרון. בשבילם יש בשורה, אבל צריך להסתכל על המכלול וללכת על מהלכים נוספים במקביל".
ללוי, כמו גם לשר הבינוי והשיכון עצמו, אין יכולת השפעה על בנייה מעבר לקו הירוק, אבל הוא אינו מסתיר את עמדותיו בנושא הזה. בכינוס שקיימה לאחרונה שדולת ארץ ישראל בכנסת קרא לוי לסיעות השונות להתאחד בדרישה מנתניהו לבנות במעלה-אדומים. "הקפאת הבנייה נולדה בחטא", הוא אומר לנו. "בפועל הכנסנו את עצמנו למלכוד עולמי, וגם בנייה בירושלים הפכה להיות נטל על יחסינו עם העולם".
הפכת לאופוזיציה פנימית מול נתניהו?
"הדעות שלי ברורות, ראש הממשלה מכיר אותן, ואני אומר אותן גם בסיעת הליכוד. אני לא חושב שדעתו של ראש הממשלה שונה משלי. הוא רק נמצא במלכוד - איך להוביל את הדברים בלי להגיע למשבר שיביא אותנו לאו"ם ויגרום לחרם".
כלומר, דברים שרואים משם לא רואים מכאן?
"לא, אני לא מאלו שאומרים את המשפט הזה. אני ידוע כמי שנמצא בימין של הימין של הליכוד, ובעיניי ההקפאה נולדה בחטא. יש לי בת אחת שגרה בעלי, בת אחרת התגוררה בעבר בקריית-ארבע וכיום נמצאת בשדמות-מחולה, והמשפחה של אשתי היא ממייסדי בית-אל.
"מעבר לכל זה, מי שהקים את היישובים ביהודה ושומרון ובנה את היישוב היהודי בחברון היה אבא שלי. בתור ילד השתתפתי באינספור הנחות אבן פינה ביש"ע, ודעתי בנושאים הללו חד-משמעית. הייתי גם מהמתנגדים הגדולים לעקירת גוש קטיף ונכחתי בהפגנות נגדה. כולנו ראינו את הטרור הממוסד שקיבלנו משם אחרי שיצאנו. על כל הליכה שלנו לקראת הפלסטינים קיבלנו גלי טרור".
לוי גם מתנגד לכל מהלך מדיני במציאות הנוכחית. "להבות ההסתה שנמצאות ברשות הפלסטינית ובקרב האזרחים שם לא מאפשרות להאמין שאם נעשה ויתורים המצב ישתנה. אלו שמדברים על תהליך מדיני, מתעלמים מהמציאות. אין היום פרטנר לתהליך כזה. אני לא מכיר מנהיג בישראל שיקבל את הקווים שהפלסטינים מציגים, ולא פלסטיני שיקבל את הקווים שישראל מציעה.
הסיסמה של 'שתי מדינות לשני עמים' אולי נשמעת יפה, אבל אף אחד לא מסוגל לסמן גבולות למדינות הללו. זו סיסמה שלא יכולה להתממש, וצפויה להתפוצץ בכל קו שינסו לקבוע. הרי עצם הקיום של הרשות הפלסטינית במקומות שהיא נמצאת היום, תלוי בנוכחות הצבאית שלנו באזור.
"גם התהפוכות שמתרחשות סביבנו לא מאפשרות לקבל הכרעות מדיניות גורליות. מפחיד לחשוב איפה היינו נמצאים היום אילו ויתרנו בעבר על רמת הגולן. במציאות הנזילה והלא-יציבה הזאת צריך להקפיא הכול ולשמור על המצב הקיים. הרשות הפלסטינית יכולה לנהל את הערים שבהן היא שולטת, לדאוג שם לעניינים האזרחיים, אבל לנו חייבת להיות שליטה ביטחונית".
בחודשים האחרונים נשמעת לא מעט ביקורת בימין על ההתמודדות של הממשלה, ובפרט של שר הביטחון, עם אינתיפאדת הבודדים. לוי נזהר מלהצטרף לביקורת הישירה על אנשי מפלגתו, אבל גם הוא מצפה לנקיטת צעדים נוספים נגד הטרור.
"המצב הביטחוני הוא תולדה של ההסתה, ולכן צריכים לטפל בה ולהשתמש בכל הכלים שיעצרו את הטרור. אם צריך שינוי בחוק אז לשנות אותו, ואם הריסת בתים לא מועילה - צריכים ללכת לגירוש משפחות של מחבלים. הן לא יכולות ליהנות מכל העולמות. לא ייתכן שמשפחה תזכה בכבוד בגלל שבנה היה שאהיד. שלום עושים עם אזרחים שמבינים את המהות של השלום, וזה לא מה שקורה סביבנו".
בילדותו נאלץ ז'קי לוי להתמודד עם ז'אנר שלם של בדיחות שעסקו באביו – על דיבורו המוטעם, על היעלבויותיו התכופות, על חוסר השליטה שלו באנגלית ועל משפחתו ברוכת הילדים. "צריך לזכור שאבא שלי היה הפוליטיקאי הראשון מעיירות הפיתוח שהיה יכול להגיע עד לראשות הממשלה", אומר לוי.
"לא לחינם מנחם בגין כינה אותו 'פורץ דרך להמונים'. אבא שלי ביטא שינוי טבעי שצריך לקרות, אבל בגלל המקום שאליו הגיע הוא משך אש, וזה הביא לבדיחות, לכלוכים, עימותים וחיבורים בלתי הגיוניים בין כוחות פוליטיים שקמו רק כדי לעצור אותו.
"ההיסטוריה מוכיחה שהוא התחיל שינוי אדיר, ושהוא מהמנהיגים הגדולים שהשאירו חותם – לא רק בפעילות שלו בתחום החברתי, אלא גם כשר חוץ. בתקופתו חודשו הקשרים של ישראל עם 32 מדינות, והוא גם היה זה שהביא לביטול החלטת האו"ם שהשוותה בין הציונות לגזענות".
בדיוק לפני עשר שנים מצא דוד לוי את עצמו מחוץ לכנסת, בתום 37 שנות כהונה, ומאז לא נשמע קולו בזירה הציבורית. לא לכל אורך דרכו הפוליטית הוא שמר אמונים לליכוד. ביוני 95' פרש מהתנועה והקים את "גשר", ובבחירות שהתקיימו שנה לאחר מכן קיבלה תנועתו החדשה מקומות משוריינים ברשימה משותפת עם הליכוד.
בבחירות 1999 חברו לוי וגשר למפלגת העבודה, כחלק מרשימת "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק. לוי שב לכהן כשר החוץ, וגם תמך בנסיגה החד-צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון, אך התפטר מהממשלה בעקבות נכונותו של ברק לוויתורים מפליגים לפלסטינים. לקראת בחירות 2003 חזר לכנסת במסגרת הליכוד.
כל המהלכים הללו יצרו לדוד לוי תדמית של זגזגן פוליטי, אך בנו מתייחס לכך בביטול. "אבא שלי לא צריך להוכיח את הימניות שלו. הוא בנה יותר מכולם ביהודה ושומרון ובגולן. הוא חשב שזה נכון ללכת עם אהוד ברק לטובת הדברים שהאמין בהם, אבל ברגע שברק הלך בכיוון הפוך, אבא שלי התפטר וסייע להפלת הממשלה. בסוף הוא זה שגרם לליכוד לחזור לשלטון ב-2001.
"צריכים לזכור שהליכוד הלך לממשלה עם מפלגת העבודה כמה פעמים, ולא היו על כך טענות. בסופו של דבר, מי שגרם את הנזק הכי גדול בליכוד היה שרון, שעקר וריסק גם יישובים וגם את האידיאולוגיה של המפלגה. במבחן העובדות, אבא שלי היה יציב יותר מכולם ונשאר תמיד בצד הימני. הוא לא תמך בתוכנית ההתנתקות, והיה ממובילי המאבק של קבוצת המורדים באותה תקופה".
לפני שנתיים עלה שמו של דוד לוי כמועמד אפשרי לנשיאות. ככל הנראה הייתה זו יוזמה של נתניהו, שביקש לחסום את דרכו של ריבלין למשכן הנשיא. לוי ידע שייהנה מתמיכה רחבה בקרב חברי הליכוד, אך לבסוף החליט שלא להכניס עצמו לקרב הזה.
"מאוד רציתי שהוא יתמודד, דחפתי אותו לרוץ, אבל אני מכבד את ההחלטה שלו - שהייתה לצערי החלטה נכונה", אומר בנו. "הנשיאות היא מקום מאוד חשוב, וצריכים להגיע אליו או בהסכמה רחבה, או במועמדות רשמית של המפלגה. ברגע שזה ירד לפסים שזה ירד, הוא אמר: אני לא שם".
לוי האב טען לא פעם לקיפוח של המזרחיים בישראל; בנו ז'קי חושב שיש בנושא הזה התקדמות, אבל הסיפור עדיין לא נגמר. "אני כבר נשוי בנישואי תערובת, וכך גם הבת שלי ועוד אלפים, אבל זה לא נמחק. פעם האמנתי שאחרי דור, הנושא העדתי יירד מסדר היום ואנשים ייבחנו על פי יכולותיהם בלבד. צר לי שהעניין הזה עדיין קיים.
"לדעתי, זו החוליה שמסכנת ביותר את החברה הישראלית. היום יותר מתמיד צריכים לאחד את השורות, ולאפשר לכל האנשים שמתאימים לתפקידים בכירים להגיע לשם בלי להיפסל על בסיס מוצאם".
המחירים האישיים שאביך שילם לא הרתיעו אותך מכניסה לפוליטיקה הארצית?
"אם מתוך 12 אחים אנחנו רק שניים שנמצאים בפוליטיקה, זה כבר אומר שהרוב כן נרתעו. אבל זה דבר שנולדים איתו, ויש דחף פנימי. נכון שיש מחיר כבד לעיסוק בפוליטיקה, אבל זה גם המקום היחיד שבו אתה יכול לעשות שינויים משמעותיים".
כשנבחר לכנסת, חיכתה שם לז'קי אחותו אורלי לוי-אבקסיס, שעבורה זו הקדנציה השלישית כח"כית מטעם מפלגת ישראל ביתנו. "אני גאה בה, היא חברת כנסת מהטובות ביותר", אומר לוי על אחותו, שלאחר הרכבת הממשלה מצאה את עצמה בפעם הראשונה בשורות האופוזיציה.
"אנחנו משתפים פעולה פעמים רבות, כי היוזמות שהיא מובילה בנושאים החברתיים מדברות אליי. הצלחנו להעביר ביחד כמה חוקים, כמו למשל החוק שמסדיר את מעמדם של האוטיסטים. אורלי הובילה את החוק הזה יחד עם יאיר לפיד, ואני הצלחתי לכופף את הקואליציה שתלך ביחד איתם, למרות שבהתחלה הממשלה קיבלה החלטה להפיל את החוק. אחותי גם הגישה הצעת חוק שתאפשר להעניק לרוכשי דירות משכנתא של 90 אחוז.
"המדינה רצתה שהטבה כזו תינתן רק לרוכשים במסגרת מחיר למשתכן, ואני נאבקתי כדי שזה יהיה לכולם. לשמחתי השכל גבר, וסגן שר האוצר איציק כהן ביקש ארכה של חודשיים כדי להגיע להסכמה משותפת בנושא.
"נכון שהרבה פעמים אורלי ואני נדרשים להצביע זה נגד זו - וזה גם בולט, כי בהצבעות קוראים את השמות שלנו בסמיכות. היה הכי טבעי אם היינו יושבים בקואליציה ביחד. הרבה יותר הגיוני שאיווט ליברמן יהיה בממשלה ולא באופוזיציה, שם הוא נטע זר. אולי אחרי שנעביר תקציב דו-שנתי זה יקרה, למרות שיש קרע עמוק בינו לבין ביבי".
יש סיכוי שעוד נראה אותך ואת אחותך יחד באותה מפלגה? כבר הציעו לה בעבר מקום ברשימת הליכוד.
"אורלי שומרת על נאמנות לאיווט, ומי שבונה על עריקה שלה לליכוד באמצע קדנציה, לא מכיר אותה. לגבי העתיד – זה בידיים שלה, אבל אין לי ספק שכל מפלגה שתיקח אותה רק תרוויח. היא נכס".
מהנציג הטרי יותר של משפחת לוי בכנסת מצפים לפעול לקידום האזור הגיאוגרפי ששלח אותו לשם, והוא מודע היטב לכובד המשא שעל כתפיו. "אני מוביל נושאים רבים שנוגעים לגליל וגם לנגב", הוא אומר. "מיום שנבחרתי ניהלתי מאבק להרחבת הטבות המס, והכנסנו למפת ההטבות עשרות יישובים נוספים בנגב ובגליל. אני משוכנע שאם לא הייתי בכנסת, זה לא היה עובר.
הובלתי יחד עם השר יעקב ליצמן הוספת מכשירים מתקדמים לבתי חולים בנגב ובגליל, ודאגנו שיוקם בבית החולים פוריה אגף שיקום ובו 180 מיטות. עד עכשיו, אגב, היו רק 12 מיטות שיקום בכל אזור הצפון. גם תחום הדיור הציבורי נוגע ברובו לאזורים שמהם אני בא. מבחינתי זו לא רק בית-שאן, אלא כל עיר שדומה לה. אני מכיר היטב את הקשיים שאיתם מתמודדים כל ראשי הרשויות בפריפריה - בעיות של תעסוקה, הכנסה לנפש ומרחק ממרכז הארץ.
"כשהבן שלי שירת בצבא, הוא נאלץ לחזור לבסיס במוצאי שבת, כי ביום ראשון בבוקר לא הייתה לו אפשרות להגיע בזמן. הוא שילם מחיר כבד על המחסור באמצעי תחבורה באזור שלנו. כראש עיר נאבקתי למען סלילת קו הרכבת מחיפה לבית-שאן, ואנשי משרד האוצר יצאו למלחמת עולם נגדי. אני שמח שראש הממשלה ושר האוצר דאז יובל שטייניץ הלכו איתי בעניין הזה עד הסוף. הם פועלים נכון בהשקעה שלהם ברשת הרכבות ובסלילת הכבישים".
אתה חושב שלפריפריה יש היום ייצוג הולם בכנסת, ובפרט בליכוד?
"אני אתמוך בכל הצעה שתביא יותר ייצוג מהשטח. לשמחתי, בבחירות האחרונות הליכוד קידם ברשימה שלו את המיקום של נציגי המחוזות, ובזכות זה נכנסו לכנסת נציגים מעולים כמו דוד ביתן, דודי אמסלם ומיקי זוהר, אנשים שבאו מהשטח. הוכחנו גם שככל שמגיעים יותר אנשים מהמחוזות, האזורים הללו מקבלים יותר. אני חושב שצריך לעודד שינויים נוספים, והלוואי שנגיע לבגרות של קיום בחירות אזוריות לכנסת".
אם לא תשונה שיטת הפריימריס בליכוד, בבחירות הבאות לוי לא יוכל לרוץ שוב במשבצת המחוזית, אלא ייאלץ להתמודד על מקום ברשימה הארצית. מדובר במשימה לא קלה – והיא לא הופכת קלה יותר בעבור מי שמכהן כסגן שר, תפקיד שיעילותו מוטלת בספק.
"אני לא נחשב לסגן שר רגיל", אומר לוי. "ביקשתי סמכויות ותקציבים מראש, ולא הייתי נכנס לתפקיד בלי זה. הלוואי ששרים יעשו מה שאני עושה כסגן שר. אני זוכה לשיתוף פעולה עם השר גלנט ולכל התנאים הטובים הדרושים כדי להצליח בתפקיד, ואני מאמין שבסופו של דבר העשייה תביא תוצאות.
"צריך לזכור שאני גם מושרש בליכוד, ולא הופעתי ביום אחד משום מקום. יש תשתית של מחנה לוי בליכוד, שנבנתה בעשרות שנים עם חברים נאמנים לדרך. בבחירות האחרונות הצלחתי תוך עשרה ימים לזכות בניצחון אדיר מול מועמדים מרושתים שעבדו עוד מהקדנציה הקודמת. ברור לי שבפעם הבאה זו תהיה ליגה אחרת, אבל אני לא פוחד להתמודד בשום ליגה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם