צחוק מהעבודה: הח"כים מפקירים את עוטף עזה
לאיום הביטחוני על תושבי עוטף עזה מצטרפת מכה נוספת - כנופיות פורצים שפועלות באזור כמעט ללא מפריע. לדיון בנושא בוועדת הפנים הגיע צדיק אחד בלבד, ח"כ אורי מקלב, שאמר: "יש הרגשה שרחוק מהעין רחוק מהלב"
מי לא נתקל בעבר בתמונות המבוימות היטב של שרים וחברי כנסת המגיעים ליישובי עוטף עזה ומבקשים להתחכך בתושבים ובהנהגה המקומית. פעם אחת הם מצטלמים ליד שארית רקטה שנפלה בשטח פתוח, בהזדמנות אחרת הם מציצים לתוך קוביות הבטון המפוזרות ברחובות ונועדו להגן על מי שהטילים תופסים אותו באמצע הדרך.עוד כותרות ב-nrg:
- חתני פרס ישראל: הרב אלי סדן ודורון אלמוג
- האב שניסה למכור את בתו - נידון לעבודות שירות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]

כשהסירנות רועמות והכותרות מתמקדות באירועים בדרום, גם הפוליטיקאים שלנו נוהרים לאזור. בעת שגרה, לעומת זאת, התושבים נשכחים ונזנחים בצד הדרך.
המחשה חיה לכך התקבלה השבוע כשנכנסנו לחדר ועדת הפנים של הכנסת, לדיון שעסק בביטחון האישי של תושבי עוטף עזה. בניגוד למספר הפוליטיקאים שמביעים דאגה לתושבי הדרום בימים שבהם מצלמים מלחמה סביבם, רק חבר כנסת אחד הגיע השבוע לוועדה מלבד היו"ר ח"כ דודי אמסלם. לצדיק היחיד בסדום קוראים ח"כ אורי מקלב.
מי ששואל את עצמו עד כמה המצב יכול להיות גרוע באותם יישובים, כדאי שיציץ בפרוטוקול הדיון הקודם שנערך בנושא. שם התברר כי אין יישוב אחד באזור שבו לא נפרצו בתים של תושבים. באחד היישובים, נדהמו הנוכחים בדיון לגלות, נפרצו כל הבתים. כי אין בית אשר אין שם פריצה, בהקבלה לפסוק שמתאר את מכת בכורות במצרים.
כנופיות הפורצים מורכבות ברובן משוהים פלסטינים בלתי חוקיים. כדי להבין עד כמה הכנופיות לא רואות אף אחד ממטר, הנה מקרה שאירע לאחרונה לסגן מפקד המחוז הדרומי במשטרה. "בשבת האחרונה פרצו לבית של שכן שלי שהוא סגן מפקד המחוז", תיאר ראש מועצת שדות־נגב, תמיר עידן, שהתקשה להסתיר את ההלם.

"לקחו את האוטו של הבן שלו, שברו את הרכב של אשתו". למי שלא הבין - ניידת משטרה חונה מחוץ לבית, אך את השב"חים הערבים זה לא מעניין. אין בהם פחד או חשש. "זו עזות מצח שאין כדוגמתה", המשיך עידן. "מרוקנים בתים. משאית נכנסת ברוורס ומעמיסה בתים. כאילו מעבירים דירה".
ישנם אירועים שמסתיימים לא רק בפגיעה ברכוש. במושב שרשרת נשחט כלב בכניסה לבית. כשבני הבית התעוררו בשש בבוקר הם היו בטוחים שנרצח אדם, בעקבות הדם הרב שהתגלה בבית. "מאז הישיבה האחרונה בנושא אנחנו עדים לעליית מדרגה במעשי הפשיעה ביישובים", התריע עידן, "כולל שוד מזוין של קשיש בן 85 בתוך ביתו. נכנסו אליו הביתה ב־12 בלילה, קשרו אותו לכיסא והחטיפו לו מכות".
כשראשי היישובים מזכירים את הדיון הקודם בוועדה, הם מתכוונים לישיבה שנערכה באוקטובר. יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם, ביקש אז מהמשטרה להכין תוכנית מקצועית שתתמודד עם הפשיעה הגואה ביישובים. כמעט חצי שנה עברה מאז, אך קולה של המשטרה לא נשמע.
"לא קיבלתי מכם שום התייחסות", פנה אמסלם בזעם לעבר נציגי המשטרה השבוע. "אנחנו נראים לכם מיותרים פה?" נציג המשטרה גמגם משהו על כך שהוכנה תוכנית וזו עברה בינתיים ללשכת המפכ"ל, ומשם ללשכת השר לביטחון הפנים. "מבחינתכם ועדת הפנים מיותרת בתהליך הזה?" שאג היו"ר. "אני עושה פה דיון ועוד דיון, ואז אתה מספר לי ששלחת תוכנית לשר?"
לאחר שלקח נשימה עמוקה, התנצל השוטר בפני הוועדה. "כשקראתי את הפרוטוקול מהדיון הקודם לא הבנתי שצריך להציג אותה כאן", הסביר וקיווה לטוב. גם נציג משרד האוצר, למרות החיוך הרחב שנמתח על פניו, הסתפק בתשובה מעורפלת על כך שאם יידרשו תקציבים לחיזוק היישובים, הנושא יידון במשרד. נהדר. עכשיו התושבים יכולים לחזור לישון בשקט. באוצר ידונו בנושא, בבוא היום.

כדי להבין את גודל האבסורד, נסביר שהיישובים באזור מתחלקים לאלו שנמצאים בתוך טווח שבעת הקילומטרים מגבול עזה, ולאלו שמחוץ לטווח. בעוד שהקבוצה הראשונה זכאית למיגון בתים, גידור מסביב ליישוב, שערי פלדה ומצלמות, בקבוצה השנייה לא זוכים לדבר מכל אלו.
מובן שהנושא הביטחוני משחק תפקיד מרכזי בהחלטה, אלא שעל הדרך כל האמצעים הללו גם פותרים רבות מבעיות הפשיעה ביישובים. בהנחה כמובן שהתמזל מזלך והסרגל כולל אותך בתוך הטווח המדובר. "יש הרגשה שרחוק מהעין רחוק מהלב", אמר ח"כ מקלב, כאמור הח"כ היחיד מלבד היו"ר שהטריח עצמו לדיון. "אני רק מדמיין מה היה קורה אילו היה מדובר ביישוב פה קרוב".
ח"כ אמסלם, שבימים אלו מוגדר כמורד בקואליציה וכמי שמבריז מהצבעות בכנסת בעקבות הוויכוח על תקצוב העלאת בני הפלשמורה מאתיופיה, חיזק את דבריו של מקלב. "המסקנה שאני מגיע אליה מכל הדיונים כאן", שיתף את אורחי הוועדה, "היא שככל שאתה חלש יותר ככה רומסים אותך יותר.
"תהיה בפריפריה, ידרכו עליך יותר חזק. תהיה נכה, אתה בבעיה הרבה יותר קשה. תהיה קשיש, אתה בכלל לא מעניין אף אחד. תהיה חזק, תקבל מה שאתה רוצה. תהיה אתיופי, בכלל לא תבוא לארץ ובכלל לא תהיה יהודי". במקרה הזה, בניגוד להתנהלותו הפוליטית, אמסלם דווקא צודק.

הנוכחים בישיבותיה של ועדת השרים לחקיקה אינם מורגלים לראות בחדר עיתונאים או מכשירי הקלטה, שכן מדובר בישיבה סגורה לתקשורת. השבוע הופתעו משתתפי הישיבה לראות בחדר אדם מצויד במה שנראה כמכשיר הקלטה, כשהוא עובר מאדם לאדם ונראה מראיין אנשים.
רגע לפני שהוא סולק מהחדר בידי אנשיה של יו"ר הוועדה השרה איילת שקד, התבררה התעלומה. 'העיתונאי המסתנן' הוא לא אחר מאשר אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. קמארה נעזר במכשיר שמיעה מיוחד, שנראה כמו סוג של מיקרופון, המועבר בכל פעם לאדם שאיתו הוא מבקש לשוחח. באותו יום דנה הוועדה בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וקמארה, מתוקף תפקידו, הגיע לוועדה כדי לומר את דברו.
אישור התיקון לחוק מזמן לנו אפשרות לעשות דבר שלא רואים כל יום כשמסקרים את המערכת הפוליטית - לומר מילה טובה. עד היום אפשר היה להגדיר את מצבו של אדם בשתי צורות בלבד: או שהוא עומד ברשות עצמו, או שהוא מוגדר כלא כשיר לקבל החלטות וממנים לו אפוטרופוס. אלא שהמציאות מורכבת יותר, ולא מעט אנשים שנמצאים על הגבול האוטיסטי, כמו גם מי שמוגבלותם נובעת מגילם המבוגר, נזקקים אמנם לעזרה מסוימת אך בשגרת יומם הם יכולים לעמוד ברשות עצמם.
פניות רבות מטעם בני משפחה של בעלי מוגבלויות הגיעו ללשכתה של שקד בתקופה האחרונה, כאשר התברר שהכנסת עומדת לתקן את החוק (בנושאים אחרים). משפחה אחת אף טרחה והגיעה במיוחד משדרות כדי להיפגש עם אנשיה של שקד ולהסביר כיצד נראים החיים במשפחה שכוללת אדם בעל מוגבלות. כולם הבינו דבר אחד: אם רוצים לבצע שינוי ולעשות מעשה, זה הזמן. החוק נפתח לתיקונים אחת לכמה שנים, ומי יודע מתי תהיה ההזדמנות הבאה.
וכך, למרות התנגדויות בתחילת הדרך של משרדי האוצר והרווחה, נקבע בחוק מצב משפטי חדש - "תומך בקבלת החלטות". במילים אחרות, אנשים שמסוגלים לחיות את חייהם אך נזקקים לסיוע בדברים מסוימים, בית המשפט יוכל למנות בעבורם אדם שיעזור באופן נקודתי, על פי הצורך. חייהם של לא מעט אנשים יהיו מכובדים יותר, באבחת חקיקה אחת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg