"אין שמחה לאידו של קצב, אבל לא מגיע לו פרס"
במערכת הפוליטית ובארגוני הנשים בירכו על אי-שחרורו המוקדם של הנשיא לשעבר. ח"כ יחימוביץ: "גם עברייני מין מהשורה אינם זוכים לפריבילגיות אם לא הכירו במעשיהם". ח"כ מועלם: "עם אנשי ציבור יש לדקדק כחוט השערה". יו"ר ויצו: "שחרור היה מעילה באמון"
במערכת הפוליטית בירכו בצהריים (יום ד') על ההחלטה לדחות את בקשתו של הנשיא לשעבר והאנס המורשע משה קצב לקצר את עונש המאסר שנגזר עליו. חברת הכנסת שלי יחימוביץ (המחנה הציוני), ששימשה עדת תביעה במשפט קצב אחרי שליוותה חלק מהנפגעות, אמרה כי מדובר ב"מסר חשוב ביותר לנפגעותיו של קצב ולנפגעות תקיפה מינית בכלל".עוד כותרות ב-nrg:
המואשם באונס שקרי פנה ליועמ"ש: "זה טרור"
חלם זה כאן: פרסומת עם טלפון למתחרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לדברי יחימוביץ, ההחלטה "מעידה על כך שהוועדה זיהתה היטב את השינוי הדרמטי המתרחש בימים אלה, ובו הקורבנות אוזרות עוז ופועלות להוצאת הצדק לאור. גם המסר של שוויון בפני החוק הוא חשוב כשלעצמו וכל בר-דעת יודע כי עברייני מין מן השורה אינם זוכים לפריבילגיות אם לא הכירו בחומרת מעשיהם ואף אם לא קיבלו טיפול שיקומי".
(צילום: ירון דורון)
גם יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), אמרה כי ההחלטה של ועדת השחרורים "מביעה הבנה לחשיבות של הודאת הפושע במעשים שלו והבעת חרטה עליהם. זהו מסר ברור לחברה, שמערכת המשפט על כלל רבדיה לא תסבול שום זלזול בפשעים נגד נשים, ובמיוחד כשהפושע הוא אישיות ציבורית בכירה".
תומא-סלימאן הוסיפה: "אין שום ועדת שחרורים שיכולה לנכות שליש מכאבן של הנשים שקצב פגע בהן. אין להקל ראש בענישה ובמיצוי הדין עם אדם אשר לאורך כל חייו הציבוריים השתמש במעמדו ובסמכותו כדי להטריד מינית ולאנוס נשים. קצב לא הביע שום חרטה על מעשיו, לא הפנים את חומרת פשעיו, לא עבר שיקום ואינו מודה בכלל באשמתו. גרוע מכל, קצב ממשיך לנסות להשתמש בקשרים שלו בכדי להתנער מכל אחריות ועוד לקבל פרס על זה".
יו"ר סיעת המחנה הציוני מרב מיכאלי אמרה כי לאנס שמסרב לקחת אחריות על מעשיו, לא מגיע שעונשו יקוצר. "כל החלטה אחרת של הוועדה הייתה בגידה באמון הציבור והפקרת הקורבנות של הנשיא לשעבר", היא אמרה והדגישה: "אין בי שמחה לאידו של קצב, אבל במלוא הכבוד להתנהגותו הטובה בכלא, לא מגיעים לו פרסים. הוועדה כותבת שהאסיר קצב עדיין תופס עצמו כקורבן וזה אומר הכול. אני עם המתלוננות, אלו שקצב פגע בהן גם מינית וגם לאורך כל המשפט, ואני שמחה שגם ועדת השחרורים בחרה להתייצב לצדן".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה גם היא כי אין פה שמחה לאיד, "אלא חיזוק אמון הציבור בכלל והנפגעות בפרט במערכת האכיפה". לדבריה, "לא ייתכן שבגלל מעמדו יינתן לו פרס, להיפך – יש למצות עמו את הדין, בייחוד כשמדובר בנבחר ציבור ונשיא מדינה לשעבר שניצל את כוחו לניצול והפקעת גופן של נשים". רוזין הוסיפה כי מכיוון שקצב "לא הביע חרטה על מעשיו האיומים ובכך גם סירב לעבור הליך שיקומי בכותלי בית הכלא", הוא מהווה סכנה ממשית לציבור.
יו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם רפאלי בירכה גם כן על החלטת הוועדה מסיבות דומות. "אדם שלא הביע מעולם חרטה על מעשיו החמורים, וללא בושה ירד לחיי המתלוננות נגדו, לא ראוי לשום הקלה בעונשו", היא קבעה. "בית המשפט גזר את דינו ואין שום קיצורי דרך. מעבר לכך, משה קצב נכנס לכלא כאישיות ציבורית, ובהחלטה יש אמירה ציבורית ברורה – אנשי ציבור אינם מעל החוק ויש לדקדק איתם כחוט השערה".
גם בארגוני הנשים הביעו שביעות רצון מאי-שחרורו של קצב, שהורשע בשני מעשי אונס וכן בהטרדה מינית ובמעשים מגונים. יו"ר נעמת גליה וולוך אמרה: "אני מעריכה מאוד את ועדת השחרורים, שהייתה קשובה לרחשי הלב של הציבור והבינה ששחרור קצב יפגע פגיעה חסרת תקנה באמון הציבור ובמערכת הצדק".
לדבריה, "יכול להיות שאם קצב ישב בכלא עוד שנתיים, הוא סופסוף יפנים את חומרת מעשיו ויואיל להתנצל בפני קורבנותיו ובפני הציבור כולו על הקלון שהטיל על כולנו. קצב אינו הקורבן כאן, ומקוממת המחשבה שכך הוא תופס עצמו. אני מקווה שההחלטה שהתקבלה היום נותנת תקווה לקורבנותיו ובכלל לנפגעות תקיפה מינית".
יו"ר ויצו ישראל גילה אשרת אמרה כי החלטת הוועדה היא ההחלטה המתבקשת. "בעת הזו אנו קוראות לשרת המשפטים לפעול בחקיקה להוספת קריטריונים ייחודיים כתנאי לשחרור מוקדם של אסירי אלימות ועבירות מין: חומרת הנזק לקורבנות, לקיחת אחריות, חרטה ושיקום טיפולי, אשר חייבים להוות תנאי הכרחי לדיון בשחרור".
לפי אשרת, "האפשרות שנשיא המדינה לשעבר היה משוחרר היא בלתי נסבלת כלפי מאות אלפי קורבנות תקיפה מינית אשר סובלות כל חייהן מבלי שמנוכה שליש או אפילו שעה מהסבל המלווה אותן מרגע האונס. כשאזרח מספר אחת מורשע בביצוע עבירות מין כה חמורות, הוא הופך לאנס מספר אחת, ושחרורו היה בבחינת מעילה באמון הציבור במערכות החוק".
אקו"ם