מחצבה בת 11 אלף שנה נחשפה ליד מודיעין
האתר העתיק, שהתגלה על ידי ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית, הוא המחצבה הגדולה ביותר באזור מהתקופה הניאוליתית הקדומה. מובילות המחקר: "בניגוד לדעה הרווחת, הקדמונים השתמשו בגרזנים. חציבה בסדר גודל כזה חייבה התארגנות חברתית"
מחצבה עתיקה מלפני כ-11,000 שנה התגלתה בפאתי העיר מודיעין. את המחצבה חשפו ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא מהווה עדות לכך שתושבי המקום הקדמונים גרמו לשינוי עצום בפני הנוף כבר בתקופה של ראשית החקלאות והתיישבות הקבע.עוד כותרות ב-nrg:
ההחלטה על מועד שחרורו של קצב נדחתה ליום רביעי
מדוע משלמים אלפים למחבלים פלסטינים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מדובר במחצבה הגדולה והמורכבת ביותר מבין המחצבות המיוחסות לתקופה הניאוליתית הקדומה (המוגדרת על ידי אנשי המקצוע התקופה הניאולית הקדם קרמי א') בדרום הלבנט. בשיאה של גבעת קייזר, ממערב למודיעין, נחצבו גושי צור מתוך הסלע (נארי). חציבת גושי הצור נועדה לייצור כלי העבודה של תושבי המקום. סימני החציבה שהתגלו על ידי החוקרים מעידים על כך שנעשה שימוש בכלי חציבה שונים לפירוק הסלע ולהוצאת צור.

השינוי הכלכלי מציד ולקט לחקלאות לווה גם בשינויים בתחום החברתי והטכנולוגי. צוות הארכיאולוגים באתר.
צילום: האוניברסיטה העברית
לדברי ד"ר ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהובילה את המחקר יחד עם פרופ' נעמה גורן-ענבר, מחצבת קייזר היא עדות לשינוי בתפיסת האדם את הטבע ואת ניצולו לתועלתו. במעבר בין תקופת הציידים-לקטים להתפתחות החקלאות הפכה פעילות האדם לדומיננטית יותר בסביבה שבה הוא חי, ופעולותיו גרמו לשינוי פני הנוף.
במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי הנחשב PLOS ONE הציע צוות החוקרים פרשנות חדשה לסימנים שנחשפו על הסלעים. "הקדמונים השתמשו בכלי צור, כמו לדוגמה גרזנים, כדי לחצוב בסלע. זה בשונה מהדעה הרווחת, שרואה בכל סימני החציבה שהוגדרו מתקנים לטחינה, הכנת מזון ולמטרות פולחניות", כתבו החוקרים במאמרם.

חציבת גושי הצור נועדה לייצור כלי העבודה של תושבי המקום. צילום אווירי של המחצבה בפאתי מודיעין.
צילום: האוניברסיטה העברית
המחצבה שייכת לתרבות הניאוליתית שמקורה באזור הלבנט, והמרחב הגיאוגרפי עשיר בממצאים המעידים על השינויים שאפיינו את תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים ולקטים לראשיתה של החקלאות והתיישבות הקבע. כשבני האדם החלו ללמוד לייצר את מזונם, "ביות" פני הנוף הפך למרכיב משמעותי בשינוי הגישה הזו לטבע.
"השינוי הכלכלי מציד ולקט לחקלאות לווה גם בשינויים בתחום החברתי והטכנולוגי", הסבירה פרופ' גורן-ענבר.
"פעולות הקדמונים נעשו במסגרת אסטרטגיית חציבה חדשנית שכללה איתור האופקים, פירוק הסלע, יצירת חזיתות חציבה, הוצאת גושי הצור בעלי גודל רצוי וריכוז ערימות של פסולות החציבה. החציבה בסדר גודל זה חייבה התארגנות חברתית, שכללה בעלי מקצוע שתפקידם בין השאר לאתר את הצור, להפיקו ולארגן את הפסולת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg